פורום אוצר החכמה

חרסון כתב:אני לא חושב שמישהו מייחס לרב ברויאר כוונת רעות. כאן, או בכל מקום אחר.

השאלה היא מקומה על שיטתו בעולמו של יהודי מאמין בחורף תשע"ט.

אני חושב שהעובדה שהרב ברויאר הציג כאילו ביקורת המקרא זו שאלה שצריך לענות לה תשובה יוצרת תחושה לא נעימה לקורא המאמין. לדעתי זו אשלייה מסוימת בגלל צורת ההתנסחות הלא נעימה שלו. אבל הבה נוציא את האיש מהסיפור ונדון רק בעיקרון.

ביקורת המקרא טענה שהרושם העולה למי שקורא את התורה, שמדובר בכמה ספרים שונים ולא במחבר אחד. אנחנו לא מתיחסים ובצדק לטיעונים אלו מחמת העובדה שגדלנו על מסורת אבותינו, שיש בורא לעולם והוא נתן את התורה, המסורת מייתרת מאיתנו את הצורך בחקירות שונות, כשם שאיננו זקוקים לבדיקה DNA שאנו אכן בנים של אבותינו גם אם יהיו על כך קושיות שונות כמו העדר דמיון חיצוני ועוד, במידה זו לא עלתה על דעתנו שאם ישנם תוארים שונים לבורא עולם הרי זה מעיד על מקורות שונים, כי המסורת חיה בליבנו.

אבל נדמיין את הקורא החיצוני בקריאתו, חילוקי התוארים יעוררו אצלו סימן שאלה מיידי, וכהנה עוד הערות שונות. הערות אלו נכונות גם לנו, אלא שלאמונים על תורה מן השמיים, ההערות יהיו פתח לעמל לדעת תורת אלוקים חיים, ואצל החוקר הם יהוו פתח להנחת הנחות שונות מצוצות מן האצבע. (אצל הנאמנים לבו"ע, בעקבות מיעוט לימוד התנ"ך, לפעמים ישנה התעלמות מהכתוב אלא מתיחסים לתורה כטקסט קדוש בלבד, בלא לראות את המדע הבא ממנה. אכן ודאי תורתינו קדושה היא, אבל היא באה ללמד מה שחפץ ה' שנדע, ועלינו לשים לב לדבריה בדקדוק).

בקיצור, השאלות הינם נכונות לכל מי שלומד את התורה בצורה רצינית, השאלה לאן הן מובילות אותו. אני חושב שגם הרב ברויאר לא התכוין יותר מאשר לזה.

הרב 'לענין' כתב:

אני חוזר שוב, 'פשטות' ממש לא היו צריכים לגלוש לענין הזה [ועוד באיזה הקשר?? מביאים פירושים מכל גדולי הראשונים והאחרונים, ובחדא מחתא כוללים את הפירוש הנ"ל כאילו הוא חלק מבשרה ועצמה של התורה, כאשר אדרבה לדעתו כל הפרשנים האחרים התמימים נסתרו לבלי שוב??? ואם כבר, ארשה לעצמי להעיר שוב על השמטת הפירוש של בעלי התוספות אשר הוא ממש בדיוק ה'מציאה' בשם רשב"ג, אשר היא עצם הלוז של המאמר...

אדרבה, שיטת הבחינות צוטטה במאמר שב'פשטות' כדי להסתייג ממנה בענייננו!
אכן ההסתייגות קוצרה [כנזכר למעלה], ועשתה רושם כאילו מדובר כאן בקושיה נקודתית על השיטה [בדומה לשיטות הראשונים], ולא הובן שמדובר בהסתייגות כללית מחלק משמעותי מהשיטה.
ואם תאמר, מפני מה יש להביא לביהמ"ד שיטה לא מוכרת ולהסתייג ממנה?
[א]. למה לא, בפרט שישנם רבים וטובים [ואולי לא כל כך רבים...] שמקבלים את השיטה, ואף מחוללה היה ת"ח ויר"ש.
[ב]. יש חלקים גדולים מהשיטה שמשתלבים יפה בפשטיה דקרא, ואיני חושב שיש מישהו מהמשתתפים כאן שיחלוק על כך. חבל להפסיד ביאורים אלו מפני התנגדות קיצונית לשיטה.
[ג]. אם הפירוש היה מתקבל לענ"ד, עדיין איני רואה סיבה שלא לצטט את הפירוש בשם בעליו שהיה ת"ח ויר"ש, גם אם קיימת ביקורת על חלק מביטוייו.

לגבי הציטוט מבעלי התוספות, ממש תודה. נשוב לעניין לאחר שיתמצה הדיון הנוכחי.

אני רואה שהנושא מוצה.
נחזור לביאור הפסוק.
הרב 'לענין' ציטט ידיעה חשובה מספר תוספות השלם על התורה שמפרשים בדומה לרשב"ג.
עיינתי בפנים והנני מתלבט בנוגע לכוונת דבריהם, ואשמח לשמוע את דעת הציבור:

כוונת הכותב אינה מחוורת דיה, שכן אין הוא עוסק במבנה ופירוש הפסוק או בהקבלתו לפסוקי חומש בראשית שנאמר בהם 'אני יקוק', אלא עוסק הוא בפירוש רש"י כאן ובהקבלתו לפסוקי 'לך לך' שאין מוזכר בהם לא 'ראִיה' ולא 'אני יקוק'. מאידך, חלוקת דרגות הנבואה תואמת להפליא לפירוש רשב"ג, ולכן יתכן שאף הכוונה זהה.

