תרגום ירושלמי

[יין המשמח]

מישהו יודע איפה אפשר למצוא תרגום ירושלמי - מכת"י רומי
מצויין כמה פעמים אליו, ובאוצר יש רק על ויקרא.
ואני צריך על ישעי'.

תודה רבה

[אריסמנדי]

להוי ידיע לך כי אין בנמצא 'תרגום ירושלמי' על ספרי הנביאים.

יש תוספות קצרות וארוכות לתרגום יונתן על הרבה מקומות בספרי הנביאים, ויש מייחסים אותם לארץ ישראל, ובאמת לפחות קצתם מושפעים מחיבורי א"י ולשונם.

(באוצר החכמה יש תרגום ירושלמי השלם לכל התורה, מהדורת אלחנדר דיאז מאצ'ו ותלמידיו)

[יין המשמח]

ואיפה אפשר למצוא את אותן התוספות?

[אריסמנדי]

מקצתן הובאו ב'כתבי הקדש בארמית' של אלכסנדר שפרבר (ישנו באוצר), בחילופי הנוסחאות (בד"כ בחלק התחתון של העמוד).

העבודה הרצינית בתחום נעשתה ע"י רימון כשר, שאסף את התוספות הללו (לתרגום נביאים) מכתבי יד וקטעי גניזה ועוד, והוציאן בשם 'תוספתות תרגום לנביאים'.

[יין המשמח]

אריסמנדי היקר,
האם ידוע לך על כת"י רומי?

ובין כך ובין כך,
האם תוכל להעלות לכאן מה שתורגם בב' מקומות אלו על ישעי' פ' יא?

תודה מראש.

[אריסמנדי]

"כת"י רומי" הוא כת"י ניאופיטי 1 שבואטיקן, אותו גילה פרופ' אלחנדרו דיאז מאצ'ו (כי היה מקוטלג כאונקלוס) והוציאו לאור, ונמצא באוצר כמו שכתבתי כבר. ור"מ כשר הדפיס חלק ממנו בחלק מכרכי תו"ש.

לצערי אין לי אפשרות להעלות הדפים שביקשת.

[הוגה ומעיין]

אצל רימון כשר יש לפרק זה שתי תוספתות.
לפסוק ג: הא משיחא דעתיד למיתי יהי מורח ית דינא <<ולא>> וידון בדחלתא דייי
לפסוק יא: תרג<ום> אח<ר> והיה ביום
ויהי ביומא ההוא יוסיף מימ<רא> דייי תניינות גבורתיה [למ]יפרק ית שייור מבדרי עמיה דמשתיירין מן אתור ומן מצרים ומן נסיוטאי ומן הינדיא רבא ומן עילם ומן בבל ומן אנטוכיא ומן הפרכי ימא רבא

[יין המשמח]

אני צריך תרגום לפ' יא פס' ו.
ואני לא מצאתי באוצר את התוספתות תרגום,
האם תוכל להעלות תרגום דוקא ירושלמי מכת"י זה עה"פ?

[הוגה ומעיין]

מכלל הן אתה שומע לאו.

[אריסמנדי]

התוספתות הנ"ל שהביא הוגה מובאות גם אצל שפרבר (בשינויים קלים).

יין, אולי תגלה לנו מה המריצך לחפש תרגום ירושלמי לשם? האם ראית מישהו שמציין דבר כזה?

אולי תבדוק בספר 'שקיעים מתרגומי המקרא' של משה גושן-גוטשטיין, שם מובאים ציטוטים של תרגומים נידחים מכל ספרי הקדמונים. (ומראש מודיעך אני שאין לי ספר זה).

[יין המשמח]

זה מה שראיתי ולא מצאתי בשום מקום... (שחיפשתי)

[הוגה ומעיין]

במחילת עורך המ"מ, לפו"ר נראה על דרך המבואר ברא"ש שבועות פ"ו סי' יג ושאר מקומות שנסמנו בספר אלפא ביתא תניתא עמ' 310 והלאה.

