עמוד 1 מתוך 1
תרגום עם טעמים
פורסם: ג' אוגוסט 07, 2012 1:47 pm
על ידי אליהוא
יש באוצר [או ברשת בכלל] את החומש שנדפס עם הטעמים בתרגום אונקלוס?
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ג' אוגוסט 07, 2012 3:29 pm
על ידי חקר
אם כוונתך לתרגום מפוסק כמסורת תימן, תחפש 'תאג'' ברשימת הספרים ותמצא הרבה כאלו.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ג' אוגוסט 07, 2012 9:31 pm
על ידי אוהב אוצר
לפי הקבלה, אין לקרוא בקריאת 'שנים מקרא' את התרגום עם טעמים.
גם אם לא התכוונת לענין, מילתא אגב אורחא קמ"ל..
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' אוגוסט 08, 2012 12:27 am
על ידי ספרא
אליהוא כתב:יש באוצר [או ברשת בכלל] את החומש שנדפס עם הטעמים בתרגום אונקלוס?
כמדומה שהיו להורדה במאגר הספרים הסרוקים שבספריה, באתרם הישן.
אלא שכבר א"א להוריד משם יותר ספרים, לצערינו.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' אוגוסט 08, 2012 12:32 am
על ידי ספרא
אוהב אוצר כתב:לפי הקבלה, אין לקרוא בקריאת 'שנים מקרא' את התרגום עם טעמים.
גם אם לא התכוונת לענין, מילתא אגב אורחא קמ"ל..
הלשון בשער המצות ובפע"ח, לא משמע אלא שהאר"י לא היה קוראם בטעמים, אך בהחלט לא משמע שיש קפידא שלא לקוראם בטעמים.
ולמיעוט בקיאותי, המקום הראשון שהוזכר קפידא בדבר, הוא בספר חמדת הימים.
אשמח אם מישהו יחכמני בבקיאות נוספת בדבר.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 12:26 am
על ידי הוגה ומעיין
ספרא כתב:אליהוא כתב:יש באוצר [או ברשת בכלל] את החומש שנדפס עם הטעמים בתרגום אונקלוס?
כמדומה שהיו להורדה במאגר הספרים הסרוקים שבספריה, באתרם הישן.
אלא שכבר א"א להוריד משם יותר ספרים, לצערינו.
למה תאמר כן? הורדתיו משם כעת בקובץ פידיאף. מדובר בדפוס אשבונה (ליסבון) רנ"א. קישור קבוע:
http://dlib.nli.org.il:80/R/-?func=dbin ... rary=GEN01אם חשוב לך לקבלו בפידיאף, שלח לי בתיבה האישית את כתובת האימייל שלך.
הורדת ספרים מהספריה
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 2:18 am
על ידי ספרא
תודה רבה לך.
אך עדיין לא זכיתי להבין, איך מורידים משם קובץ פדף.
אפשר לפתוח שם עמוד עמוד, אך לא הצלחתי להוריד ספר שלם, כמו שהיה אפשר בעבר באתר הישן.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 9:15 am
על ידי הוגה ומעיין
הנה קישור להורדה מדרופבוקס. פידיאף, כ42 מ"ב.
http://db.tt/lxH5IqM5
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 9:38 am
על ידי ספרא
תודה רבה!
אפשר לקבל הסבר איך הורדת את זה מהאתר של הספריה?
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 6:49 pm
על ידי אליהוא
ישר כח גדול. יש עוד כרכים?.
וגם אני מצטרף לשאלה כיצד להוריד.
אני מצאתי שנמצא בדפוס אחר סביונטינה שי"ז אך לא מצאתי עדן להורדה.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 8:32 pm
על ידי ספרא
תודה רבה מאוד.
יש להם רק ויקרא במדבר דברים?
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 8:39 pm
על ידי ספרא
אליהוא כתב:אני מצאתי שנמצא בדפוס אחר סביונטינה שי"ז אך לא מצאתי עדן להורדה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=אגב, נוסח התרגום שם, במקומות רבים, שונה מהמצוי.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 8:42 pm
על ידי צאנזער
אגב, לדעת הב"ח לא יוצאים יד"ח שניים מקרא בלי טעמים.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 9:35 pm
על ידי ישבב הסופר
תודה רבה!
