פורום אוצר החכמה

בקרו טלה כתב:

שמר כתב:בהערתי לעיל כתבתי שפרשת שמיני יוצאת בשנה מעוברת בשבוע שחל בו פורים, עי' לעיל מה שהבאתי מהרמב"ם.
עוד מצאתי בכלי יקר על פרשת שמיני פרק י' פסוק א' וז"ל "היה להם לידע מסברא כי אין לבא בשער המלך והוא שכור" מקביל לכי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ובהמשך דבריו כ, ז"ל ""ומתוך רוב שתיה באו לפני ה' אשר לא כדת" מקביל ל"וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כדת"..

ספר החינוך פרשת שמיני - מצוה קמט
משרשי המצוה הוא הגדלת הבית, וכמו שאמרנו למעלה שנצטוינו להגדילו בכל כחנו מן הטעם שאמרנו, ועל כן ראוי לנו שלא נבוא שם מגודלי שער כדרך האבלים, וכענין מה שנאמר במגילת אסתר [אסתר ד', ב'] כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, כלומר אין ראוי לבוא אל בית השם רק דרך ששון ושמחה ותענוג, לא דרך אבל וצער.

מדהים!! יישר כח

רש"י בפרשת תצוה פכ"ט פסוק כ' כתב שתנוך הוא הגדר האמצעי של האוזן - וכן כתב בפ' מצורע פי"ד פסוק יד - אבל הוסיף רש"י בפרשת מצורע "ולשון תנוך לא נודע לי".
ולכאורה היה לו לרש"י לכתוב זאת כבר בפרשת תצוה? ושמא יש לנו דמות ראיה מכך לחקירה כאן...

לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך.

שמר כתב:לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך.

ר' חיימקה הבין שהשאלה כאן היא האם רש"י כתב קודם את הפירוש בראשית ואחר כך נח ואחר כך לך לך, או לפי סדר אקראי. והוא מצא לזה ראיה לפי דעתו.

בעוד שהשאלה כאן היא האם רש"י כתב את הפירוש לבראשית בשבוע שבו קוראים בתורה בראשית. מכאן נבעה הטעות. סליחה שהתערבתי.

נשר כתב:

שמר כתב:לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך.

ר' חיימקה הבין שהשאלה כאן היא האם רש"י כתב קודם את הפירוש בראשית ואחר כך נח ואחר כך לך לך, או לפי סדר אקראי. והוא מצא לזה ראיה לפי דעתו.

בעוד שהשאלה כאן היא האם רש"י כתב את הפירוש לבראשית בשבוע שבו קוראים בתורה בראשית. מכאן נבעה הטעות. סליחה שהתערבתי.

"צדיקים מלאכתן נעשית ע"י אחרים"

נשמח שהרב 'חיימקה' יבוא בעצמו לבאר את דבריו, שגם אני לא הבנתים, אבל בינתים אני מנסה להמשיך לדון...
הרב 'חיימקה' התכון להוכיח מכך שרש"י כתב בסדר אקראי?
אם כן, אינה כ"כ ראייה כי רש"י כתב את פירושו בכמה מהדורות (לכאו' גם על התורה).

אין ספק שהרש"י והרמב"ן היו מעיינים בפרשת השבוע ומחדשים בה שנים רבות לפני שהחליטו להעלות את פירושם על הכתב בצורה מסודרת, ולפחות באיזורו של הרמב"ן היו דרשות על הפרשה בבתי הכנסת מדי שבת ואין ספק שהרמב"ן דרש לציבור חלק מהחידושים בפרשת השבוע גם אם הכתיבה השיטתית לא היתה בשעת קריאת הפרשיות. ולכן רוב הקישורים האלה יכלו להיווצר אז.

צמא למים כתב:תמיד נטיתי לחשוב, שפירוש רש"י עה"ת התחבר לפי סדר הפרשיות שקוראים, ומתוך שבשבת עסק רש"י בסידרה.
דמות ראיה לזה היה לי מרש"י בפ' כי תשא ל' כ"ט, 'לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה, כי כן יסד המלך שזה חינוך גדולתן', ושימוש לשון זו ('כי כן יסד המלך'), לא נמצא מעולם בדבריו, ואף בדברי הראשונים בכלל כמעט ואיננה, (ע"פ בדיקה במחשב), ובדרך כלל יוצא פורים בפרשה זו, וכפה"נ בהשפעת הדבר נקט לשון זו, כידוע שכן דרך כל העוסקים בכתיבה.
האם יש בזה משהו?

מענין לענין באותו ענין: בפרשתינו [פר' צו] כתב רש"י (ויקרא פרק ו פסוק כא) ומרק - לשון תמרוקי הנשים (אסתר ב, יב). ועי"ע ברש"י ירמי' מו, ד'; ובדה"י ב' ד, טז שם לא הביא רש"י את הפסוק באסתר

שמא קריאת התורה וההפטרה השפיעה על מקורותיו של רש"י לתלמוד.
רש"י זבחים ד. "תודה קרויה שלמים - כדכתיב תודת שלמיו כמו חטאת הקהל (ויקרא ד) תורת משה עבדי (מלאכי ג)".
רש"י מביא מקורות לנסמכים בת' מתחילת ויקרא ומסוף מלאכי. אולי מהקריאה של הפרשה והפטרת שבת הגדול הסמוכה לה. אולי.

תמיהני על התימא שבכתורת.
בוודאי שפירושו של רש"י קשור לאירועים החלים בסמיכות לקריאת הפרשה, וכן גם להפטרה ויש הרבה מראה מקומות שמחזקים דבר זה, אלא שזה לא אומר שרש"י כתב בדווקא בסמיכות לקריאת הפרשה כי רעיון זה מקטין את עוצמתו של רש"י שנזקק כביכול לסמיכות אירועים כביכול כשכתב את פירושו בפרשת כי תשא זה היה סמוך לפורים ומגילת אסתר הייתה פתוחה על השולחן, אלא גם אם כתב את פרשת כי תשא בקייץ עדיין החיבור לפורים היה ידוע לו, וזה היופי של התורה החיבורים הנ"ל, שכבר בשו"ע איתא לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת חוץ מבה"ח מעוברת (וה"ש מעוברת) שקורין אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה ולכן כשראש השנה ביום ב"ג שיש שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות צריכים לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ראש השנה לצום כפור והאזינו בין צום כפור לסוכות וסימן: "ב"ג המלך, פת וילך". אבל כשראש השנה ביום ה"ו אז אין בין ראש השנה לסוכות אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבים קודם ראש השנה וסימן לפשוטה פקדו ופסחו ולמעוברת סגרו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו:
והוא ע"פ הגאונים, וכמה דברים ע"פ זה איתא בבני ישככר ובעוד ספרי חסידות.

והשבת בעת לימוד הפרשה חשבתי שמטבע לשון זה "כי כן יסד המלך" הוא לאו דווקא מפני הסמיכות לפורים בענין הזמן שזמן קריאת הפרשה הוא בסמיכות לפורים, יש לומר שזה בגלל סמיכות הענין למר דרור הרומז למרדכי כדאיתא בגמרא חולין קלט