פורום אוצר החכמה

יעקל כתב:2.והוריתיך את אשר תדבר ות"א ואלפינך וכו' עניין הוראה ולימוד

א . מה לימוד יש פה, למה לא נאמר ואגיד לך את אשר תדבר
ב. וגבי בלעם נאמר אשר ידבר אלדים, או אשר ישים אלקים בלי לשון הוראה, האם זה אומר משהו ?

גם דיוק זה נאה הוא.
ונראה לענ”ד ללמוד ממנו שבלעם שם ה’ דבר בפיו, ודיבור זה כצורתו היה לו לומר, כלשון חז”ל והובא ברש”י ששמו לו פיקס בפיו.
ואילו משה רבינו ע”ה היה אומר לפני פרעה לפי שכל ה’ שהיה בחכמתו ותבונתו, כגון כשאמר לפרעה ’כן דיברת לא אוסיף עוד ראות פניך’ היה זה מדעת עצמו ברוח קדשו שלימדו ה’ להשיב בזמן זה, ולא מילים מסוימות שה’ הכניס בפיו מראש.

זה אולי ההבדל בין הקדושה והקליפה. הקליפה שטחית וחיצונית, מן השפה ולחוץ, והקדושה - הפנמת המושגים עד להשפעתם על הרגשות, ולא בכדי שמ"ר מסומל בספירת הדעת

ועוד שאילה יש לי להרב כן מסתבר : גם למשה ע"ה, מה התבוננות כ"כ גדולה נדרשת לציווי כמו שלח את עמי ויעבדוני וגו' ? הרי אלו דברים פשוטים לכאור'... ?

דבריך נפלאים.
ולענין שאלתכם, ההתבוננות איננה באמירת המילים ’שלח את עמי ויעבדוני’, אלא במהלך הכללי שמשה רבינו הצטווה לעסוק בו במשך י”ב חודש, להתרותו שוב ושוב, ולהכותו שוב ושוב, לנהל מו”מ כמה פעמים, עד ליציאה הגמורה.
ומשמעות הענין הוא שלא נצטווה מראש איזה מילים להגיד, אלא ה’ היה עמו והורה לו בכל פעם מה ואיך לענות.

1.וידבר משה לפני הוי"ה לאמר הן בני"י לא שמעו וגו' ואני ערל שפתים
לקמן, ויאמר משה לפני הוי"ה אני ערל שפתיים
בעוד שבכמה מקומות רואים שמ"ר פונה ישירות אל הא-ל ית' : ויאמר משה אל הוי"ה ראה אתה וגו' ועוד הרבה...

2. למה בהרבה מקומות בתרגום מתרגם אונ' את ידיעת ה' וראייתו ית' גלי קדמי - גלוי (וידוע) לפני ולא כפשוטו אנא ידע או חזיתי למשל, מה זה אומר ?

כן מסתבר כתב:

יעקל כתב:1.בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו' על ההר הזה

בפשטות מבואר שמדובר כאן במתן תורה, וק"ק לי כי עבודה בדרך כלל הוא מושג של תפילה או קרבנות או של ניגון - עבודת עבודה - עכ"פ אתערותא דלתתא, בעוד שמ"ת היה אתערותא דלעילא כדכתיב וירד ה' על הר סיני, וגם לא היה שום קורבן או פולחן אז אלא רק עינינו ראו ולא זר אזנינו שמענו ולא אחר - היינו פסיבים...

דיוקך נכון מאד.
ונראה שאכן עיקר הכוונה היא לעבודת הקרבנות הכבירה שהיתה בהר סיני, ככתוב בסוף פרשת משפטים, ובה נכנסו לבריתו של ה’, כמ”ש רז”ל שנכנסו ליהדות במילה טבילה והרצאת דמים.

ולכאורה ראיה לכך מדברי משה רבינו לפרעה ’ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה’ עד בואנו שמה’ וכיוצא בלשונות אלו, המורים לנו שהעבודה המדוברת היא הקרבת בקר וצאן.

וזה דבר מעניין : למה בתור אות בחר הקב"ה את העובדה של תעבדון על ההר הזה (לפי כוונת מר דאיירי בעבודת הקרבנות דפ' משפטים), למה הקב"ה לא בחר אות אחרת - וזה לך האות וגו' אתן לכם את תורתי על ההר הזה ואעשה ממכם עם סגולה ? זה לכאור' אות עוד יותר חזקה...

נתינת התורה לעם ישראל והפיכתם לעם סגולה היתה ע”י שהקריבו לפניו קרבנות, ומשה רבינו הזה את הדם עבורם על כך.

אולי לא הבנתי את הכיוון אליו כבודו חותר, אנא הרחב.

