פורום אוצר החכמה

בהרבה מהחומשים המצויים (מ"ב פירושים, רב פנינים, המאור, ווגשל, ועוד), המודפסים עם פירושו של האבן עזרא על התורה, נדפס לצדו פי' "אבי עזר" מאת ר' שלמה הכהן מליסא, שו"ב בק"ק פוזנא. דפוס ראשון היה בתקס"ב בחיי המחבר, עם הסכמות מרבני העיר פוזנא.

המחבר כותב בהקדמתו על מתכונת החיבור: "די באר על רוב דקדוקי הראב"ע ז"ל בפרושו עה"ת שהניחו מפרשים לפרשו, גם בארתי כו"כ עניינים הנוגעים בחקירות עצומות היוצאים מדברי הרב".

בקובץ 'המעיין' (תשרי תש"ע) כתב הרב יעקב לויפר מאמר ביקורת על חיבור זה, ובעיקר מיצר ומלין על כך שבמהדורות הנפוצות נבחר להיות המפרש היחיד של ראב"ע, ולהיות נושא כליו (המוכר ביותר), בשעה שלא רק שאינו מסייע להבנת והבהרת דברי הראב"ע המוקשים, אלא גם נוהג בעיקר להשיג על הראב"ע.

לויפר מדגיש כי אינו בא למתוח ביקורת על המחבר עצמו, שלפי סגנון החיבור נראה שהוא נכתב כקונטרס הערות שנתחדשו למחבר, ורק מן התימה על מדפיסי החומשים שבחרו בו, והוא מציע לכך סיבה 'פשוטה ופרוזאית', שחיבור זה הוא מעט בכמותו, ועל כן לא הזקיק לפנות לו מקום גדול בתוך העמוד העמוס. כנראה, גם המדפיסים של ימינו עושים מעשה קוף בעלמא, וחוזרים על הטעות שוב ושוב.

במאמרו, הוא מתעכב על כעשרה דוגמאות שבהם טעה המחבר בהבנת דברי ראב"ע, וטעויות אלו 'הם ממש למשל ולשנינה' כלשונו. לא אלאה את החברים בדוגמאות, והמעוניין יפנה אל מקומו וירווה את צמאונו.

אם אינך לויפר, איני מבין לשם מה פתחת באשכול זה.
עכ"פ, לא תמיד ה'אבי עזר' אינו משמש כעזר לאבן עזרא וגם לא כעזר כנגדו, אלא אונס את דעת הראב"ע שתתאים להבנתו/רצונו/דעת פרשנים אחרים וכו', גם כאשר שפתי הראב"ע ברורות מללו.

במקרה השבת (פ' עקב) ראיתי את דבריו של האבי עזר על דברי האבן עזרא שיש סוד גדול ב"לדבקה בו", וחשבתי לעצמי שדברי האבן עזרא עדיין דורשים ביאור יסודי. אשמח לשמוע אם יש למישהו מה להוסיף בעניינם.

ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה מעיר הראב"ע על כך שתחילתו בלשון יחיד וסופו ברבים, ומתרץ: "ראה" לכל אחד ואחד ידבר. כלומר, גם תחילתו נאמרה לכל הציבור, אלא שקריאה זו היתה באופן פרטני לכאו"א. (ויעו' בבעל הטורים שהביא עוד שבעה פירושים בזה).

איך מצא בעל האבי עזר "לבאר" דברי הראב"ע: "והמדקדקים אמרו שהוא תחילת הדיבור, כמו ראה ריח בני, ראה אלהים עד, ראו הביא לנו איש עברי". ולנו לא נותר אלא לשאול, אם תחילת הדיבור יכול להיות גם בלשון רבים, כמו "ראו הביא לנו איש עברי", א"כ מאי שנא הכא שלא התחיל דיבורו ב"ראו אנכי נתן לפניכם וגו'" ?

מלבד זאת, מי הם המדקדקים הללו, וכי למה בעל הטורים לא מצא לנכון להביא גם פירוש זה בנוסף לשמונת ההסברים שהזכיר?

