לייבעדיג יענקל כתב:מחמת טענת אומות העולם נכתבו כל מעשי בראשית. לשיטת רש"י המילה בראשית אינה מתפרשת ע"פ הפשט (וכמבואר בדבריו באריכות) אלא ע"י דרש.
כן כן הבנתי, אתה לא צריך לחזור שוב ושוב, כי כבר מלכתחילה (ממש ממש מלכתחילה!) הבנתי בדיוק - שרק לזה התכוונת! אלא שעל כך כתבתי (כבר מלכתחילה), שדברי רש"י הנ"ל נאמרו - לא אליבא דהפשט ולא אליבא דהדרש - אלא אליבא דהאו"ם, כלומר שהוא בא להכריע בין הפשט לבין הדרש - כמו שופט מהאו"ם. האם כעת, כשכתבתי זאת מפורשות - ברחל בתך בקטנה, זה סוף סוף נעשה ברור?
כעת אני חושב לעצמי שיתכן, שזה שפעם אחר פעם חשדת בי שלא הבנתי אותך - זה כי תמהת לעצמך: מה פתאום אני אומר "אום", והרי רש"י אומר "דרש". אז אסביר:
יש להבחין בין תוכן טענתו של רש"י, לבין נקודת המבט שדרכה הוא מעלה את הטענה. תוכן הטענה - מדבר על הפשט ועל הדרש - וגורס שיש מקומות בתוה"ק שאותם לא ניתן להבין אלא ע"י הדרש. עד כאן לגבי התוכן; אבל נקודת המוצא של הטענה - היא של שופט מהאו"ם: זאת אומרת, שרש"י בא כאן - כאותו שלישי - להכריע בין הפשט לבין הדרש, ולכן בעל כורחנו שהוא מתיימר לומר זאת מנקודת מבט של שופט מהאו"ם - כמו כל אדם שלישי שבא להכריע. משל אל מה הדבר דומה? למחלוקת בין ראובן לשמעון, לגבי השאלה האם ראוי לאכול בשר. ראובן אומר שאין בזה בעייה, שומע אותו שמעון הצמחוני - ומעיר שזה לא ראוי, כעת בא לוי - להכריע ביניהם - ואומר: "במחלוקת שבין שניכם שמעון צודק"; אז ניתן לומר, שלוי מתיימר להגיד זאת - לא מנקודת מבט של צמחוני - אלא מנקודת מבט של שופט מהאו"ם, כמו כל שלישי שבא להכריע.
לגופו של עניין: מה שהתכוונתי להגיד הוא, שהואיל ורש"י מדבר אליבא דהאו"ם, אז ברור שדבריו אינם נוגעים לנקודת המוצא של השאלה שלי (המובאת בהודעתי הראשונה שבאשכול), כי השאלה הזו לא נשאלה מנקודת מבט של שופט מהאו"ם, אלא מנקודת מבט של הפשטן - שהוא כמובן לא נייטרלי - כי יש לו עמדה מאד ברורה, והרי את זה - שאני מדבר אך ורק מנקודת מבט של הפשטן - כבר הבהרתי היטב (שחור על גבי לבן) בפיסקה האחרונה שבהודעתי הראשונה שבאשכול!
לייבעדיג יענקל כתב:לשינויים בין וידבר וויאמר יש בהחלט הסברים פשטניים.
האם התכוונת אל ההסבר המפורסם של "הגד רך והגד קשה"? ובכן, לא לזה התכוונתי כשדיברתי על הפשט. פשט, זה למשל ההסבר הפשטי הניתן לכך שהאדם עשוי לכתוב - פעם שפלוני "יאמר" - ופעם שפלוני "יגיד", והקורא לא צריך להתחבט בשאלה האם יש בזה איזשהו כלל. אז אותו דבר לגבי מה שהפשטן יגיד על "ויאמר" "וידבר". הכלל היחיד של הפשטן בביאור התוה"ק, הוא הכלל הידוע של חז"ל: "דיברה תורה כלשון בני אדם".
לייבעדיג יענקל כתב:לשינויים בשמות יתרו אין הסבר כזה.
