פורום אוצר החכמה

חיפשתי רבות ולא מצאתי מי חיבר את הספר עיקר שפתי חכמים על רש"י.למה בכל החומשים והמקראות הגדולות לא כתוב מי חיבר פירוש זה?

שלח כתב:חיפשתי רבות ולא מצאתי מי חיבר את הספר עיקר שפתי חכמים על רש"י.למה בכל החומשים והמקראות הגדולות לא כתוב מי חיבר פירוש זה?

המגיהים בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא.

מה שמם ותולדות חייהם

אתה מתכוון לשאול מי קיצר את השפתי חכמים, נכון? ומי קיצר את התויו"ט ואת הדרכי משה, בכל מקום זה המדפיסים למיניהם, לא?

אגב החיבור עיקר תוספות יו"ט נתחבר ע"י אחד מגדולי הדור ההוא, רבי משלם כהן צדק ראב"ד ור"מ לבוב, אשר נודע גם בספרו פתחי נדה, והיה אחיו של הרה"ק בעל ברית כהונת עולם, ובודאי לא היה סתם מדפיס.

ב'עיקר שפתי חכמים' סילפו או שינו מספר פעמים מן המופיע בחיבור המקורי. אכתוב דוגמה קטנה שרשומה אצלי:

בפסוק "צהר תעשה לתיבה", על דברי רש"י: "יש אומרים חלון ויש אומרים אבן תיבה". כותב השפתי חכמים: "אף על גב דודאי שהיה חלון לתיבה דכתיב ויפתח נח את חלון התיבה, סבירא ליה דלא נעשה להאיר...". כלומר, שאין המדרשים סותרים זה לזה.
ואילו ב"עיקר שפתי חכמים": "וצוהר הוא מלשון צהריים והכתוב דלקמן 'ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה' יכריע לפירוש הראשון" (ובכך פשוט מכריע בין שתי דעות במדרש באמצעות פסוק אחר, שכאילו דרשני המדרש לא ידעו...).

תוספת יום טוב וקיצורו ("עיקר תוי"ט") שונים באופן מהותי משפתי חכמים וקיצורו ("עיקר שפ"ח"), ואין ביניהם דמיון מלבד שיתוף השם. שהרי מחבר תוספת יום טוב היה רב חשוב ונכבד בדורו, והוא אכן חיבור מקורי, ואילו מחבר שפתי חכמים היה מדפיס (ומשורר בס), והחיבור אינו אלא ליקוט די מרושל מספרי מחברים אחרים; וכיוצא בזה קיצוריהם: את עיקר תוי"ט חיבר רב נכבד, ואת עיקר שפ"ח קיצרו המדפיסים.


להלן תולדות דפוס האחים והאלמנה בוילנא, מתוך האנציקלופדיה החופשית:
הדפוס נוסד ברישיון השלטונות הרוסים בידי ברוך בן יוסף ראם מגליציה בשנת תקמ"ט (1789) בעיירה אזאר (יז'יורי)‏ שליד גרודנו (הורודנא), והיה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בליטא. ב-1799 העביר ברוך ראם את הדפוס לווילנה. הוא נפטר בתקס"ג (1803), והדפוס עבר לידי בנו, מנחם מן ראם.

בשנת תקצ"ד (1834) החל להדפיס, ביחס עם המדפיס שמחה זימל מהורודנא, מהדורה חדשה של התלמוד הבבלי עם פירוש הרי"ף ופירושים נוספים. הדפסת המהדורה גרמה לסכסוך קשה על הזכויות להדפסת התלמוד בין דפוס ראם בווילנה לדפוס סלאוויטא של משפחת שפירא, שהדפיס שנים מעטות קודם לכן מהדורה שלו של התלמוד. למעלה ממאה רבנים התערבו בסכסוך, והוא הסתיים רק כשאחד הפועלים של דפוס סלאוויטא נמצא תלוי (אם כי הוא התאבד מסיבות אחרות), והשלטונות הורו ב-1836 לסגור את כל בתי הדפוס בליטא וברוסיה הלבנה מלבד דפוס ראם ודפוס נוסף בז'יטומיר.