ממבט חטוף נראה שגם בחומש זה היה סופר לחוד ונקדן לחוד. וכמו שהביאו כאן באריכות.
viewtopic.php?p=94934#p94934הנקודות הם בצבע כהה יותר, וגם ראיתי בפרשת שמיני, שכתב הסופר בטעות בפרשה פתוחה סימן 'ס' לרמז סתומה, ואפשר לראות שהמגיה העביר דיו כהה על ה'ס' וכתב לידו פ' בדיו כהה.
ואולי הכל מחמת הצילום, יבא היודע ויודיע.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 10:54 pm
על ידי הוגה ומעיין
מקובץ הפידיאף אין לדייק בכיוצ"ב, כיון שהוא עבר עיבוד בפיינרידר ששינה את צבע הטעמים. ראה בצילום המקורי שבקישור הקבוע לעיל (
http://dlib.nli.org.il/R/-?func=dbin-ju ... rary=GEN01) אם גם שם ישנו הבדל זה.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 09, 2012 11:01 pm
על ידי ישבב הסופר
תודה, אכן אין הבדל.
אבל התיקון הנ"ל בין ס' לפ', הוא אכן בדיו כהה יותר, עיין דף 20 בפד"ף
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: א' אוגוסט 12, 2012 1:42 am
על ידי אריסמנדי
מלבד דפוסי ליסבון וסביוניטה שהוזכרו כבר (סביוניטה קיים גם באוצר החכמה)
גם בדפוסי ונציה (מק"ג רע"ח, רפ"ד ואחרים) התרגום מוטעם.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 16, 2012 2:40 am
על ידי אליהוא
יש"כ לכל המסייעים.
האם מישהו כתב בענין מה מקור טעמים אלו, והםא אכן נהגו עד האריז"ל לקרוא תרגום בטעמים,
ומה מנהג התימנים בזה?
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 16, 2012 2:49 am
על ידי חכם באשי
כת"י וטיקן 448 (בכתיבה מזרחית מהמאה הי"א או הי"ב) גם כן מוטעם.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' אוגוסט 16, 2012 2:51 am
על ידי הסרפד
לפום ריהטא נראה שטעמי התרגום בתנ"ך סביוניטה אינם אלא "השתלות" של טעמי המקרא. למשל, טעמי "על פני תהום" (מקף, מרכא, סוף פסוק) נתמשכו באופן מוזר על פני "פריש על אפי תהומא", עיי"ש.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' אוגוסט 22, 2012 4:56 pm
על ידי הבינני
אליהוא כתב:ישר כח גדול. יש עוד כרכים?.
וגם אני מצטרף לשאלה כיצד להוריד.
אני מצאתי שנמצא בדפוס אחר סביונטינה שי"ז אך לא מצאתי עדן להורדה.
גם אני מצטרף לשאלה
טעמים בתרגום
פורסם: א' נובמבר 30, 2014 6:00 pm
על ידי יעקב כהן
בעשרות כתבי יד אשכנזים עתיקים מופיע התרגום עם טעמים. ומוכח שהמנהג באשכנז היה לקרוא התרגום עם טעמים. ונזכר הדבר גם בדברי המדקדק רוו"ה בחומשו תורת האלוקים (בראשית ב' ח'), שאחר שהוכיח שההטעמה הנכונה היא גַּ֥ן בְּעֵ֖דֶן במרכא טפחא ולא גַּן־בְּעֵ֖דֶן במקף טפחא, כתב וז"ל: ומצאתי עוד עֵד שֵׁנִי בתרגום אונקלוס, שנטעם תיבת גנתא בטעם מאריך, וידענו כי מטעים התרגום רדף אחר טעמי המקרא בכל מקום ולא שינה כי אם על צד ההכרח. עכ"ל. וכן הזכיר זאת שם כ"ה י"ג.
אלא שידוע "בעולם" בשם האר"י שאסור לקרוא את התרגום בטעמים אמנם כשנעיין במקור הדברים נראה שלכאורה לא יצאה הוראה זו מהאריז"ל, דזה לשון הרח"ו (בשער המצוות פרשת ואתחנן): גם דע כי כשתקרא המקרא צריך לקרותו עם ניגון הטעמים אשר בפסוקים ההם, אבל כשתקראנו תרגום אין צריך לקרותו בניגון הטעמים כי אין טעמים אלא במקרא לשון קודש, שלא כדברי הנוהגים לקרוא אף התרגום בניגון הטעמים של הפסוק ההוא. עכ"ל. הרי שכתב להדיה שאין צריך ולא כתב לאסור (ומש"כ בהמשך דבריו "שלא כדברי הנוהגים" צ"י)
ובספר קרבן שבת (סימן ה') הביא דברי השער המצוות, וכתב שהאריז"ל לא גילה טעם לכך והוא יגלה, וכתב שם טעם על פי סוד, וכתב שעל פי זה יש קפידא בדבר. והביאו דבריו במחזיק ברכה ובכף החיים סימן רפה וע"ע בשו"ת תורה לשמה סימן תו, אמנם לא מהאריז"ל יצאו דברים אלו, ובלשון הרח"ו נראה בפירוש שאין קפידא בדבר, רק שאין צורך בזה. ובאמת במקור חיים (בקיצור הלכות סימן רפ"ה) הביא מהקדמת חומשים שמנהג חסידים ואנשי מעשה לקרות תרגום עם טעמים, ויש להם על מה שיסמוכו.
