פורום אוצר החכמה

הגהמ כתב:מי לנו גדול בין מפרשי הפשט והדרש גם יחד כהרמב"ן, וכמו שידוע במקרים מסויימים הצביע על איזו מגרעות בודדות שתוארו בכתובים לדעתו על גדולי עולם. האם לדעתך ר' תוכן תוכחתו המגולה של הרשב"ם מכוונת כלפיו?

יש לדייק שגם בכתובים לא מצא הרמב"ן שום רמז לביקורת על אותם גדולי עולם, וכל מה שכתב בזה הוא אך ורק מדעתו.

ארי שבחבורה כתב:

הגהמ כתב:מי לנו גדול בין מפרשי הפשט והדרש גם יחד כהרמב"ן, וכמו שידוע במקרים מסויימים הצביע על איזו מגרעות בודדות שתוארו בכתובים לדעתו על גדולי עולם. האם לדעתך ר' תוכן תוכחתו המגולה של הרשב"ם מכוונת כלפיו?

יש לדייק שגם בכתובים לא מצא הרמב"ן שום רמז לביקורת על אותם גדולי עולם, וכל מה שכתב בזה הוא אך ורק מדעתו.

לגבי אחד המקרים טענתי כאן viewtopic.php?f=46&t=6729&p=312853&hilit=%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&sid=59c511bd22117990a23ac7ba4223b5d0#p312853 לא כך.

תוכן כתב:דרך אגב, מה דעתך שהשם חפני נמצא כולו בשם פינחס?

פנחס בנו של עלי לא נקרא 'פינחס'...
גרסיאל כבר עמד על מדרשי השם חפני + פנחס = "ספחני אל אחת הכהונות"

לא הצלחתי להבין כיצד היה מי שהבין מדברי רשב"ם ש"משה לא היה יכול להיות מגמגם שהרי דיבר עם ה'", שאי אפשר לומר שדוד חטא באשת איש.

לייטנר כתב:

תוכן כתב:דרך אגב, מה דעתך שהשם חפני נמצא כולו בשם פינחס?

פנחס בנו של עלי לא נקרא 'פינחס'...
גרסיאל כבר עמד על מדרשי השם חפני + פנחס = "ספחני אל אחת הכהונות"

לא הצלחתי להבין כיצד היה מי שהבין מדברי רשב"ם ש"משה לא היה יכול להיות מגמגם שהרי דיבר עם ה'", שאי אפשר לומר שדוד חטא באשת איש.

פנחס חסר נמצא רק פעם אחת בכל התנ"ך. בכל שאר המקומות כולל בשמות בני עלי הוא כתוב מלא.

לא הבנתי מה שכתבת באותיות קטנות אפילו אחרי שהגדלתי אותם.

יותם כתב:

דרומי כתב:ברור שרש"י בהרבה מקומות מפרש את הפשט שלא כפי הגמרא, ואין בכך כל ספק

מקורות לפירושי פשט דלא כהדרש לא חסרים, אבל מקובל להבין את המשפט "כל האומר ... אינו אלא טועה" כשולל גם אפשרות לפרש אחרת על דרך הפשט. כך גם אני הבנתי תמיד, אבל נראה ברש"י שהבין אחרת.

בל נשכח שאם בפסוקים לא מתעלמים מהפשט. בדברי הגמ' על אחת כמה וכמה, וא"כ לכו"ע רש"י קשה הן לפשטנים והן לדרשנים.

הורודנאי כתב:

יותם כתב:

דרומי כתב:ברור שרש"י בהרבה מקומות מפרש את הפשט שלא כפי הגמרא, ואין בכך כל ספק

מקורות לפירושי פשט דלא כהדרש לא חסרים, אבל מקובל להבין את המשפט "כל האומר ... אינו אלא טועה" כשולל גם אפשרות לפרש אחרת על דרך הפשט. כך גם אני הבנתי תמיד, אבל נראה ברש"י שהבין אחרת.

בל נשכח שאם בפסוקים לא מתעלמים מהפשט. בדברי הגמ' על אחת כמה וכמה, וא"כ לכו"ע רש"י קשה הן לפשטנים והן לדרשנים.

שימוש בלשון הפלגה בגמרא איננו דבר חריג כלל.
אבל אתה לא חייב ללמוד כרש"י, (וכאברבנאל, ריב"ן ומהר"ץ חיות).

איתן כתב:רציתי גם לעורר לתוכחה מגולה של רש"י אל עבר בעלי "רק דרש ותו לא מידי".
בפירושו לשמואל א ב, כב על החטא של חפני ופנחס הוא כותב:

אשר ישכבון. כמשמעו. ורבותינו אמרו מתוך ששהו קניהן והם היו ממתינות עד שתראן קניהן קריבין מעלה עליהם כאלו שכבום.

אין כוונת רש"י לומר שלפי הפשט שכבום ולפי הדרש לא, אלא שהפסוק אומר ששכבום. ורבותינו הסבירו שלא באמת שכבום, ומסבירים מדוע הפסוק מעלה עליהם ששכבום.

כמו"כ אשמח אם כבודו יסביר על דרך הפשט, איך שייך לומר על מעשה היסטורי שלפי הפשט היה ולדרש לא היה. היה או לא היה?