מנחם מן ראם נפטר בראשית שנת תר"ב (1841), ובאותה שנה נשרף בית הדפוס. את הדפוס ניהלו מאז יוסף ראובן ראם ובנו דוד ראם. יוסף ראובן נפטר בשנת תרי"ח (1858), ובנו דוד נפטר בתר"ך (1860) בדרכו מסנקט פטרבורג, שם דאג לשמירת המונופול על הדפוס העברי בידיו. עם מותו עבר בית הדפוס לידי דבורה אלמנתו ושני גיסיה חיים יעקב ומנחם גבריאל, בניו של יוסף ראובן ראם, והחל מ-1863 נודע הדפוס כ"דפוס האלמנה והאחים ראם". דבורה ראם, ששימשה כמנהלת הכללית של בית הדפוס וההוצאה לאור, גייסה את הסופר שמואל שרגא פייגנזון (שפ"ן הסופר; 1838–1932) שישמש כמנהל מקצועי של בית הדפוס. המונופול על ההדפסה אבד אחרי מותו של דוד ראם, ובתי דפוס עבריים נוספים נפתחו ברחבי האימפריה הרוסית.

נדמה לי שהיה על כך אשכול בעבר

.

מחולת המחנים כתב:אגב החיבור עיקר תוספות יו"ט נתחבר ע"י אחד מגדולי הדור ההוא, רבי משלם כהן צדק ראב"ד ור"מ לבוב, אשר נודע גם בספרו פתחי נדה, והיה אחיו של הרה"ק בעל ברית כהונת עולם, ובודאי לא היה סתם מדפיס.

ב'ששה סדרי משנה' מהדורת 'מיר' המפוארת והמשובחת, פרסמו המדפיסים פרקי תולדות נרחבים ומרתקים על מחבר הספר 'עיקר תוספות יום טוב', וכמו כן השיבו את 'הקדמת המחבר' במלואה, וכן את 'הסכמת הגאונים' על הספר מאת בעל ה'אוהב ישראל' מ'אפטא' והרבי הקדוש ר' צבי אריה מ'אליק'. ה'הקדמה' המלאה נדפסה רק במהדורה הראשונה, והיא קוצצה במהדורות שלאחר מכן. כמו כן, גם ה'הסכמות' נשמטו לגמרי במהדורות המאוחרות. במהדורת 'מיר' המפוארת מצאתי סוף סוף את מי שזכה להחזיר את עטרת תפארת המחבר ליושנה.

שהרי מחבר תוספת יום טוב היה רב חשוב ונכבד בדורו,

לא רק רב וחשוב בדורו אלא אחד מגדולי האחרונים שדבריו בספריו (תוי"ט מעדני יו"ט ופלפולא חריפתא על הרא"ש, ותורת האשם על תורת חטאת ) מובאים תדיר בדברי האחרונים והפוסקים.

לגבי הספר עיקר שפתי חכמים,אם נגיד שהוא המגיה בדפוס ראם, הרב הסטיפלר,כותב שהוא המשכיל מרדכי פלונגיאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142235&&page=279

אלי_ש כתב:ב'עיקר שפתי חכמים' סילפו או שינו מספר פעמים מן המופיע בחיבור המקורי. אכתוב דוגמה קטנה שרשומה אצלי:

בפסוק "צהר תעשה לתיבה", על דברי רש"י: "יש אומרים חלון ויש אומרים אבן תיבה". כותב השפתי חכמים: "אף על גב דודאי שהיה חלון לתיבה דכתיב ויפתח נח את חלון התיבה, סבירא ליה דלא נעשה להאיר...". כלומר, שאין המדרשים סותרים זה לזה.
ואילו ב"עיקר שפתי חכמים": "וצוהר הוא מלשון צהריים והכתוב דלקמן 'ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה' יכריע לפירוש הראשון" (ובכך פשוט מכריע בין שתי דעות במדרש באמצעות פסוק אחר, שכאילו דרשני המדרש לא ידעו...).

ראה ב"ר לג ה ה ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח, הדא מסייעא לההוא דא"ר אבא בר כהנא חלון. וראה עוד יפ"ת שם.

שלח כתב:לגבי הספר עיקר שפתי חכמים,אם נגיד שהוא המגיה בדפוס ראם, הרב הסטיפלר,כותב שהוא המשכיל מרדכי פלונגיאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142235&&page=279

כמדומה שהיה יותר ממגיה אחד בדפוס ראם.