בפרשת ראה, (פי"ג פ"ה): אחרי ד' אלקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבדו ובו תדבקון. דרשו חז"ל בספרי (ותוכ"ד הובא ברש"י וברמב"ן ובספורנו), אחרי ה' אלהיכם תלכו, זה הענן. ואותו תיראו, שיהא מוראו עליכם. ואת מצותיו, זו מצות עשה, תשמורו, ליתן לא תעשה. ובקולו תשמעו, בקול נביאיו. ואותו תעבודו, עבדו בתורתו עבדו במקדשו. ובו תדבקון, הפרשו מעבודה זרה ודבקו במקום.

לעומת זאת, הראב"ע, כדרכו בסגנונו המקורי והנפלא, מפרש קצת באופ"א פשוטו של מקרא: אחרי ד' אלקיכם תלכו, שתעשו על פי יכולתכם כמעשיו, ותרדפו אחרי נתיבותיו. ואותו תיראו, מלשאול למה זה. ואת מצותיו תשמורו, שהם העיקר. ובקולו תשמעו, מה שהם זכר לעיקר. ואותו תעבודו, במעשה. ובו תדבקון, בלב, בראש ובסוף.

אך ה'אבי עזר' שולל גישה זו שיש בה מן הצורך לרדת לפרטים ולדקדק בכל מילה, וכך הוא כותב: אבל באמת הזהיר הכתוב אהבת ד' במלות שונות בכל לישנא דמשתמע, שמירה ועשיה ושמיעה והליכה ודביקות, ואין צורך לפרש כל אחת בדרכים שונים.

... ואנו, אין לנו אלא דברי חכמינו ורבותינו זיכרונם לברכה.

בחומש מקראות גדולות של עוז והדר חשבו להשמיט פירוש זה ולא להדפיסו.
וכשנכנסו לאחד מגדולי ישראל שאלם היכן נמצא הפירוש הזה, ועפ"י הוראתו הדפיסו את החיבור בסוף החומש. והוא פלא.

לפי מה ששמעתי מצאצאי יוצאי פולין וגאליציה, היו נוהגים לזלזל שם בפי' 'אבי עזרי' על הראב"ע וב'פירוש יונתן' על תרגום יונתן.

משה מ כתב:בחומש מקראות גדולות של עוז והדר חשבו להשמיט פירוש זה ולא להדפיסו.
וכשנכנסו לאחד מגדולי ישראל שאלם היכן נמצא הפירוש הזה, ועפ"י הוראתו הדפיסו את החיבור בסוף החומש. והוא פלא.

מיהו אותו הגדול אשר נעלם שמו?

גדול המקפיד על פרסום שמו, וד"ל.

ומש"כ הסרפד צדק בדבריו, ולכך חשבו להשמיטו, ולכך סיימתי 'והוא פלא'.

משה מ כתב:ומש"כ הסרפד צדק בדבריו, ולכך חשבו להשמיטו, ולכך סיימתי 'והוא פלא'.

אבל לי היה עצם הזלזול לפלא, כי לפי מה ששמעתי היו מחזיקים את בעל ה'אבי עזר' לעה"א גמור ח"ו, והמעיין בדבריו יראה שלא כן הוא, ואולי נתחלף לבעל השמועה עם בעל פי' יונתן - אף שגם בדבריו אינני רואה שום סימני עה"א, מ"מ כמדומני שגם גאונות אין רואים שם, ועליו שמעתי שהיו אומרים שמה שפירש מובן מעצמו ומה שאינו מובן מעצמו לא פירש.

הסרפד כתב:אבל לי היה עצם הזלזול לפלא, כי לפי מה ששמעתי היו מחזיקים את בעל ה'אבי עזר' לעה"א גמור ח"ו, והמעיין בדבריו יראה שלא כן הוא, ואולי נתחלף לבעל השמועה עם בעל פי' יונתן - אף שגם בדבריו אינני רואה שום סימני עה"א, מ"מ כמדומני שגם גאונות אין רואים שם, ועליו שמעתי שהיו אומרים שמה שפירש מובן מעצמו ומה שאינו מובן מעצמו לא פירש.