כן מסתבר כתב:נתינת התורה לעם ישראל והפיכתם לעם סגולה היתה ע”י שהקריבו לפניו קרבנות, ומשה רבינו הזה את הדם עבורם על כך.
אולי לא הבנתי את הכיוון אליו כבודו חותר, אנא הרחב.

היבנתם אותי נכון. אבל תמיד חשבתי שמה שהפך עם ישראל לעם סגולה, זהו מתן תורה כמ"ש ואתם תהיו לי וגו' ומבואר באחד ההקדמות של ר'אייזיק חבר - לא זוכר איזו - שאז ההתחילה ההשגחה הפרטית על נשראל....

בהרבה פעמים כאשר הכתוב מדבר על כל ישראל בפרשיות שמות, ואירא, בא, הוא מדבר על בני ישראל אבל בדו-שיח עם פרעה עם ישראל מתוארים עדיין כעבריים. יש למישהו ביאור ?

המצרים, ופרעה בכללם, הכירו אותם כ’עבריים’ - גולים מהצד השני של הפרת.
נתון זה היה ניכר ובולט כפי הנראה ממלבושיהם, מנהגיהם, וכיו”ב.

אגב, התרגום מתרגם בכל מקום ’עבריים’ - יהודאין.
ונראה דכיוון שהתורה נקטה את הכינוי בו כונו בני ישראל במצרים, יש לתרגמו לעמי הארצות בכינוי בו כונו בני ישראל בימיו.

אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל וגו'

ומה עם טיגון בשמן ? האם ג"כ עובר בלאו ?

תן לי לנחש שהרמב"ם עסק בזה...

ויקראו כל בית ישראל את שמו מן

דווקא בקריאת שם למן אנו רואים את המושג של בית ישראל ... מעניין ? למה לא בני ישראל כמו בכ"מ ? או ישראל או העם ?

ושם האחד אליעזר

לכאורה אחרי שהתורה כתבה 'את אשר שם האחד גרשום' היה צ''ל ושם השני אליעזר

ואולי אחרי שהתורה כתבה ואת שני בניה ממילא אין צורך לכתוב ושם השני כאומר בשפת ימינו לאחד קוראים משה ולאחד יהודה

יעקל כתב:ויקראו בית ישראל את שמו מן

דווקא בקריאת שם למן אנו רואים את המושג של בית ישראל ... מעניין ? למה לא בני ישראל כמו בכ"מ ? או ישראל או העם ?

ע' אלשיך, תורת משה לחת"ס, רש"ר הירש ועוד

כן מסתבר כתב:המצרים, ופרעה בכללם, הכירו אותם כ’עבריים’ - גולים מהצד השני של הפרת.
נתון זה היה ניכר ובולט כפי הנראה ממלבושיהם, מנהגיהם, וכיו”ב.

כי תקנה עבד עברי, כאילו הכינוי עברי יש לו משמעות פחותה, מה חושב מר ע"ז ?
למה לא כי תקנה עבד מאחיך ? מעמיתך ? מבני ישראל ?

אכן, בכוונה נקטה התורה כאן את הכינוי ’עברי’ ו’עבריה’, מה שלא נעשה בכל התורה.
זכור לי שדנו בזה, אולי האוה”ח הק’, שהתורה נקטה כינוי שפל יותר.
להבנתי הכוונה היא שנקטה בכיוני בו מכנים אותנו הגויים, שהוא ע”ש מקום מוצאינו, וזה שפל מהכינוי בו אנו מכנים עצמנו, שהוא ע”ש עצמיותינו, ועבד זה השפיל עצמו וירד מתואר זה.

כללית, אני בטוח שלפי הפשט קרוי א"א העברי לא רק ע"ש הדרש שכל העולם כולו מעבר א' וכו', אלא גם ע"ש מקום מוצאו כמ"ש הרב כן מסתבר.

מחפש אני איפה מוזכר במקרא גבי אברהם המקום שנקרא עבר, ואיפה הוא במציאות ?

סוף יהושע
בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם.. ואקח את אביכם מעבר הנהר....

יעקל כתב:כללית, אני בטוח שלפי הפשט קרוי א"א העברי לא רק ע"ש הדרש שכל העולם כולו מעבר א' וכו', אלא גם ע"ש מקום מוצאו כמ"ש הרב כן מסתבר.

מחפש אני איפה מוזכר במקרא גבי אברהם המקום שנקרא עבר, ואיפה הוא במציאות ?

רש"י (כמדומני על "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי") מביא שני פירושים בפשט: או מעבר הנהר, או מבני עבר.

עזריאל ברגר כתב:רש"י (כמדומני על "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי") מביא שני פירושים בפשט: או מעבר הנהר, או מבני עבר.

כמדומני שהתרגום ורש”י נוקטים בכל מקום ש’עבר’ היינו הצד המזרחי של נהר פרת, היא סוריא.
אפילו בדברי בלעם ’ועינו עבר’ פירשו כן.