אני ראיתי הרבה דברים על גבול 'עמרצות' בעיקר ש"ח.

הכהן כתב:אני ראיתי הרבה דברים על גבול 'עמרצות' בעיקר ש"ח.

ידוע ומפורסם ונכון בהחלט.

יאיר כתב:

הכהן כתב:אני ראיתי הרבה דברים על גבול 'עמרצות' בעיקר ש"ח.

ידוע ומפורסם ונכון בהחלט.

ידוע ומפורסם, אבל מדוע נכון בהחלט, נפלה לידי מהדורת 'עוז והדר' וראיתי שלכל קטע הביאו בסופו מ"מ ממפרשי רש"י, אם כך מהו 'גבול העמרצות' ?
בהבנת המפרשים ? בציטוט 'המדויק' ? בניסוח ?

נערי האוצר כתב:

שלח כתב:חיפשתי רבות ולא מצאתי מי חיבר את הספר עיקר שפתי חכמים על רש"י.למה בכל החומשים והמקראות הגדולות לא כתוב מי חיבר פירוש זה?

המגיהים בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא.

מתי הוא נדפס לראשונה ? ומי היו צוות העובדים בדפוס וילנה באותם שנים ?

יש כאן מי שיוכל להעלות דברי הש"ח ודברי עש"ח על רש"י זה?

ויזכור אלהים את רחל. זכר לה שמסרה סימניה לאחותה (ב"ר עג, ד.), ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו, שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים, ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים. הוא שייסד הפייט, האדמון כבט שלא חלה צבה לקחתה לו ונתבהלה:

שפתי חכמים על בראשית פרק ל פסוק כב מתוך 'התקליטור התורני'
(ג) דאל"כ מה זכר לה, דבכל מקום זכירה נופל על מעשה שעשה, כמו ויזכור אלהים את נח וגו' (לעיל ח, א), כמו שפירש רש"י שלא שמשו בתיבה, וכמו זכירה דגבי לוט (לעיל יט, כט) שלא הגיד ששרה אשתו של אברהם וכו':
(ד) שהוא מדה כנגד מדה, היא עשתה שלא תצא אחותה בחרפה מבעלה, לכך אין ראויה שלא תלד ותצא בחרפה מבעלה. (גור אריה):
(ה) האדמון עשו, כבט כשהביט, שלא חלה שלא היו לרחל חבלי לידה, צבה חשק, לקחתה לו לאשה, והיא נבהלה:

תודה
ומי יוכל להעלות עש"ח?

אולי מישהו יכול לעשות סדר בענין דפוס ראם,והמגיהים על הש"ס האם קיבל את הסכמת פוסקי אותו דור,מה נדפס בדפוס זה גם שולחן ערוך ומדרשים,ועיקר שפתי חכמים,האם נעשה הכל בהתיעצות עם תלמידי חכמים,והיום זה מודפס בכל ישראל,איך מדפיסים ספר עיקר שפתי חכמים בלא לדעת מי המחבר,האם בכוונה לא אמרו מי המחבר?מהרב הסטיפלר משמע שהיו שם משכילים

גם מצאתי בנושא מאמר על הגדות שהודפס על ידי ראם שיש פיקפוק
http://www.otzar.org/aspcrops/167400_236_71652750903-2752013.asp

ראיתי גם מאמרו של הרב יהושע מונדשיין ואומר שם בעמוד קנו דברים על דפוס ראם
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26147&&page=5

מי יוכל להעלות סיכום התקופות של דפוס "ראם", הבעלים, העובדים, המגיהים - והספרים שהודפסו בימיהם.
האם דעותיהם של בעלי הדפוס היו אחידות לאורך כל התקופות [- וכמובן, הספרים שהדפיסו], או שחלו שינויים ?

ראיתי בשבת את המהדורה החדשה של הוצאת 'עוז והדר' לחומש רש"י ועיקר שפ"ח החדש. המערכת כותבת במבואה שעיקר שפ"ח הישן עשו מדפיסי וילנא מבלי לציין את שם העוסקים במלאכה, ולכן אין ראוי להתייחס למלאכתם ברצינות. לכן פנו ועשו את הספר מחדש, תוך כדי השוואה ותיקון וכו'. דא עקא, בדבר אשר זדו עליהם, שכן גם מדפיסי עוז והדר לא ציינו את שם העוסקים במלאכה.