[אדג]

מקור העורך (אגב, ידיד טוב שלי) הוא מהספר "מראי מקומות לספר משנה תורה" (קה"ת, תשמ"ד-ה), ושם מובא כן בלשון הזה.

[הוגה ומעיין]

מקור העורך (אגב, ידיד טוב שלי) הוא מהספר "מראי מקומות לספר משנה תורה" (קה"ת, תשמ"ד-ה), ושם מובא כן בלשון הזה.

מעניין מאוד, משום שבספר זה שלפני, מאותה שנה, הנמצא באוצר - ליתא. ובכרך המילואים ציינו לאיגרת תה"מ שנסמנה ע"י ידידך, אך לתרגום רומי כת"י לא ראיתי איזכור (ואם היה לא היתה הקושיה מיושבת אלא עוברת לכתובת אחרת, אך לעת עתה גם זה לא).

[הוגה ומעיין]

שו"ר שנמצא בכרך המילואים השני. וא"כ אכן הקושיה עוברת מחברך אל "כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

[אדג]

איזו קושיא?

[הוגה ומעיין]

הקושיה מי ראה את התרגום ירושלמי הזה והיכן הוא נדפס.
בינתיים חיפשתי עוד באמתחת הספרים, וראיתי שהמקור אליו מפנים הוא "התקופה הגדולה" של כשר. ואכן, בעמוד שמט של המהדורה הראשונה, הוא עמוד 399 של המהדורה החדשה שבאוצר החכמה, מובאים הדברים בשם "תרגום ירושלמי השלם כתי"ר שנתגלה זה מקרוב [שיש בידי צילום]". וכפי הנראה איפוא עד היום לא נדפס. ולכאורה הוא כתב יד זה: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

[יין המשמח]

הוגה,
האם נדרש עבור זה גם לעלות ירושלימה?

[הוגה ומעיין]

לפי הנראה... אלא אם כן פארמה קרובה יותר אליך, או שאתה מסתפק בציטוט שב"התקופה הגדולה", כפי שעשו כל קודמיך.

[יין המשמח]

כלומר, שאלתי היא האם בספרי' נותנים אפשרות של משלוח באימייל?

[חכם באשי]

לא. הלוואי...

[אריסמנדי]

רבותי, הפיתרון הוא פשוט מאוד

מתחילה חשדתי שכך, ועכשיו ע"י גילוי המקור מס' 'התקופה הגדולה', שם מפורש שהוא תרגום על הפסוק 'והשבתי חיה רעה'
והוא בויקרא כו ו, וכבר נדפס בתרגום ירושלמי השלם ('ניאופיטי') שנמצא באוצר כמ"ש למעלה. וכן נדפס בסוף תורה שלמה בחוקותי (ישנו באוצר, ויש באוצר גם מקבץ של תי"ר השלם לחומש ויקרא מכרכי תו"ש)

ואין כאן 'תרגום ירושלמי על ישעיה מכת"י רומי'... אלא טעות של מי שהביא את הדברים מ'התקופה הגדולה'.

(ולענין התוספת בישעיה יא,לב שהוגה קישר אליה, מסתבר שהיא כבר נדפסה שם אצל שפרבר ואצל כשר הנכד).

[הוגה ומעיין]

תודה על השלמת הפענוח!
מעתה הטעות אינה רק בהפניה לתרגום ירושלמי לישעיה, אלא לכאורה גם יותר מזה: המציינים לתרגום כמקור לדברי הרמב"ם הניחו שהתרגום מפרש כך את הפסוק "וגר זאב עם כבש" בדרך משל, ולפי מה שהתברר כעת, אין התרגום עוסק בפירוש פסוק זה על דרך משל, אלא בפירוש פסוק אחר, הדומה לו אולי במשמעותו אך קל יותר לפרשו דרך משל משום סופו ("וחרב לא תעבור בארצכם"), ואין כאן מקור לדברי הרמב"ם כלל.