פורום אוצר החכמה

בכל הגנים ואפילו בקצת חדרים מלמדים שכאשר פרעה חיפש משה רבינו בליל יציאת מצרים כל הנשאלים שגעו אותו ע"י זה שכל אחד אמרו לו שנמצא במקום אחר. לי היה פשוט שזה המצאה של איזה גננת, אבל היום אחר ששומעים את זה הרבה שנים אנשים לוקחים את זה ברצינות. לזאת ברצוני לדעת אם ידוע איזה מקור לזה.

מדרש אגדה (בובר) שמות פרק יב סימן לא

ויקרא למשה ולאהרן, היה הולך בלילה ומחזר בשווקים, ואומר היכן משה שרוי, ובני ישראל משחקין בו, ואומרים כאן, כיון שמצאם אמר להם קומו צאו מתוך עמי, צאו לשלום, לכו לשלום.
ומסתמא פירשו כן ברש"י, במש"כ שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק.

בגנים ובחדרים אומרים גם שפרעה רץ מהיכלו בבהילות בבגדי שינה. האם גם לזה יש מקור בדברי חז"ל?

אם קם באמצע הלילה בבהלה והחל לרוץ (ככל הנראה בלא להתמהמה רגע), מסתמא היה זה עם פיג'מה...

צריך לפנות לר' אלתר יאכנעס מייסד הפיוט פרעה בפיג'מה וגו'.

ר' אלתר הוא מקור השיר. אבל עצם ההגדרה שפרעה הסתובב בפיג'מה הוא מאחד מבעלי המוסר מדור הקודם (שכחתי שמו), שעמד על דברי חז"ל, שדרשו 'ויקם פרעה לילה', שקם משנתו. והאריך בביאור העזות של פרעה, שאפילו לא פיחד ללכת לישון, למרות שידע שכל דברי משה מתקיימים, ולבש בגדי שנתו, והלך לישון ונרדם כרגיל ...

בתי תחי' אמרה בסעודה בשבת שעברה, שהמורה אמרה שנוהגים שזמירות שבת בשבת זו הם: פרעה בפיז'מה באמצע הלילה.

מצפה לרחמי שמים כתב:מדרש אגדה (בובר) שמות פרק יב סימן לא

ויקרא למשה ולאהרן, היה הולך בלילה ומחזר בשווקים, ואומר היכן משה שרוי, ובני ישראל משחקין בו, ואומרים כאן, כיון שמצאם אמר להם קומו צאו מתוך עמי, צאו לשלום, לכו לשלום.
ומסתמא פירשו כן ברש"י, במש"כ שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק.

איך יתכן שבני ישראל היו משחקים בו והרי היו אז בארץ גושן מרחק רב מארץ מצרים ורק משה בציוויו של השי"ת נותר בלילה ההוא בארץ מצרים.

מבקש לדעת ולהבין כתב:והרי היו אז בארץ גושן מרחק רב מארץ מצרים

אולי תגלה לנו מה המרחק?,
אי אפשר להספיק בחצי לילה להגיע?.

מן השורה כתב:

מבקש לדעת ולהבין כתב:והרי היו אז בארץ גושן מרחק רב מארץ מצרים

אולי תגלה לנו מה המרחק?,
אי אפשר להספיק בחצי לילה להגיע?.

ברוך שכיוונת לקושיית רבינו האבן עזרא
וז"ל האבן עזרא
וידוע היום כי יש בין מצרים הישנה שיש שם אוצרות יוסף ידועים עד היום. ובין רעמסס ששה פרסאות
(שמות יב,לא)

האבן עזרא פירש שישראל היו ברעמסס ע"פ פשט הפסוק ויסעו מרעמסס סוכותה וגו' (י"ב ל"ז), אבל קבלת חז"ל ברש"י שם שהיו בארץ גשן ובאו לשם ע"י כנפי נשרים. א"כ לפי קבלת חז"ל יתכן שארץ גשן הי' קרוב למקום פרעה.
אגב, על ד' האבן עזרא יש להעיר מדבריו בפר' שמות (א' י"א) שרעמסס לא היה מקום ישראל, וצ"ע.

ויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי, היכן אהרן שרוי. לשון רש''י. והיה זה כי משה ואהרן לנו במצרים בלילה ההוא, לקיים דבריו שאמר (לעיל יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר. ובבא פרעה אליהם שלחו מלאכים אל ארץ גשן
מתוך דברי הרמב"ן שם.
ומניין לך שרש"י חלוק גם על הרמב"ן שכותב שהיה צריך למלאכים להודיעם בארץ גושן וגם על האבן עזרא.

הסרפד כתב:בגנים ובחדרים אומרים גם שפרעה רץ מהיכלו בבהילות בבגדי שינה. האם גם לזה יש מקור בדברי חז"ל?

משמעות מרש"י: ויקם פרעה - ממיטתו.

מבקש לדעת ולהבין כתב:ויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי, היכן אהרן שרוי. לשון רש''י. והיה זה כי משה ואהרן לנו במצרים בלילה ההוא, לקיים דבריו שאמר (לעיל יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר. ובבא פרעה אליהם שלחו מלאכים אל ארץ גשן
מתוך דברי הרמב"ן שם.
ומניין לך שרש"י חלוק גם על הרמב"ן שכותב שהיה צריך למלאכים להודיעם בארץ גושן וגם על האבן עזרא.

לא אמרתי שרש"י חולק, רק שדברי חז"ל במדרש הנ"ל שהיו בני ישראל משחקים בו מבואר שחולק ע"ז.
אמנם הערתך נוצצת, שברמב"ן ובאב"ע מפורש דלא כמסורת החברים היושבים בגנים.

ח"א הפנה אותי לויקיפדיה ושם אכן כתבו בניגוד לדעת הראשונים, כביכול ארץ גושן היה קרוב למצרים ועוד כהנה שטויות אך כפי שכבר הוכחתי ארץ גושן ובתוכה רעמסעס ועיין רש"י ויגש היה רחוק מארץ מצרים - פעמים אני תוהה לדעת אם בכוונה כתב הכותב כך בויקיפדיה או סתם עמהארצות.

.

מבקש לדעת ולהבין כתב:ח"א הפנה אותי לויקיפדיה ושם אכן כתבו בניגוד לדעת הראשונים, כביכול ארץ גושן היה קרוב למצרים ועוד כהנה שטויות אך כפי שכבר הוכחתי ארץ גושן ובתוכה רעמסעס ועיין רש"י ויגש היה רחוק מארץ מצרים - פעמים אני תוהה לדעת אם בכוונה כתב הכותב כך בויקיפדיה או סתם עמהארצות.

עיין כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=16229&p=152879&hilit=%D7%92%D7%95%D7%A9%D7%9F#p152437
בדברי הדעת זקנים, ובכלל בכל האשכול.

יאיר כתב:אם קם באמצע הלילה בבהלה והחל לרוץ (ככל הנראה בלא להתמהמה רגע), מסתמא היה זה עם פיג'מה...

בגדי שינה הוא דבר די 'מודרני', בחז"ל נראה שהיו ישנים בלא בגדים כלל, [כמבואר מהדינים של ק"ש כשהוא בקרוב בשר וכן ממה שצריך ללבוש חלוקו באופן שיקום מהמטה מכוסה], לכן מסתבר שכשקם ממטתו לבש את בגדי היום יום.

מן השורה כתב:

יאיר כתב:אם קם באמצע הלילה בבהלה והחל לרוץ (ככל הנראה בלא להתמהמה רגע), מסתמא היה זה עם פיג'מה...

בגדי שינה הוא דבר די 'מודרני', בחז"ל נראה שהיו ישנים בלא בגדים כלל, [כמבואר מהדינים של ק"ש כשהוא בקרוב בשר וכן ממה שצריך ללבוש חלוקו באופן שיקום מהמטה מכוסה], לכן מסתבר שכשקם ממטתו לבש את בגדי היום יום.

כן מוכח גם מדברי הפוסקים מלפני מאתיים שנה

היו שלא לבשו בגדי שינה, אבל מה זה כסות לילה הפטור מציצית?

בין גברא לגברא כתב:היו שלא לבשו בגדי שינה, אבל מה זה כסות לילה הפטור מציצית?

סדין = שמיכה

כמו כן מה שרואים בציורים שהילדים עומדים בחוץ ומשחקים מפרעה הוא לכאורה טעות שהרי היו מוזהרים איש מפתח ביתו לא תצאו.

