פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:עכשיו אני נזכר שראיתי משהו בדומה לזה בזמן האחרון..

יאיר כתב:צודק..אך לא היה לי דרך לעשות זאת משום שה"ציטוט" פה היה "צירוף קובץ" שכבר הובא למעלה

ובמקרה כזה אין אפשרות לשלוט על סדר התצוגה..

גלילי כתב:

יאיר כתב:צודק..אך לא היה לי דרך לעשות זאת משום שה"ציטוט" פה היה "צירוף קובץ" שכבר הובא למעלה

ובמקרה כזה אין אפשרות לשלוט על סדר התצוגה..

יש גם יש,
בשביל זה נעשה ליד צירוף קובץ לחצן "הכנס שורה" בו אתה ממקם את הקובץ בדיוק איפוא שאתה חפץ.

אברהם כתב:ר' יאיר, רש"י בבמדבר כתב ששם נובח לא נתקיים, אבל לא כתב דלפיכך הדגישה התורה גבי 'חוות יאיר' - עד היום הזה, למימר שאותו שם כן נתקיים. זהו ביאורו של הרש"ר.

דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

פרוזבול כתב:וחלופיהן בגולם.

עשוי לנחת כתב:

דן בקרקע כתב:אולי יחכימונו רבני בית המדרש במה שהנני מתחבט זה זמן, ולא מצאתי דברים בזה, אם מה שכתוב בתורה כו"כ פעמים 'עד היום הזה' או 'עד עצם היום הזה' אימתי הוא היום הזה המדובר עליו, ולכאורה פשוט שאין הכוונה עד ימינו אנו כיון שהמציאות תכחיש.

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

עשוי לנחת כתב:אין הכי נמי, נעלמו גם נעלמו.
אם כי יש לחלק בין 'נעלמו' דברי הרשב"ם, לבין אם באים לשאול שאלה שכבר דנו בה בחז"ל. ורש"י בתחילת החומש כבר מדבר מזה.
ואגב, דברי הרשב"ם לכאו' קשים מדברי הגמ' ביומא נד ע"א.

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

קודם כל נעלמו ממך דברי רש"י מפורשים בפרשת וירא כב, יד ד"ה היום - הימים העתידין כמו עד היום הזה שבכל המקרא שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים עד היום הזה על היום שעומדים בו.
ועי' רש"י סוטה מו ע"ב ד"ה ויקרא שמה לוז - סיפיה דקרא היא שמה עד היום הזה ומיניה יליף דלא נתבלבלה ולא חרבה כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה לעולם ולעולמי עולמים. ובעצם אני רואה כעת במסוה"ש שזה גמ' ביומא נד ע"א עיי"ש.

איסתרא בלגינא כתב:

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

יאיר כתב:

איסתרא בלגינא כתב:

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

לייטנר כתב:

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

ארי שבחבורה כתב:

לייטנר כתב:

יאיר כתב:וכי אין הסברא הפשוטה אומרת שודאי כוונת הכתוב, עד יום כתיבת הפס'?

והם הם סוד השנים עשר של ראב"ע.

אשמח מאוד אם יואיל כבודו לפרש את שיחתו.

ארי שבחבורה כתב:

יאיר כתב:

איסתרא בלגינא כתב:
ומה תענה לעד היום הזה דחוות יאיר ודקבורת משה שלא היו אלא ימים מעטים משעת מעשה?

לא ברורה לי כוונתך. אשמח אם תבאר יותר.
[בזמן כתיבת פס' קבורת משה היה ידוע היכן קבור?!?]

כוונת הרב א"ב להקשות - מה בא הכתוב להשמיענו בכך? אמנם, יעוין בראב"ע גבי "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה" (דברים לד,ו) שנראה שהרגיש בקושי זה, וז"ל: "עד היום הזה" - דברי יהושע, ויתכן שכתב זה באחרית ימיו, עכ"ל.

ההוא תלמידא כתב:אישתמיטיתייהו תשובה מפורשת של ר' אברהם בן הרמב"ם בעניין זה. ועי' שו"ת נוב"י מהדו"ת (חאו"ח בס"ס פז ובסי' פח). ואין הפנאי מסכים להאריך.

ב. שאלה ילמדנו רבנו מה שאמרה התורה במספר מקומות עד היום הזה מהו הגבול הקצוב בכתוב זה. יורנו אדוננו.
התשובה מה שאמר עד היום הזה רומז אל זמן מתן תורה או כתיבת אותה הנבואה. אלא שלפעמים ענין שנאמר בו עד היום הזה הוא חובה אחרי היום ההוא שנרמז אליו, כדבר שנאמר בגיד הנשה על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וכו' וזאת היא מצוה לדורות (ספר המצות שורש ג', ומל"ת קפ"ג) כמבואר בקבלה (חולין פט ב). וכתב אברהם ביר' משה זצו"ל.

