פורום אוצר החכמה

"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ראה חזקוני שמשמע שבא להדגיש לה 'לושי' - ומיד בסמוך לזה - 'ועשי עוגות' - 'לפי שהיו נחפזים לדרכם לעשות שליחותם, ולא יכלו להתמהמה עד שתחמיץ'.

ובשביל מה שלש סאים קמח סולת? מה רע בלהגיד "עשי עוגות"?

שפה ברורה כתב:על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

על דרך הפשט את זה ניתן ללמוד מתחילת דבריו "שלוש סאים קמח סולת".

עשוי לנחת כתב:

ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ראה חזקוני שמשמע שבא להדגיש לה 'לושי' - ומיד בסמוך לזה - 'ועשי עוגות' - 'לפי שהיו נחפזים לדרכם לעשות שליחותם, ולא יכלו להתמהמה עד שתחמיץ'.

ראשית, לא הבנתי כיצד הוצאת זאת מן הציטוט שהבאת שהוא בסך הכל נתינת טעם לכך שאברהם ביקש משרה לעשות עוגות מצות ולא חמץ לפי הבנת ה'חזקוני' (ומקורו במדרשים), ואם תאמר שזה גופא המקור של ה'חזקוני' בפשוטו של מקרא לכך שזו היתה כוונתו של אברהם אזי קשה מדוע באמת אברהם מבהיר לה את כוונתו בדרך עקיפה ולא אומר לה במפורש "עוגות מצות"?

נרו יאיר כתב:ובשביל מה שלש סאים קמח סולת? מה רע בלהגיד "עשי עוגות"?

אין שום רע, אבל אם אתה מעונין בכמות מסוימת מומלץ שתגיד זאת במפורש.

ארי שבחבורה כתב:

שפה ברורה כתב:על דרך הפשט, היה אפשר לומר שהיה שם עיסה שנילוש מאתמול, ואברהם ציוה שלכבוד האורחים תעשה עיסה מחדש

על דרך הפשט את זה ניתן ללמוד מתחילת דבריו "שלוש סאים קמח סולת".

נכון!! תיובתא.

ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)
לכאורה נראה שהמילה "לושי" מיותרת - שהרי זה מובן מאליו שכדי לעשות עוגות צריך ללוש? ומאי שנא משלבים אחרים בעשית עוגות שאברהם לא הזכיר בדבריו כגון נתינת המים לקמח האפיה וכיו"ב? וצ"ע.

ידועים דברי רש"י ויקח חמאה וגו' ולחם לא הביא לפי שפירסה שרה וכו' ולולא אמר לה לושי הייתה נזהרת והייתה אומרת לשליח ללוש כיון שאברהם אכל חולין בטהרה ועיין רא"ם שם.

בדרך אפשר.

אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

זה שייך בכיבוד אב (וגם שם צ"ע) אבל כאן עיקר המצווה הכנסת אורחים ומצווה כמוהו .

אוצר החכמה כתב:זה שייך בכיבוד אב (וגם שם צ"ע) אבל כאן עיקר המצווה הכנסת אורחים ומצווה כמוהו .

למה כיבוד הבעל וכיבוד וצדיק כאברהם לא נחשב למצוה?

י"ל לושי בעצמך ולא ע"י שפחותיך, שמא אינן טהורות ותטמא העיסה, ואברהם היה אוכל חולין בטהרה כמשאחז"ל.
א"נ לושי בעצמך ולא ע"י השפחות, כי יש מצוה לטרוח בגופו בהכנסת אורחים, וכמו שמצינו בב"מ הפרש בשכר בין מה שעשה אברהם בעצמו למה שעשה ע"י שליח.

עוד אפשר לומר דאיתא במדרש דפסח היה וא"כ כונתו לושי ועשי תיכף שלא תחמץ העיסה.

עוד ראיתי בספר מאורה של תורה פי' יפה בזה בשם ר' גבריאל זאב מרגליות דפירש הדבר באופן נחמד על פי דברי המשנה בפאה [ח, ו] ששיעור הצדקה שנותנים לעני לא פחות מככר מפונדיון, היינו לוג [רע"ב שם], והנה העומר חמשה לוגין עשירית האיפה, ואמרו חז"ל [מנחות ע:] שהעומר היה בא בשבת מג' סאין ובחול מה' סאין, שסולת מובחר אם טורחים בו הרבה יוצא משלש סאה של חטים, לוג מכל סאה, וזהו שאמר לה אברהם מהרי שלש סאין קמח סולת, מהרי ואל תטפלי הרבה ותוציאי סולת מובחר ולושי ועשי עוגות, ויהיה לוג לכל אורח.

שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

יש דיעות שעצם הוספת המים היא בגדר לישה (ראה או"ח סי' שכא בסופו), ואתי שפיר.

דרומי כתב:יש דיעות שעצם הוספת המים היא בגדר לישה (ראה או"ח סי' שכא בסופו), ואתי שפיר.

לאותו מ"ד לשים עלה תה במים רותחים בכוס נכלל בעשיית תה ג"כ וחוץ מזה אפשר לישה גם במי פירות לא צריך מים בשביל זה.

קראקובער כתב:

שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

זה לא כל כך מובן כי חשב שהם גויים ואיך הכין ביו"ט לצרכם בלבד?

ממילא צריכים להגיד שריבוי בשיעורים זה רק מדרבנן והוא אכל גם כן.

אוצר החכמה כתב:

קראקובער כתב:

שייף נפיק כתב:אולי על דרך המעשה בהגרי"ז שציווה לבתו לעשות תה ואמר לה את כל השלבים של עשיית התה שיהיה לה מצווה אל כל פרט. וה"נ.

אדרבה, זה רק מחזק השאלה למה הוא לא אמר גם להוסיף מים ואם כבר מחפשים תירוצים בריסקאים במדרש מבואר שזה היה ביום טוב והדגיש שהקמח תקחי מהמוכן ורק מלישה ואילך אפשר היום.

זה לא כל כך מובן כי חשב שהם גויים ואיך הכין ביו"ט לצרכם בלבד?

בפרשת דרכים (דרך צדקה דרוש י"ז) הק' איך הותר לאברהם אבינו ליטע אש"ל ולעשות צדקה עם העכו"ם הרי לא הותרה הצדקה אלא לישראל , ותי' שאברהם אבינו היה מגיירן לגמרי וכדאמרינן (בבראשית רבה פר' ל"ט סי' י"ד) ואת הנפש אשר עשו בחרן אמר רב הונא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ללמדך שכל מי שהוא מקרב את העכו"ם ומגיירו כאילו בראו. ואולי תי' זה יענה גם על הקושיא מהכנה ביום טוב לצורכם.
אמנם ילה"ק דהא מתחילה שבאו אצל אאע"ה לא היו גרים ואעפ"כ האכילם והשקם ורק אחר אכילתם נתגיירו, והיאך הותר לו להיטיב עימם והא בשעת ההטבה היו עכו"ם, וכן להכין ביו"ט עבורם.
וי"ל כעין מש"כ המהרש"א בשבת לא,א שכיוון שבא להתגייר מותר ללמדו תורה אע"פ שלא נתגייר ה"ה שמותר כבר להיטיב עימו ולעשות עבורו ביום טוב, אך יש לחלק בקל, ויבוא מי שדיתו רחבה מדעתי ויפרש.

פירשתי ש'לושי' הוא כדי שלא יחמיץ, וכמ"ש שכל זמן שעוסקים בעיסה אינה מחמיצה.

ארי שבחבורה כתב:"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות" (בראשית יח,ו)

בפשטות הוא דרך זירוז לצוות על הפרטים.