אולי יש שיטות אחרות?

מענה איש כתב:ושם האחד אליעזר

לכאורה אחרי שהתורה כתבה 'את אשר שם האחד גרשום' היה צ''ל ושם השני אליעזר

ואולי אחרי שהתורה כתבה ואת שני בניה ממילא אין צורך לכתוב ושם השני כאומר בשפת ימינו לאחד קוראים משה ולאחד יהודה

זכור לי שהמאור ושמש הקשה כן ותירץ בדרך דרוש.

ייש”כ על התירוץ המרווח ביישוב הפשט.

עזריאל ברגר כתב:רש"י (כמדומני על "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי") מביא שני פירושים בפשט: או מעבר הנהר, או מבני עבר.

זאת אומרת שלפי רש"י כנראה אין כזה מקום המכונה "עבר" ומעניין שרש"י שם אינו מביא את הפסוק המצוטט ע"י הרב כן מסתבר ועינו עבר - ששם כן מבואר שעבר אוכלוסייה מסויימת במקום מסויים - כמו אשור.

אבל מה לאברהם ולבני עבר לפי הפי' השני ברש"י ? תמיד אמרו לי שאברהם מבני בניו של שם, אם אני לא טועה...

כן מסתבר כתב:

מענה איש כתב:ושם האחד אליעזר
לכאורה... היה צ''ל ושם השני אליעזר

אבן עזרא:
ושם האחד. מנהג לשון הקדש לאמר פעמים ככה השני, ופעמים האחד, כמו שם האחד בוצץ ושם האחד סנה.

לקח טוב:
ושם האחד אליעזר. לא אמר ושם השני, אלא ושם האחד, זה היה מיוחד לשם צפורה, וזה היה מיוחד לשם משה רבינו.

יעקל כתב:אבל מה לאברהם ולבני עבר לפי הפי' השני ברש"י ? תמיד אמרו לי שאברהם מבני בניו של שם, אם אני לא טועה...

זיל קרי בי רב.

תודה לרב כדכד ששלח לי מקור שאברהם צאצא גם משם וגם מעבר.

בכל זאת, עדיין צ"ב, כאילו חותמו של עבר יותר חזק על אברהם מאשר חותמם של אבותיו האחרים...

אברהם השמי מבעי לי' ... שממנו ומאחיו נפוצו ע"פ כל הארץ ...

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:רש"י (כמדומני על "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי") מביא שני פירושים בפשט: או מעבר הנהר, או מבני עבר.

זאת אומרת שלפי רש"י כנראה אין כזה מקום המכונה "עבר" ומעניין שרש"י שם אינו מביא את הפסוק המצוטט ע"י הרב כן מסתבר ועינו עבר - ששם כן מבואר שעבר אוכלוסייה מסויימת במקום מסויים - כמו אשור.

רש”י מביא בפסוק ’לאברם העברי’ רק פירוש אחד, שבא מעבר הנהר.
וכן בפסוק ’וענו עבר’ פירש רש”י, אותם שבעבר הנהר. ושם מפורש כן גם בתרגום ’וישתעבדון לעבר פרת’.

מצאתי בכמה אתרים ליקוטים וביאורים בענין הכינוי "עברי":
https://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/ivri.html
https://www.aspaklaria.info/070_AYIN/%D ... %D7%99.htm
https://www.mayim.org.il/?parasha=%D7%9 ... #gsc.tab=0

(אם חלק חסומים - אפשר להדפיס אותם לPDF לפי הצורך)

מהמקורות שאתה מביא מבואר שאברהם היה לו תרבות טיפה שונה או ניב אחר ממצרית, מאמורית או מכנענית. ( לא בהכרח העברית של היום)

יעקל כתב:תודה לרב כדכד ששלח לי מקור שאברהם צאצא גם משם וגם מעבר.

בכל זאת, עדיין צ"ב, כאילו חותמו של עבר יותר חזק על אברהם מאשר חותמם של אבותיו האחרים...

אברהם השמי מבעי לי' ... שממנו ומאחיו נפוצו ע"פ כל הארץ ...

שם עצמו מכונה ע"ש עבר "ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול".

בפרשת משפטים

כב,ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ וגו'

כב,יא וְאִם-גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ וגו'

היש מי מן המפרשים שדקדק וביאר את השינוי בבנין התיבה בשני הפסוקים

[דעת המחדשים בבנין וְגֻנַּב ידועה לי.]

במסתרים כתב:בפרשת משפטים

כב,ו כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ-כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ וגו'

כב,יא וְאִם-גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ וגו'

היש מי מן המפרשים שדקדק וביאר את השינוי בבנין התיבה בשני הפסוקים

[דעת המחדשים בבנין וְגֻנַּב ידועה לי.]