הסרפד כתב:

מן השורה כתב:

יאיר כתב:אם קם באמצע הלילה בבהלה והחל לרוץ (ככל הנראה בלא להתמהמה רגע), מסתמא היה זה עם פיג'מה...

בגדי שינה הוא דבר די 'מודרני', בחז"ל נראה שהיו ישנים בלא בגדים כלל, [כמבואר מהדינים של ק"ש כשהוא בקרוב בשר וכן ממה שצריך ללבוש חלוקו באופן שיקום מהמטה מכוסה], לכן מסתבר שכשקם ממטתו לבש את בגדי היום יום.

כן מוכח גם מדברי הפוסקים מלפני מאתיים שנה

זקנתי-רבה ע"ה סיפרה מבית אביה מלפני כ200 שנה ברוסיה:
במקום שהם גרו, היה עניות גדולה, ולא היה כסף לקנות גם "בגדי-יום" וגם "בגדי-לילה",
והיו לובשים חלוק אחד ארוך, מהכתפיים עד הקרסוליים.
והלכו עם "גרטל" [יעוין או"ח סי' ע"ד ובנו"כ שם].
ובערב לפני השינה היו מורידים ה"גרטל" והולכים לישון עם החלוק, וכשקמו בבוקר, היו שואלים בבדיחותא : "אוו די קליידר?" [-היכן הבגדים?] כשכוונתם לגרטל.
[אם נרצה נוכל להשוות זאת גם לביצה כט: תנו רבנן: "שלשה חייהן אינם חיים... ויש אומרים: אף מי שאין לו אלא חלוק אחד. ותנא קמא - אפשר דמעיין במניה".]
עד כאן חלק א.
חלק ב.
"בגדי מלכות" הם דברים ניכרים, [דוגמאות: אצל יוסף:] וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ: וכן אצל המן לאחשוורוש: יָבִ֙יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ, ואח"כ אצל מרדכי: וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן.
חלק ג'.
מסתברא דברי הרבנים, הסרפד, יאיר, ומן השורה, כיוון ש"תרבות הלבוש" משתנה מדור לדור, וממקום למקום,
אולם כמו"כ יש כאן רגלים לדבר שפרעה בלילה לא ישן ב"בגדי מלכות", ואם קם בלא להתמהמה [-ראית פעם מישהו רץ בפחד מוות כפשוטו? [-פרעה היה בכור !]. לא הספיק לו לא הזמן ולא היה לו ראש להלבשת "בגדי מלכות", אז עם מה הוא יצא לרחוב? - עם בגד כל שהוא.
בגד כל שהוא בדורינו מכונה: "פיג'מה".
מה דעת הרבנים?

מן השורה כתב:האבן עזרא פירש שישראל היו ברעמסס ע"פ פשט הפסוק ויסעו מרעמסס סוכותה וגו' (י"ב ל"ז), אבל קבלת חז"ל ברש"י שם שהיו בארץ גשן ובאו לשם ע"י כנפי נשרים. א"כ לפי קבלת חז"ל יתכן שארץ גשן הי' קרוב למקום פרעה.
אגב, על ד' האבן עזרא יש להעיר מדבריו בפר' שמות (א' י"א) שרעמסס לא היה מקום ישראל, וצ"ע.

סליחה שאני מעורר דובים ישנים...
ארץ גושן ורעמסס זה היינו הך (למיטב הבנתי, רעמסס הוא מחוז בארץ גושן). ומש"כ הראב"ע בפר' שמות, היינו שיש לחלק בין רַעְמְסֵס שהיא מושב בנ"י (והיא הנזכרת בפר' ויגש ששם נתיישבו בנ"י, ובפר' בא שמשם יצאו) ובין רַעַמְסֵס שהיא מהערים שבנו בנ"י ערי מסכנות לפרעה.

יש להעביר את האשכול ל viewtopic.php?p=425164#p425164

ראיתי ציטוט קטע מהספר בית ישראל על התורה, ומהציטוט החלקי הבנתי שמתוך הקטע הנ"ל מבואר שפרעה רץ למשה עם בגדי לילה פיג'מה. התפלאתי מאד שאין את הספר באוצר החכמה (אני מתכוין לאדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר). אם למישהו יש את הספר-הקטע הנ"ל אשמח מאד.

יעוי' מס' 12 בהמצו' כאן.