מאחר שעיינתי בספר הנזכר מצאתי כי אף הפירוש שהבאתי בשם ח' משגב והרב אלחנן סמט כבר היה לעולמים ונכתב בשם ר"י הלבן מבעלי התוספות.


[והועתק אף באות יב].
שלחתי לרב סמט את המידע הנזכר.

עוד שלחו לי שהגאון בעל בית ישי כיוון לפירוש זה:

בקשר לשיטת הרב ברויאר,
שמעתי מחבר על מחקרים של יהושע ברמן, בהם הוא טוען שהחוקרים מורגלים לצורת הכתיבה של ימינו ולכן שואלים על ספרי המקרא, אך כשמשווים זאת לצורת הכתיבה שהייתה רווחת בזמן מתן תורה חלק מהשאלות על סתירות נעלמות. הוא מראה למשל אסטלת ניצחון מצרית בעלת 3 קירות, כשעל כל קיר יש תיאור שונה וסותר של הקרב, וכולם מתוארכים לאותה תקופה. לטענתו הצורה בה כמה טקסטים סותרים לכאורה יוצאים ממקור אחד, כדי להדגיש בחינות שונות, היתה מוכרת ותורת ה' נתנה בסגנון הזה.
(כך שמעתי בשמו אך לא ראיתי את הדברים במקורם)

פלוריש כתב:בקשר לשיטת הרב ברויאר,
שמעתי מחבר על מחקרים של יהושע ברמן, בהם הוא טוען שהחוקרים מורגלים לצורת הכתיבה של ימינו ולכן שואלים על ספרי המקרא, אך כשמשווים זאת לצורת הכתיבה שהייתה רווחת בזמן מתן תורה חלק מהשאלות על סתירות נעלמות. הוא מראה למשל אסטלת ניצחון מצרית בעלת 3 קירות, כשעל כל קיר יש תיאור שונה וסותר של הקרב, וכולם מתוארכים לאותה תקופה. לטענתו הצורה בה כמה טקסטים סותרים לכאורה יוצאים ממקור אחד, כדי להדגיש בחינות שונות, היתה מוכרת ותורת ה' נתנה בסגנון הזה.
(כך שמעתי בשמו אך לא ראיתי את הדברים במקורם)

פרופסור יהושע ברמן הוא הפרופסור היחיד באקדמיה שמגן על התפיסה המסורתית של מחבר אחד לתורה. פעם חשבתי שהוא ממש בשורה מרעננת, עד שראיתי שהוא מפרש הס' רבוא כמשל, ומאז אני כבר לא מחסידיו. אבל הוא כותב הרבה דברים חשובים מאד בכל הקשור למחקר המקרא. לפי קטנות ועניות דעתי, הוא חוקר המקרא החשוב ביותר בישראל היום, בגלל שהוא עושה משהו שאף אחד אחר לא עושה, פיתוח גישה אקדמית שתומכת במסורה המקובלת.

ניתן להפנות כאן למאמרים שלו?

מעניין מאד ותועלתי מאד, אם כי כולל שטויות רבות.

הרעיון של המאמר השלישי הינו שהתורה שבכתב מנותקת מהתורה שבעל פה, תושב"כ מראש נכתבה רק בכדי להגדיר רעיונות ועקרונות הלכתיים, אך חייבים לקיים רק את התושבע"פ. לא דיו שכתב כן לגבי המשפטים אלא המשיך בדרכו כלפי חלק מהמצוות.
הנ"ל שטות על גבול מינות, וכתובים רבים מכחישים דבריו: "ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים לעשות" וכו' וכו'.
אולם יש גרעין של אמת בבסיס הדברים, ואכן התורה שבכתב לא נכתבה כספר חוקים מסודר לכל המקרים אלא כהגדרת כללים ורעיונות הלכתיים - שוודאי חייבם אנו לקיימם בפועל.

מה התקדם עם 'פרוייקט טבריה' למחקר התנ"ך שהוזכר בסוף המאמר הראשון. בחיפוש ברשת [המסוננת] מצאתי רק פרוייקטי בניה בטבריה, כן ירבו...

אנו נערכים לשלבי עריכה אחרונים לגיליון החמישי של כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים'.

היום יום האחרון למשלוח מאמרים, הארות והערות לקובץ [אפשרות עד מוצש"ק בדוחק, נא להודיע מראש].

הקובץ הנוכחי ייצא על פרשות משפטים - פקודי. [ועל ספרים: שופטים, שמואל].

דוא"ל למשלוח: pshatot@gmail.com

כל טוב סלה

רעואל המדייני כתב:מה התקדם עם 'פרוייקט טבריה' למחקר התנ"ך שהוזכר בסוף המאמר הראשון. בחיפוש ברשת [המסוננת] מצאתי רק פרוייקטי בניה בטבריה, כן ירבו...

יש למישהו תשובה?