א. האם שייך לזה גם "כי גנוב גנבתי מארץ העברים"?
ב. אולי קשור לדרש חז"ל על "וגנב מבית האיש" שזה לפי דבריו ובאמת הוא עצמו הגנב?

ואתה תצווה וגו' יערוך אותו אהרן...

פעם ראשונה שאנחנו רואים מצוה מיוחדת לאהרן
פתאום יש מישהו אשר בשם אהרן יכונה שצריך הוא וצאצאיו להדליק את המנורה. מי האהרן הזה ? האם גם אליו נראה מלאך אלדים בלבת אש מתוך סנה בוער באש ? עדיין לא קרה שום דבר שנוכל לומר שכל שנאספו אל משה כל בני לוי ? למה התו' לא רוצה לספר לנו מה או מי עומד מאחורי האישיות הזאת ?

וגם, למה לא נאמר פרשת ואתה תצוה ןגו' אחרי פרשת ואתה הקרב וגו'
לכהנו לי וגו' ?

’הלא אהרן אחיך הלוי, ידעתי כי דבר ידבר הוא’. (בפר’ שמות)

ופירש רש”י שהקב”ה אמר למשה שעל אף שאהרן אחיו הוא הנביא שרגיל לדבר נבואה אל בני ישראל, לא תיצר עינו בנבואת אחיו.

יעקל כתב:פתאום יש מישהו אשר בשם אהרן יכונה

פתאום?!
למעלה מ50 פעם הוא מוזכר לפני כן!

יעקל כתב:למה לא נאמר פרשת ואתה תצוה וגו' אחרי פרשת ואתה הקרב וגו' לכהנו לי וגו' ?

כי הפרשה שאחריה היא פרשת הבגדים, ואחריה ברציפות פרשת המילואים, ולכן לא היה מתאים לומר את פרשת השמן לאחריהן.
ואולי גם בגלל שהשמן דורש הכנה מרובה?

יעקל כתב:מי האהרן הזה ? האם גם אליו נראה מלאך...

ואולי גם אותו שָׂמה אמו בתיבה על שפת היאור? מה התועלת, או מאיפה הרצון, להציע - ואפילו בדרך צחות- דברים שאינם?

הלא נזכר שמו בפרשת שמות ובפרשת וארא בא בשלח יתרו משפטים כמה פעמים, ואהרן אחיך יהיה נביאך, וכמה מכות נעשו על ידו ועמו?

במסתרים כתב:

יעקל כתב:מי האהרן הזה ? האם גם אליו נראה מלאך...

ואולי גם אותו שָׂמה אמו בתיבה על שפת היאור? מה התועלת, או מאיפה הרצון, להציע - ואפילו בדרך צחות- דברים שאינם?

הלא נזכר שמו בפרשת שמות ובפרשת וארא בא בשלח יתרו משפטים כמה פעמים, ואהרן אחיך יהיה נביאך, וכמה מכות נעשו על ידו ועמו?

נכון, אבל אנחנו מכירים אותו רק מעט מאוד, את מסלול חייו של משה מספרת התורה בפרוטרוט ואנחנו מבינים מה מזכה אותו להיות מוסר התורה, אבל את אהרן אנחנו לא מכירים כדי שנוכל לדעת מה מזכה אותו לכהן בתור כהן גדול וכו'

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:פתאום יש מישהו אשר בשם אהרן יכונה

פתאום?!
למעלה מ50 פעם הוא מוזכר לפני כן!

יעקל כתב:למה לא נאמר פרשת ואתה תצוה וגו' אחרי פרשת ואתה הקרב וגו' לכהנו לי וגו' ?

כי הפרשה שאחריה היא פרשת הבגדים, ואחריה ברציפות פרשת המילואים, ולכן לא היה מתאים לומר את פרשת השמן לאחריהן.
ואולי גם בגלל שהשמן דורש הכנה מרובה?

לא מסכים. אני לא מבין למה הפסוק של ואתה הקרב אליך וגו' עד בני אהרן צריך להיות בדווקא בתחילת פרשת הבגדים .... ?
אדרבה, ליכתבי' בתחילת פרשת השמן דכתיב בה יערוך וגו' אהרן ובניו משא"כ פ' בגדים כתיב ועשית וגו' לאהרן אחיך (ותו לא) לכבוד ולתפארת... ?

וגם מעניין, על אישיות יתרו התורה מאריכה יותר, מצידי מישהו כמו יתרו ראוי לשרת ככה"ג ...

ואהרן חוץ משמו - לא מרחיבה עליו התורה את הדיבור ... לא יודעים מאין הוא בא (ר"ל בהשגות רוחניות כמובן)

"ואהרן אחיך יהיה נביאך"
"ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה"
"הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן"
"וידבר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח".
על יתרו התורה לא מאריכה הרבה יותר. היא ר4ק מספרת שבא לבקר ונתן עצות