Re: טעמים בתרגום
פורסם: א' נובמבר 30, 2014 7:27 pm
על ידי אריסמנדי
יעקב כהן כתב:בעשרות כתבי יד אשכנזים עתיקים מופיע התרגום עם טעמים. ומוכח שהמנהג באשכנז היה לקרוא התרגום עם טעמים
לאו דווקא 'באשכנז'. ולפחות אחד מהתצלומים שהבאת אינו של כ"י אשכנזי. אלא כך מצוי בספרים רבים מארצות רבות, כולל קטעי גניזה בבליים המוטעמים גם בתרגום בטעמים הבבליים. (וכך גם בקצת קטעי תרגום א"י). החכם הפרובנסאלי בעל פתשגן מתייחס בפירושו כמה פעמים לטעמי התרגום, והוא השתמש בספרים ספרדיים. גם ברוב הדפוסים הקדומים נדפס התרגום בטעמים (כגון דפוסי ליסבון, ויניציאה וסביוניטה).
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ו' אפריל 01, 2016 5:19 pm
על ידי שכניה בן יחיאל
הסרפד כתב:לפום ריהטא נראה שטעמי התרגום בתנ"ך סביוניטה אינם אלא "השתלות" של טעמי המקרא. למשל, טעמי "על פני תהום" (מקף, מרכא, סוף פסוק) נתמשכו באופן מוזר על פני "פריש על אפי תהומא", עיי"ש.
התרגום שבדפוס סביוניטא הוא בכל מקום העתקה של הטעמים לתורה, אך יש בכ"י טעמים לתרגום שהם לפי הכתוב שם, וכך גם הודפס בספר 'מקרא ותרגומו'.
לדוגמא עיין ברכות יעקב.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' ינואר 25, 2017 1:16 pm
על ידי משה1
ספרא כתב:אוהב אוצר כתב:לפי הקבלה, אין לקרוא בקריאת 'שנים מקרא' את התרגום עם טעמים.
גם אם לא התכוונת לענין, מילתא אגב אורחא קמ"ל..
הלשון בשער המצות ובפע"ח, לא משמע אלא שהאר"י לא היה קוראם בטעמים, אך בהחלט לא משמע שיש קפידא שלא לקוראם בטעמים.
ולמיעוט בקיאותי, המקום הראשון שהוזכר קפידא בדבר, הוא בספר חמדת הימים.
אשמח אם מישהו יחכמני בבקיאות נוספת בדבר.
ראה דברי החיד"א במחזיק ברכה סי' רפה סק"ז: התרגום אין צריך לקרוא בטעמים. כ"כ רבינו מהרח"ו שקבל מרבינו האר"י זכרם לברכה (שה"מ ואתחנן ד' לד.). ובספר קרבן שבת פרק ה דף יד ביאר הטעם עד"ה. ושם מפורש דהתרגום צריך לקרותו בלא טעמים דוקא ויש קפידא בזה. ע"ש. הובא בכה"ח שם ס"ק יב.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: א' ספטמבר 03, 2017 9:07 pm
על ידי איש_ספר
ברשותו של אספן אשר לו נגלו כל תעלומות חכמה והמון נסתרות, מצוי דפוס יקר המציאות של חזקוני שנת רפ"ד, הנדפס עם חומש ותרגום ואף בו התרגום מוטעם.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: א' ספטמבר 03, 2017 10:12 pm
על ידי לענין
בתשובות והנהגות נותן טעם ע''פ נגלה למה לא להטעים את התרגום.
רס''ג הטעים את ספרו שבלשון ערבי, הלא כן?