נערי האוצר כתב:

שלח כתב:חיפשתי רבות ולא מצאתי מי חיבר את הספר עיקר שפתי חכמים על רש"י.למה בכל החומשים והמקראות הגדולות לא כתוב מי חיבר פירוש זה?

המגיהים בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא.

האם יש מקור על כך?

שכם כתב:שפתי חכמים על בראשית פרק ל פסוק כב מתוך 'התקליטור התורני'
(ג) דאל"כ מה זכר לה, דבכל מקום זכירה נופל על מעשה שעשה, כמו ויזכור אלהים את נח וגו' (לעיל ח, א), כמו שפירש רש"י שלא שמשו בתיבה, וכמו זכירה דגבי לוט (לעיל יט, כט) שלא הגיד ששרה אשתו של אברהם וכו':
(ד) שהוא מדה כנגד מדה, היא עשתה שלא תצא אחותה בחרפה מבעלה, לכך אין ראויה שלא תלד ותצא בחרפה מבעלה. (גור אריה):
(ה) האדמון עשו, כבט כשהביט, שלא חלה שלא היו לרחל חבלי לידה, צבה חשק, לקחתה לו לאשה, והיא נבהלה:

הרואה יראה שהעיקר פירש אחרת לגמרי מהמקור!

נחוניא כתב:

נערי האוצר כתב:

שלח כתב:חיפשתי רבות ולא מצאתי מי חיבר את הספר עיקר שפתי חכמים על רש"י.למה בכל החומשים והמקראות הגדולות לא כתוב מי חיבר פירוש זה?

המגיהים בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא.

האם יש מקור על כך?

viewtopic.php?f=7&t=3082
[שפן הסופר - שמואל שרגא פייגנזון מנהל דפוס וילנא]

הכהן כתב:אני ראיתי הרבה דברים על גבול 'עמרצות' בעיקר ש"ח.

וגם בש"ח עצמו.
וידועים דברי בעל אור בהיר על האור החיים הק' בזה, וד"ל.

ע'בשפתי חכמים ויצא פכ"ט פכ"א ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. ופרש"י והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך. ובשפתי חכמים "שאין מדרך מוסר שיאמר השכיר תכף ששלמו שני עבדתו הבה את שכר."!!! ראית עמרצות כזה מימך?

נבח כתב:ע'בשפתי חכמים ויצא פכ"ט פכ"א ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. ופרש"י והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך. ובשפתי חכמים "שאין מדרך מוסר שיאמר השכיר תכף ששלמו שני עבדתו הבה את שכר."!!! ראית עמרצות כזה מימך?

כ"כ המזרחי שם וכוונתו ברורה שאין הדרך לשכיר מיד שהוא גומר לומר כן כתובע ודורש בתקיפות

בקרו טלה כתב:

נבח כתב:ע'בשפתי חכמים ויצא פכ"ט פכ"א ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. ופרש"י והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להוליד תולדות אמר כך. ובשפתי חכמים "שאין מדרך מוסר שיאמר השכיר תכף ששלמו שני עבדתו הבה את שכר."!!! ראית עמרצות כזה מימך?

כ"כ המזרחי שם וכוונתו ברורה שאין הדרך לשכיר מיד שהוא גומר לומר כן כתובע ודורש בתקיפות

אנא ממך כבוד תורתו המופלא יעיין נא ברא"ם ויראה לעיניו הזכות שלא כתב הרא"ם כן כלל וכלל בכלל אלא רק כתב כן לפרש מ"ש רש"י מלאו ימי שאמרה לי אמי.

נערי האוצר כתב:ראיתי בשבת את המהדורה החדשה של הוצאת 'עוז והדר' לחומש רש"י ועיקר שפ"ח החדש. המערכת כותבת במבואה שעיקר שפ"ח הישן עשו מדפיסי וילנא מבלי לציין את שם העוסקים במלאכה, ולכן אין ראוי להתייחס למלאכתם ברצינות. לכן פנו ועשו את הספר מחדש, תוך כדי השוואה ותיקון וכו'. דא עקא, בדבר אשר זדו עליהם, שכן גם מדפיסי עוז והדר לא ציינו את שם העוסקים במלאכה.

