אלי_ש כתב:ב'עיקר שפתי חכמים' סילפו או שינו מספר פעמים מן המופיע בחיבור המקורי. אכתוב דוגמה קטנה שרשומה אצלי
עוד דוגמא, מהפסוק בפרשת השבוע (בראשית) זאת הפעם, שרש"י פירש כפשוטו וכן מוכח מהגמ' מסכת יבמות ס"ג, שם פירש: "מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו".
גם הרא"ם הלך אחריו וכתב: "ביבמות פרק הבא על יבימתו (יבמות סג א): "אמר רבי אלעזר: מאי 'זאת הפעם', מלמד שבא אדם" כו'. ופרש רש"י: "מדקאמר 'זאת הפעם', מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו". ואף על גב דקרא לאו בתשמיש קמיירי, כיון דבבת זוגו קמיירי היינו תשמיש. והכי קאמר: זאת הפעם היתה בת זוגי עצם מעצמי, אבל קודם לכן היתה משאר בעלי חיים, שאינם עצם מעצמו, מכלל דשמש עמהם. אי נמי, אין זה אלא רמז בעלמא, אבל עיקר הדבר אינו אלא מן (ד, א) "והאדם ידע את חוה אשתו", כדלקמן".
בשפתי חכמים הביא בפירוש ראשון את הרא"ם, ובפירוש שני את הדוחקים בפירוש הגמ' שאינו כפשוטו. וזה לשונו: "י"ג כן מלמד שבא אדם על כל בהמה וכו' ולא נתקררה כו', ואף על גב דלאו בתשמיש מיירי, אין זה אלא רמז, והעיקר מן האדם ידע את חוה אשתו נפיק, ועוד י"ל שהיה משיג בשכלו טבע כל בהמה וחיה, דאי לא היה יודע טבעם לא היה יודע לקרות להם שמות".
אבל למחברי "עיקר שפתי חכמים" לא היה נוח בפירוש הראשון, והביאו רק את הפירוש השני.