בכל מקרה אי''ז נוגע לטעמו של מרן הראב''ד שם שמדבר על תרגום התורה דייקא.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: א' ספטמבר 03, 2017 10:42 pm
על ידי קו ירוק
משה1 כתב:ספרא כתב:אוהב אוצר כתב:לפי הקבלה, אין לקרוא בקריאת 'שנים מקרא' את התרגום עם טעמים.
גם אם לא התכוונת לענין, מילתא אגב אורחא קמ"ל..
הלשון בשער המצות ובפע"ח, לא משמע אלא שהאר"י לא היה קוראם בטעמים, אך בהחלט לא משמע שיש קפידא שלא לקוראם בטעמים.
ולמיעוט בקיאותי, המקום הראשון שהוזכר קפידא בדבר, הוא בספר חמדת הימים.
אשמח אם מישהו יחכמני בבקיאות נוספת בדבר.
ראה דברי החיד"א במחזיק ברכה סי' רפה סק"ז: התרגום אין צריך לקרוא בטעמים. כ"כ רבינו מהרח"ו שקבל מרבינו האר"י זכרם לברכה (שה"מ ואתחנן ד' לד.). ובספר קרבן שבת פרק ה דף יד ביאר הטעם עד"ה. ושם מפורש דהתרגום צריך לקרותו בלא טעמים דוקא ויש קפידא בזה. ע"ש. הובא בכה"ח שם ס"ק יב.
לתרגום אין ניקוד ואין טעמים. אלא שזה עזר להבין את הארמית, ואת הפירוש לפסוק, ולכן טיעמוהו.
וזה התפשט עד כדי כך, עד שהרחיד"א נזקק להביא ראיה שמקובל מהאר"י שא"צ לקרא בטעמים..
איסור בודאי שאין בלקרא תרגום בטעמים. לא חייבים להצביע על כל דבר תמוה שזה אסור מצד קבלה...
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' ספטמבר 06, 2017 11:31 am
על ידי ארזי ביתר
לענין כתב:בתשובות והנהגות ח"ג סימן צח נותן טעם ע''פ נגלה למה לא להטעים את התרגום.
רס''ג הטעים את ספרו שבלשון ערבי, הלא כן?
בכל מקרה אי''ז נוגע לטעמו של מרן הראב''ד שם שמדבר על תרגום התורה דייקא.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ד' ספטמבר 06, 2017 11:58 am
על ידי קו ירוק
ראשית לא הסכים עמו הרחיד"א, שלא הזכיר שזה לא ראוי, רק אמר בשם האר"י שאין צריך. ופוק חזי שעלמא נהוג להדפיס כך ואין מוחה בידם.
והנה הוא יצא לחדש דבר חדש כלשונו, שכיון שבירו' אמרו שיהיה ניכר בין קריאת חומש ותרגום שזה יהיה בע"פ, י"ל דאמנם התירו משום עת לעשות לה', אבל לכה"פ שלא יהיה בטעמים כדי ליתן הבדל ביניהם. אבל יש לדחות, דהא דנהגו לטעמו משום שהעם אינו מבין ארמית כדבעי ולא יהיו כמצפצפים, ושוב הכל משום עת לעשות לה'.
ומענין לענין, משכ"ש דבר חדש ששניים מקרא וא' תרגום זה ג' פעמים ועוד פעם רביעית עם הציבור ונמצא שחוזר ד' פעמים, דפח"ח. אבל הסטייפלער לא חש להא, ולכן קרא יחד עם הבעל קורא, כדי שיעלה לו לפ"א מן ה'שניים מקרא', ואילו זה היה מדין ד"פ, לא היה עולה לו. ויש לעיין.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' ספטמבר 07, 2017 12:06 am
על ידי הוגה ומעיין
לענין כתב:רס''ג הטעים את ספרו שבלשון ערבי, הלא כן?
לא.
(אולי התחלף לך במגילת אנטיוכוס).
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' ספטמבר 07, 2017 2:38 am
על ידי לענין
גברא רבה אמר מילתא וכו'.
ראה 'הטעמת תורה שבעל פה בטעמים' לישראל ייבין, עמ' 48, נמצא באוצר.
בהזדמנות זו אודה לכת''ר על מה שגילה צפונות בתורת הרס''ג, אם אין זכרוני מטעני.
Re: תרגום עם טעמים
פורסם: ה' ספטמבר 07, 2017 2:41 am
על ידי לענין
אודה במקצת כי טעיתי במה שאמרצי לשון ערבי, ואילו בספר הגלוי זה במהד' העברית. ספר המועדים, באיזה שפה חובר?