מה שהקשה על רש"י בסוטה דף מ"ו בד"ה ויקרא שמה כו' כדאמרינן כל מקום שנאמר עד היום הזה כו' עכ"ל רש"י. ועל זה הקשה מר והרי במס' יומא דף נ"ד קאי בתיובתא כו'. נלע"ד ליישב דמאי טעמא מסיק בתיובתא משום שנאמר ואסיר גבולות עמים. והרי סוגיא זו דסוטה קאמר בפירוש סנחריב לא בלבלה וא"כ לפי סוגי' זו ואסיר לאו דוקא ולא על כל העמים קאי וממילא נסתר התיובתא שם. ולפי הסוגיא דיומא בלא"ה ליתא לברייתא זו דלוז ורש"י בסוטה פי' לפי הסוגיא דכאן דסנחריב בלבל הכל א"כ יליף מעד היום הזה, ואף דהיכא דלא כתיב שם בלא"ה הקשה שם ביומא מחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש כו'. אין הפירוש דהיכא דלא כתיב שם אין משמעותו לעולם אבל הכוונה דביבוסי לא כתיב שישב שם עד היום הזה אבל כתיב וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה ומשמעותו שלעולם ישב היבוסי בקרב בני בנימן ואף שבודאי בחמשים ושתים שנה שלא עבר בה איש לא היו שם בארץ ישראל לא בני בנימן ולא היבוסי מ"מ לא זזו בני בנימן מקרב היבוסי וכל מקום שגלו גלה היבוסי עמהם וישב בקרבם לעולם. דברי הד"ש.

בלתי תשובתו אשר השיב לדחות דברי הנ"ל שכתבתי דביבוסי לא כתיב רק וישב היבוסי בקרב בני בנימן עד היום הזה. וכתב שבאמת שבגמרא הועתק הפסוק הזה בטעות כי בקרא כתיב ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלים עד היום הזה והוא קרא דשופטים א' הרי דכתיב בירושלים עד היום הזה. וגם אגב הודיע מה שתמה על הגמ' דלמה הביאו קרא המאוחר דשופטים ולא הביאו קרא המוקדם ביהושע ט"ו גבי בני יהודה דכתיב לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה. הנה אף על פי שזה אמת שהפסוק הועתק בש"ס בטעות אעפ"כ אני נשאר בתירוצי ועד היום הזה לא אדסמיך לי' קאי על בירושלים רק אשלפניו שישב היבוסי את בני בנימן עד היום הזה וגם כשגלו ישבו יחד במקום גלותם. ואל תתמה דהרי מצינו בתורה בפ' ראה ולקחת את המרצע וגו' ואף לאמתך תעשה כן ובאמת אף לאמתך לא קאי כלל ארציעה דכתיב סמוך לו רק על העניק תעניק דכתיב שלשה פסוקים קודם:

ובזה מתורץ גם קושייתו דגם המקשן ידע דמצינו מקרא נדרש רק לפני פניו וא"כ גבי בני יהודה ידע לתרץ עד היום הזה קאי על תחלת המקרא שלא יכלו להורישם דהיינו עבור שבועת אברהם לאבימלך ולעולם השבועה קיימת ולכן לא יכלו להורישם עד היום הזה ואף שחרבה ירושלים ולא עבר בה איש מ"מ הם לא יכלו להורישם ואם יחזרו ויבואו לירושלים לעולם לא יוכלו להורישם. אבל גבי בני בנימן לא כתיב לא יכלו להורישם רק כתיב שלא הורישו וסיפר מעשה ועל זה לא שייך עד היום הזה שהרי נ"ד שנה לא הי' שם איש ואם יחזרו ויבואו לא שייך לומר שלא הורישום ולכן הי' סובר דקאי שישבו בתוכם בירושלים. והתרצן משני לי' דלא כתיב שם ולכן אף דקאי על וישבו בתוכם מ"מ לא קאי על בירושלים. ואמנם בילקוט סוף דברי הימים מביא סוגי' זו דיומא ומביא באמת פסוק דיהושע שהרי העתיק לא יכלו להוריש. דברי ד"ש.

.אמנם תמהני. הרי בעכן כתיב (יהושע ג' פנ"ז) ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה. ואף על גב דכל עד היום הזה אין משמעותו לעולם ממש. דהרי בבני עשו כתיב וישבו שם עד היום הזה (דברים ב' פנ"ב) והרי סנחריב בלבל כל האומות (כידים פ"ד מ"ד). עכ"פ משמע זמן ארוך מאד. וא"כ איך כתב רבינו [הרא"ש] שגל עכן לא היה רק עד אחר שקברוהו.

שם אפי' כגלו של עכן כ' הרא"ש דלא היה אלא לפי שעה עד שקברוהו, והאחרונים ז"ל הקשו דכתיב עד היום הזה, ונראה דהגל נשאר עד היום הזה, אבל הוציאוהו וקברוהו כיון דיש לו חלק לעוה"ב כדתנן בסנהדרין מ"ג ב', חייבין בקבורתו, ומה שהוכיח בס' תפא"י מכאן דביטול לזמן חשיב ביטול, לא נראה דבבית שמלאוהו תבן ודאי בעינן ביטול לעולם אלא הכא כיון שאין כאן אהל קבוע על הגל חשיב רצוצה בכל ענין וכמש"כ לעיל, ובלא"ה למש"כ דהגל קבוע רק שלא בטלו הטומאה בתוכו הוא ענין אחר, מיהו צריך טעם מאי רבותא יש בזה.

ודע דנשיאת כפים בחוץ לארץ הוא גם כן מדאורייתא, וכן העתיקו כל הפוסקים מימרא דר' יהושע בן לוי והובא לעיל בסעיף ב, ודלא כמור וקציעה שמצדד דמדאורייתא הוא דוקא במקדש, ששגה בזה, ואישתמטתיה ספרא פרשת שמיני פסקא ט"ז, וספרי פרשת שפטים פסקא נ"א. עיין שם [ואברכה קאי, וכבסוטה ל"ח, עיין שם], וירושלמי נזיר, הובא בסוטה ל"ח ע"ב תוספות דיבור המתחיל כל. והעירני א' מחכמי הזמן שהוא גם כן נגד בבלי חולין קל"ג, עיין שם. וגם פשטא דקרא (דברים י) ולברך בשמו עד היום הזה, משמע שנוהג תמיד: