פורום אוצר החכמה

מי שלא למד את קהלת כראוי - כמוני, מתקשה להבין את היחס שלו להשארת הנפש. אולי מישהו ממכם יואיל להחכימני?

על פניו, רוב הטענות על החיים בעולם הם בגלל ההתעלמות מהשארת הנפש. הסיבה שאנו לא חשים כך ביחס לדברים רבים היא משום שאנו מחונכים להתייחס לעולם הזה כפרוזדור. ואילו בקהלת נראה שבדרך כלל יש התעלמות מכוונת מכך. (יש "יביאך האלוקים במשפט" ועוד). האם המטרה היא להוכיח שלא ייתכן קיום לעולם הזה בלי העולם הבא, וזו על דרך השלילה? על משקל דבריו המפורסמים של המסילת ישרים "ותראה כי כבר לא יוכל להאמין שום בעל שכל"? מה המשמעות של הכמעט התעלמות הזו לכל אורך המגילה?

אודה לכם לכל מ"מ שעסק בנושאים הללו, יש"כ

ראה בחיבורו של המלבי''ם על קהלת, אם זכרוני אינו מטעה אותי יש שם קטעים בשם הרמב(מ)"ן בנידון השארת הנפש
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047

לא ירדתי כלל לעומק דעתך. דברי קהלת הם על הבלות עניני העולם הזה. למה שידבר על השארת הנפש לעולם הבא??

למשל:


ב,טו וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. ב,טז כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם: בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. ב,יז וְשָׂנֵאתִי, אֶת-הַחַיִּים--כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: כִּי-הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ. ב,יח וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי.

אמנם כל המגילה עוסקת בעולם הזה, אבל בתוך הדברים נראה שיש התעלמות מכוונת מן העולם הבא. על זה שאלתי, האם יש מפרשים שעסקו בזה, אולי יש כאן כוונת מכוון להוכיח שאין בעולם הזה טעם לולי העולם הבא. מה פירוש "ולמה חכמתי אז יותר"? חכמת העוה"ז? מה פירוש אין זכרון לחכם עם הכסיל? הרי יש הבדל כביר בין מי שעמל והותיר אחריו פירות לבין מי שלא עשה מאומה מכל זה.

ענין העולם הבא לא מוזכר כלל במקראות, לפחות לא במפורש, וכבר עמדו על טעם דבר זה הראשונים. בזה אין קהלת מיוחד. אמנם, סגנונו של קהלת, וכן מקומות נוספים, מתאימים יותר לשיטות הראשונים הרואות חשיבות גם בגמול בעוהז (בנוסף לשכר ועונש בעולם הבא) יותר מאלה המעמידים את כל הגמול בעולם הזה כאמצעי גרידא.

אינני מחפש התייחסות בקהלת לעולם הבא, וייתכן אף שיש בה התייחסויות כאלו. אני רק מנסה להבין מדוע כל דברי המגילה סובבים הלוך ושוב סביב כך שאין תוחלת ותכלית בעולם הזה, האם הדברים מכוונים. לשוב ולצטט פסוקים על גבי פסוקים?

כמו שאתה מבין שהתורה מאריכה לתאר שכר גשמי בעולם הזה אם בחוקותי תלכו, אפשר להבין מדוע בקהלת יש תרעומת ותמיהה על כך שעיינו הרואות צדיק ורע לו וכו׳
במילים אחרות, הנחתך כאילו שכר העולם הזה חסר משמעות, ולכן האריכות על חוסר המשמעות לכאורה של העולם הזה איננה מובנת, טעונה בדיקה

קהלת לא מתלונן [רק] על כך שאין שכר בעוה"ז, אלא על כך שאין משמעות בעוה"ז. הכל חסר טעם. הסיבה שאנו לא מרגישים כך בחיי היומיום היא משום שאנו מורגלים לחשוב על הדברים אחרת. הרגל זה מקשה להבין את קהלת שמתעלם מכך כמעט במופגן. אם כוונת המגילה היא אכן להוכיח שהעולם הזה אינו עומד לעצמו, משום שהוא חסר תכלית. קשה לקבל את התשובה הכל כך מקוצרת של 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. אבל זה כנראה נכון בכל מקרה, שאחרי ההבלת ענייני העולם הזה קהלת מסיק בקיצור נמרץ ש'כל האדם' הוא רק יראת אלוקים וקיום מצוותיו. עכ"ז ההרגשה היא שיש התעלמות מוחלטת מכך שהעוה"ז אכן חסר תכלית, משום שהוא רק פרוזדור. זה ממש מתבקש וזה איננו. מקווה שהפעם הצלחתי להסביר את עצמי.