סתם קינטור, בכל ספר של עוז והדר מזוכרים העורכים, וכנ"ל גם בחומש

בשפתי צדיק בפרשתן (תולדות) זועק על השפתי חכמים במילים מאוד קשות על הסברו שיצחק נשא את רבקה לפני שהייתה ראוייה להריון "שלא לעמוד בהרהור עבירה"...

רוצה ללמוד כתב:בשפתי צדיק בפרשתן (תולדות) זועק על השפתי חכמים במילים מאוד קשות על הסברו שיצחק נשא את רבקה לפני שהייתה ראוייה להריון "שלא לעמוד בהרהור עבירה"...

עי' במזרחי שם
ואני פונה לכל המגיבים על הש"ח [על אף שבילדותי הושפעתי ג"כ הרבה מדברי האור בהיר] לעי' בש"ח עם ציונים מעוז והדר שבד"כ אין הם דברי עצמו

לייטנר כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3909&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99+%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99%D7%9D

שי אבי דוד כתב:נדמה לי שהיה על כך אשכול בעבר

אכן שכולות רבים מדי, גם כאן
viewtopic.php?f=7&t=3082 ועוד...

רוצה ללמוד כתב:בשפתי צדיק בפרשתן (תולדות) זועק על השפתי חכמים במילים מאוד קשות על הסברו שיצחק נשא את רבקה לפני שהייתה ראוייה להריון "שלא לעמוד בהרהור עבירה"...
גם בדברי יחזקאל בפרשתן כתב כן נגד השפתי חכמים אם כי לא הזכירו בשמו אלא בשם המגיה

נאמן במלאכתו כתב:ב'ששה סדרי משנה' מהדורת 'מיר' המפוארת והמשובחת, פרסמו המדפיסים פרקי תולדות נרחבים ומרתקים על מחבר הספר 'עיקר תוספות יום טוב', וכמו כן השיבו את 'הקדמת המחבר' במלואה, וכן את 'הסכמת הגאונים' על הספר מאת בעל ה'אוהב ישראל' מ'אפטא' והרבי הקדוש ר' צבי אריה מ'אליק'. ה'הקדמה' המלאה נדפסה רק במהדורה הראשונה, והיא קוצצה במהדורות שלאחר מכן. כמו כן, גם ה'הסכמות' נשמטו לגמרי במהדורות המאוחרות. במהדורת 'מיר' המפוארת מצאתי סוף סוף את מי שזכה להחזיר את עטרת תפארת המחבר ליושנה.

שמא ניתן להעלותה לכאן (או לכה"פ לקשר אלי')?
ישנה ע"ג ה'רשת'?

חשוב להדגיש, המגמה הכללית כאן לעמת את ה"קיצור" או ה"עיקר" מול הספר "שפתי חכמים" המוסמך, וזה נכון כמובן. אבל יש להדגיש שהמקום שהשפתי חכמים תופס בפרשנות של רש"י אצל חלק גדול מהציבור הוא מוגזם. הספר מלוקט, בעיקר מהרא"ם וקצת מגור אריה ולא תמיד מדוייק!. והרי יש לנו פירוש נפלא קדמון "ספר זכרון", פירושי בעלי התוספות, ר"ש אלמושנינו, עבד שלמה, - ספרים שההדיר והו"ל ר"מ פיליפ. ועוד ועוד. בכל מקרה של קושי, כדאי לעיין קודם בגדולי המפרשים האחרונים, ראשית ברא"ם וגור אריה, ושוב בלבוש האורה, צדה לדרך, נחלת יעקב ועוד ועוד.
זכינו בדורינו לחיבורים מצויינים, הן כמו "רש"י כפשוטו", רש"י הוצאת עוז והדר, רש"י עם לקט בהיר שנדפס בארה"ב, שממצים בקיצור את הנקודה ע"פ המפרשים, והן החיבור הרחב "רש"י השלם" שעם עיסוקו העיקרי במקורות רש"י, מתרחב הדיון הרבה גם לפרשנותו