הערות וביאורים בפי' הרמב"ן על התורה

[צופה_ומביט]

ברמב"ן (שמות ל לד) כתב "כי 'אקסי' עץ בארמית"
היכן מצינו כן?

ראה בערוך ערך קנס ב וערך קס א.
קיסא, [לפעמים קינסא, כיסא]. עץ חתוך [להסקה]. קרוב ל"קיסם".
כמדומה שהוא לשון ארמי ארץ ישראלי, נמצא בירושלמי ותרגום ירושלמי ומדרשים.

[בינה להבין]

ייש"כ

[צופה_ומביט]

ברמב"ן (שמות ל לד) כתב "כי 'אקסי' עץ בארמית"
היכן מצינו כן?

ראה בערוך ערך קנס ב וערך קס א.
קיסא, [לפעמים קינסא, כיסא]. עץ חתוך [להסקה]. קרוב ל"קיסם".
כמדומה שהוא לשון ארמי ארץ ישראלי, נמצא בירושלמי ותרגום ירושלמי ומדרשים.

עניינא דיומא, כך הוא תרגום כל "עץ" במגילה בשני התרגומים.

[בינה להבין]

עניינא דיומא, כך הוא תרגום כל "עץ" במגילה בשני התרגומים.

לא בדקתי כולם אבל בהרבה מצאתי
ומצאתי דבר פלא אולי יש בידך לבאר במאמר חרבונה איתא בתרגום ראשון כן

והא קיסא קאים בביתא דהמן כען אין על מלכא שפר יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוי

[צופה_ומביט]

אעא = עץ [תלוש].
כך באונקלוס בכל מקום. למשל:
וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם - וְאַלְּפֵיהּ ה' אָעָא וּרְמָא לְמַיָּא.
וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים - וִיהֵי דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא.

מדוע שינה תרגום המגילה מ'קיסא' ל'אע' באותו משפט איני יודע, אבל אולי זה דקויות לשון בנוגע למצבים שונים של עץ תלוש.
לדוגמה: עץ, קורה [לא מחוברת], קורה [כשהיא בבניין], קורה [כשהיא תומכת תקרה], עמוד, חתיכת עץ, חומר עץ, עץ להסקה, קיסם, וכיו"ב.

[כן מסתבר]

ומצאתי דבר פלא אולי יש בידך לבאר במאמר חרבונה איתא בתרגום ראשון כן

והא קיסא קאים בביתא דהמן כען אין על מלכא שפר יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוי

לכאורה יש כאן חיסור לשון.
כי במדרש נמצא שבאותה שעה התקיים בהמן הרשע הפסוק ’יתנסח אע מן ביתיה וזקיף יתמחי עלוהי’ - פסוק שנאמר ע”י כורש כלפי מי שיפריע לבנין ביהמ”ק, והמן היה מראשי המפריעים ע”י בנו שמשי ספרא.

[בינה להבין]

רמב"ן במדבר פרק ח פסוק ה (פרשת בהעלותך)

אחר שנמנו הבכורות והלוים ונצטוו הלוים בעבודתם ובמשמרתם ונתן להם העגלות, השלים מצות הכהנים במנורה. ובא לצוות במצות הלוים שיתחילו לעבוד, והוצרך לטהר אותם ולכפר עליהם, וזה טעם הסמך הפרשה הזו בכאן

נמצא מדבריו שהפרשה 'קח את הלוים' נאמרה אחר 'אחד לחדש השני' שבריש הסדר, ולא מצינו שום התייחסות ללוים קודם לכן [וכמ"ש הרמב"ן בפרשת כי תשא "במנין הראשון נמנה שבט לוי עמהם כי עדיין לא נבחר ולא יצא מכלל העם ובמנין השני נאמר לו אך את מטה לוי לא תפקוד"]
ולפי'ז קשה לכאו' דבפרשת 'ויהי ביום כלות משה להקים' שהיה בשמיני למלואים [א או ח ניסן] נאמר ויאמר ד' וגו' קח מאתם וגו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו', משמע שכבר נצטוה על הלוים קודם לכן [כדעת רש'י דהפרשה 'קח את הלוים נאמרה בר'ח ניסן (וגם נצטוה שלא ימנם במנין הראשון) -וגם לדבריו צ'ל לכאו' דהא דכתיב 'ויקח משה את העגלות וגו' את שתי העגלות וגו' לבני גרשון כפי עבודתם וכו', זה היה לאחר המנין שבחודש השני, דרק אז נתחלקו כל אחד לעבודתו, אבל האמירה של 'קח מאתם' נאמרה ביום הבאתם ]

[בר בי רב דחד יומא]

כן כתב בהעמק דבר במדבר ז,ז: נתן לבני גרשון, לא באותו יום היה, שהרי לא נתברר משא של כל אחד עד אחר המנין, אלא בעת שהגיעה השעה לישא בראשונה, נתחלקו העגלות והבקר.

[בינה להבין]

ייש"כ, זה מיישב דעת רש"י, אבל דעת הרמב"ן עדיין קשה