לומד כתב:קהלת לא מתלונן [רק] על כך שאין שכר בעוה"ז, אלא על כך שאין משמעות בעוה"ז. הכל חסר טעם. הסיבה שאנו לא מרגישים כך בחיי היומיום היא משום שאנו מורגלים לחשוב על הדברים אחרת. הרגל זה מקשה להבין את קהלת שמתעלם מכך כמעט במופגן. אם כוונת המגילה היא אכן להוכיח שהעולם הזה אינו עומד לעצמו, משום שהוא חסר תכלית. קשה לקבל את התשובה הכל כך מקוצרת של 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. אבל זה כנראה נכון בכל מקרה, שאחרי ההבלת ענייני העולם הזה קהלת מסיק בקיצור נמרץ ש'כל האדם' הוא רק יראת אלוקים וקיום מצוותיו. עכ"ז ההרגשה היא שיש התעלמות מוחלטת מכך שהעוה"ז אכן חסר תכלית, משום שהוא רק פרוזדור. זה ממש מתבקש וזה איננו. מקווה שהפעם הצלחתי להסביר את עצמי.

מה שהזכרת שהוא הרגלנו לחשוב, מתאים רק לחלק מן הדעות בראשונים. יש מן הראשונים שלא ראו את הדבר כך, ולדידם על אף שיש גמול גם בעולם הבא, סדר העולם המתוקן הוא שיהיה גמול גם בעולם הזה (ויש בזה חילוקי שיטות), וממילא שלא נכון לומר שכל עניני העולם הזה חסרי משמעות. לפיכך יש להתמרמר באמת אם העולם הזה אינו מתוקן באופן הראוי.

מהי אם כן תשובת קהלת, אם זוהשאלה, זה כבר תלוי בפרשנים השונים, וטעון בדיקה והשואה לשאר המקומות בהם נידונה השאלה במקראות.

לומד כתב:קהלת לא מתלונן [רק] על כך שאין שכר בעוה"ז, אלא על כך שאין משמעות בעוה"ז. הכל חסר טעם. הסיבה שאנו לא מרגישים כך בחיי היומיום היא משום שאנו מורגלים לחשוב על הדברים אחרת. הרגל זה מקשה להבין את קהלת שמתעלם מכך כמעט במופגן. אם כוונת המגילה היא אכן להוכיח שהעולם הזה אינו עומד לעצמו, משום שהוא חסר תכלית. קשה לקבל את התשובה הכל כך מקוצרת של 'סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם'. אבל זה כנראה נכון בכל מקרה, שאחרי ההבלת ענייני העולם הזה קהלת מסיק בקיצור נמרץ ש'כל האדם' הוא רק יראת אלוקים וקיום מצוותיו. עכ"ז ההרגשה היא שיש התעלמות מוחלטת מכך שהעוה"ז אכן חסר תכלית, משום שהוא רק פרוזדור. זה ממש מתבקש וזה איננו. מקווה שהפעם הצלחתי להסביר את עצמי.

לא כל כך הבנתי, השאלות שמעורר קהלת הם השאלות שכל אדם חושב שואל את עצמו כשמתבוננן בעולם ובעניינו. זה שאפשר לענות על הכל תשובה אחת קצרה, יש עוה"ב! לא מפחית מן הצורך לשאול את השאלות ולענות תשובות מבוארות. גם מרע"ה וירמיהו הנביא שאלו מפני מה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, עניין העוה"ב כמובן הוא חלק מן התשובה, ואפילו חלק עיקרי, אבל השאלות שאלות.

נדמה לי שמישהו כאן התבלבל עם איוב! קהלת מתלונן על משהו? הוא בסך הכל מראה שהעולם הזה הבל.