פורום אוצר החכמה

בפרשת חיי שרה כתיב "וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃"
ופירש רש"י ז"ל [בראשית כג ב]
"בקרית ארבע" - על שם ארבע ענקים שהיו שם אחימן ששי ותלמי ואביהם.
ד"א על שם ד' זוגות שנקברו שם איש ואשתו (ב"ר) אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה"



וביהושע יד טו כתיב "וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה:
ושם פירש"י -
"האדם הגדול בענקים הוא" - אביהם של אחימן ששי ותלמי 'ארבע' היה שמו.
דבר אחר על שם האב ושלשה בנים שכן קורא אותם (שם יג כב) ילידי הענק" עכ"ל רש"י.
ולהעיר - שהלשון הראשון שהביא ביהושע, שאביהם היה נקרא 'ארבע', ועל שמו נקרא העיר 'קרית ארבע', לא היבא רש"י בפירושו לחומש כלל, ובמקומו הביא לשון השני שהביא ביהושע, שהקריה נקראה 'ארבע' על שם שלשת הענקים - אחימן ששי ותלמי, ואביהם [שנקרא בשמו ארבע, כנ"ל!], שמספרם עולה ארבע.


וביהושע טו יג-יד
"וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־פִּ֥י ה' לִֽיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן׃
וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת־שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃"

ומדברי הכתוב מוכח לכאורה כלשון ראשון שהביא רש"י ביהושע יד טו, שאביהם של שלשת הענקים, 'ארבע' היה שמו, ולכן הפירוש היותר פשוט הוא לומר שעל שמו נקרא קרייתו 'קרית ארבע'.

ותמוה מדוע התעלם רש"י ז"ל בפירושו לתורה מהפשט הפשוט הזה [שהביא ביהושע] שהקריה נקראה על שם אביהם ששמו היה 'ארבע', ותפס את הלשון השני שהביא ביהושע שנקרא על שם ארבע הענקים, האב ושלשת בניו.

כן יש לתמוה, שמהר"י קרא, שדרכו לאחוז את הפשט בדר"כ, בפירושו ליהושע יג, הביא כמעט העתקה של דברי רש"י פרשת חיי שרה, היינו שנקרא ע"ש שלשת הענקים ואביהם, או ע"ש הזוגות, אבל עזב את הפשט הפשוט ששמו היה 'ארבע'.

אכן הרבה מן הראשונים פירשו כן ראה אבע"ז רשב"ם דע"ז חזקוני
ראה רא"ם שהקשה כן על רש"י ובשאר מפרשי הרש"י

ר"א מזרחי (כאן) הקשה דלמה לא כתבו המדרש או רש"י שנקרא על שם איש ששמו ארבע שהוא המושל בעיר ההיא כדכתיב ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים ולמה דרשו בזה דברים אחרים? וכתב הר"א מזרחי דצ"ל דכיון שיש טעמים לעיר שנקרא קרית ארבע צ"ל דהמושל נקרא ארבע על שם העיר ולא להיפוך. המהר"ל (גור אריה) תירץ דבע"כ העיר עצמה נקראת כן דכתיב "היא" ולא כתיב "חברון קרית ארבע" דהמילה היא משמע שקרית ארבע היא שם אחר לאותה העיר ולא מתאר את העיר לפי מושלה. ועוד כתב המהר"ל דתדע דהמושל נקרא על שם העיר דלא יתכן לקרוא שם אדם ארבע או חמש בלא טעם. בבאר בשדה תירץ דבודאי העולם קראו אותה קרית ארבע על שם המושל אבל מה שכתוב קרית הארבע אצל יעקב אבינו מורה לנו התורה שלא על שם המושל נקראת אלא על שם המספר ארבע נקרא ומכיון שהתורה הזכירה שם זה כמה פעמים בע"כ בא ללמדנו משהו ולכן דרשו בזה מה שדרשו. וע"ע במהרש"א (סוטה יג.).

בתוספתא דתרגום (יהושע טו:יג, טו:יד) מבואר שהענק היינו עפרון בן צחר החתי.
וראה בספר חקרי לשון לר' משה זיידל (עמ' 53) שמופיע באוצה"ח שמפרש שהמוצא של עפרון וחברון אחד הם (ע"ד אותיות מתחלפות אחה"ע ובומ"פ).