חן חן לסרפד שלכה"פ לא דן את הפירוש יונתן לעם הארץ, ועכ"פ לא מצא לזה סימנים, עפ"ל,


להוי ידוע לך, כי הפירוש יונתן הוא אחד הפירוש הראשונים (אם לא הראשון) שיש בידנו על הת"י, מחברו הוא ר' חיים פייביל חתנו של השל"ה הק', ואם תקיש באוצר 'פירוש יונתן' או 'פי' יונתן' תראה שהוא מוזכר במאות ספרים ששו"ט בדבריו.

כל דבריו מתוקים מדבש, בלול בחידושים רבים ומיוחדים, בשנינות וחריפות, מהם נועזים במיוחד, כידוע לכל לומד תרגום יונתן, ודלא כידוע לסרפד (ולצאצאי יוצאי גליציה ופולין...).
אני מסמיק ממבוכה כשאני השפל צריך ל'הסכים' ולשבח ספר קדמון, מפני המלעיגים הבורים.


מה נורא המקום הזה, בו כל שוטה בעל אצבעות יכול להקיש ולברבר על הראשונים לשון הרע ושקרים גסים כאוות נפשו. ואין משתיק.

יורה דעה כתב:בהרבה מהחומשים המצויים (מ"ב פירושים, רב פנינים, המאור, ווגשל, ועוד), המודפסים עם פירושו של האבן עזרא על התורה, נדפס לצדו פי' "אבי עזר" מאת ר' שלמה הכהן מליסא, שו"ב בק"ק פוזנא. דפוס ראשון היה בתקס"ב בחיי המחבר, עם הסכמות מרבני העיר פוזנא.

המחבר כותב בהקדמתו על מתכונת החיבור: "די באר על רוב דקדוקי הראב"ע ז"ל בפרושו עה"ת שהניחו מפרשים לפרשו, גם בארתי כו"כ עניינים הנוגעים בחקירות עצומות היוצאים מדברי הרב".

בקובץ 'המעיין' (תשרי תש"ע) כתב הרב יעקב לויפר מאמר ביקורת על חיבור זה, ובעיקר מיצר ומלין על כך שבמהדורות הנפוצות נבחר להיות המפרש היחיד של ראב"ע, ולהיות נושא כליו (המוכר ביותר), בשעה שלא רק שאינו מסייע להבנת והבהרת דברי הראב"ע המוקשים, אלא גם נוהג בעיקר להשיג על הראב"ע.

לויפר מדגיש כי אינו בא למתוח ביקורת על המחבר עצמו, שלפי סגנון החיבור נראה שהוא נכתב כקונטרס הערות שנתחדשו למחבר, ורק מן התימה על מדפיסי החומשים שבחרו בו, והוא מציע לכך סיבה 'פשוטה ופרוזאית', שחיבור זה הוא מעט בכמותו, ועל כן לא הזקיק לפנות לו מקום גדול בתוך העמוד העמוס. כנראה, גם המדפיסים של ימינו עושים מעשה קוף בעלמא, וחוזרים על הטעות שוב ושוב.

במאמרו, הוא מתעכב על כעשרה דוגמאות שבהם טעה המחבר בהבנת דברי ראב"ע, וטעויות אלו 'הם ממש למשל ולשנינה' כלשונו. לא אלאה את החברים בדוגמאות, והמעוניין יפנה אל מקומו וירווה את צמאונו.

מאמרו של הרב לויפר:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=332

הספר בדפוס ראשון:
http://www.hebrewbooks.org/25022

ומה ידוע לתולדות המחבר ר' שלמה הכהן מליסא, תלמידו של מי היה, באיזה זמן וכו'?

מיללער כתב:ומה ידוע לתולדות המחבר ר' שלמה הכהן מליסא, תלמידו של מי היה, באיזה זמן וכו'?

ג"א ניסיתי בעבר לעלות על עקבותיו, בינתיים ללא הצלחה. מה שכן, אולי יש איזה קצה חוט בפירושו בפרשת השבוע (שופטים כא, ט), בו הוא חושף כי כתב מכתב/ספר, אשר יכונה בשם "עדת דבורים".

כמו כן, אולי ההיסטוריונים הידענים מבינינו יוכלו להצביע על תקופה בה התקיים וויכוח על סיבות המוות בלא עת, יעוי' (ג"ז בפרשתנו) פרק כ' פסוק ז', שהוא מפרש באופן אחר מראב"ע, וטוען כי דברי ראב"ע נועדו "להשיב נדחים, ולדחות להם בקנה". והוא מאשים את המשכילים בתקופתו, "שהתחקו שרשם על ראש ולענה, וישלחו פארתיהם הרעים אל חבורי הרב להיות גדר למו צאל צללם".

אוצר הגדולים (ד):
הר"ר יוסף קאסטינירי ז"ל - מחכמי הדקדוק הקדמונים. נמצא ממנו באוצה"ס פעטערסבורג ספר כ"י בדקדוק, מכונה 'עדת דבורים' שהועתק שנת תתקס"ב. לא נתברר לי אודותיו מיהו. נראה שהוא ר' יוסף קאנסטינ' מקלעת איוב בספרד. הרופא שבתחכמוני שער מ"ו מספר עליו שראהו שם, ושהוא איש תבונה שר אמונה. וצריך בירור.

מיללער כתב:
ומה ידוע לתולדות המחבר ר' שלמה הכהן מליסא, תלמידו של מי היה, באיזה זמן וכו'?

האם זהו מישהו אחר מרבי שלמה הכהן שהיה מו"ץ בוילנא, ויש ממנו הגהות בכמה וכמה מקומות

משה מ כתב:בחומש מקראות גדולות של עוז והדר חשבו להשמיט פירוש זה ולא להדפיסו.
וכשנכנסו לאחד מגדולי ישראל שאלם היכן נמצא הפירוש הזה, ועפ"י הוראתו הדפיסו את החיבור בסוף החומש. והוא פלא.

שמועות בעלמא.
במבוא שלהם כתבו שהוסיפו קטעים רבים מדפו"ר שהושמטו במהלך הדורות. ולכן הדפיסוהו בסוף ולא על העמוד. והוא פלא עצום.
גם כך הם הוסיפו ספרים על העמוד, וכנראה לא היה להם מקום בעמוד.

הבינני כתב:

מיללער כתב:
ומה ידוע לתולדות המחבר ר' שלמה הכהן מליסא, תלמידו של מי היה, באיזה זמן וכו'?

האם זהו מישהו אחר מרבי שלמה הכהן שהיה מו"ץ בוילנא, ויש ממנו הגהות בכמה וכמה מקומות

לא קרב זה אל זה.

זה לא שמועות בעלמא.
ההוראה לא היתה להדפיסו בסוף, אלא להדפיסו בחומש, והם בחרו להדפיסו בסוף כדי להשאיר מקום לראשונים.

יומן טאלנא [לוקה כידוע בחוסר דיוק]:

אברהם כתב:להוי ידוע לך, כי הפירוש יונתן הוא אחד הפירוש הראשונים (אם לא הראשון) שיש בידנו על הת"י, מחברו הוא ר' חיים פייביל חתנו של השל"ה הק', ואם תקיש באוצר 'פירוש יונתן' או 'פי' יונתן' תראה שהוא מוזכר במאות ספרים ששו"ט בדבריו.
כל דבריו מתוקים מדבש, בלול בחידושים רבים ומיוחדים, בשנינות וחריפות, מהם נועזים במיוחד, כידוע לכל לומד תרגום יונתן

ראה כאן.