אתה שוב שואל, למה פעם הוא יתרו ופעם הוא חובב וכו', אז אני טענתי, שאליבא דהפשטן - זו לא שאלה, כמו שאליבא דהפשטן זו לא שאלה - למה פעם כתוב שפלוני "יאמר" ופעם כתוב שפלוני "ידבר". וכמו שאליבא דהפשטן זו לא שאלה, למה - גם אחרי ששמו של יעקב השתנה לישראל - עדין ממשיכה התוה"ק לקרוא לו פעם יעקב ופעם ישראל. אמנם יש לזה הסברים לפי הדרש - כפטיש יפוצץ סלע - וכמובן כל ההסברים הללו כשרים, אבל לפי הפשט (ההולך לפי הכלל של "דיברה תורה כלשון בני אדם") - קושיא מעיקרא ליתא, בדיוק כמו שאין להקשות למה אדם כותב - פעם שפלוני "יאמר" - ופעם שפלוני "יגיד".
לייבעדיג יענקל כתב:ובדיוק כפי שהסכמת לגבי שמות התוי"ט.
היכן מצאת שהיסכמתי? רק טענתי: "
אם זה לא הגיוני, אז זה רק מחזק את שאלתי". שים לב למילה הראשונה המצוטטת הנ"ל.
לייבעדיג יענקל כתב:וכך גם לגבי המון 'סתירות' ו'דברים מוזרים' בפרטים בתורה, הן בסיפורי הדברים והן בהלכות שא"א להסבירם ע"פ פשט [אם לא באופן מאולץ ומלאכותי ביותר] ועל כרחנו אנו נזקקים למדרשי חז"ל, ואך ורק באורם נראה אור.
כמובן הפשטן לא יקבל זאת: לדידו, בתורה שבכתב אין שום דבר שאינו יכול להתבאר לפי הפשט שבפרד"ס.
כשלעצמי, מעולם לא התיימרתי להכריע במחלוקת הזו - שבין טענת הפשטן - לבין דברי רש"י שעל המילה בראשית. רק מה, בסך הכל ניסיתי לברר אצל חברי הפורום - האם הם יכולים להסביר את סוגיית נשות עשיו - אליבא דהפשטן. לא שאלתי אליבא דהדרשן, כי אליבא דהדרש - זה קל; לכן מראש לא שאלתי על זה...
לייבעדיג יענקל כתב:טענו בחיטים וכו' זה כשהטוען יודע שהיו מקודם חיטים, אבל אדם הבא למקום שאין בו ולא היו שם מעולם שעורים אלא חיטים [וה"ה למקום שהסבירות הגבוהה נותנת שאין בו בכלל שעורים] והוא מתעקש שהוא יאכל כאן אך ורק לחם שעורים ובשום פנים ואופן לא יגע בחיטים שאותן בלבד ניתן להציע לו...
שים לב שלא התייחסת למשל של חז"ל שרק אותו ציטטתי. אני דיברתי על "טענו חיטים ונתן לו שעורים", בעוד שאתה מדבר על "טענו שעורים ונתן לו חיטים".
לייבעדיג יענקל כתב:אדם הבא למקום שאין בו ולא היו שם מעולם...והוא מתעקש שהוא יאכל כאן אך ורק...ובשום פנים ואופן לא יגע...שאותן בלבד ניתן להציע לו, ישלח לבדיקה וטיפול במוסד מתאים.
עזוב. הרשב"ם בא לחנות ומבקש מברג. אומרים לו: "כאן זה לא חנות למברגים, אבל בעצם למה לך מברג? הנה יש לנו משהו יותר טוב ממברג, קח פריג'ידר, למה לך מברג?" הרשב"ם עונה להם: "תסלחו לי, אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה דווקא מברג ולא פריג'ידר, אם אין לכם, אז אצא מכאן ואחפש בחנות אחרת". שוב מנסים לשכנע את הרשב"ם ש"פריג'ידר הוא יותר טוב ממברג", אבל הרשב"ם עדין מתעקש להבהיר: "בסך הכל ביקשתי מברג, אז מה פתאום עלה על דעתכם להציע לי פריג'ידר? כלום נטרפה עליכם דעתכם?"
אבל הם...בשלהם! ממשיכים לשכנע אותו שיקח פריג'ידר במקום מברג. כעת צא וחשוב, את מי צריך לשלוח (כלשונך) "לבדיקה וטיפול במוסד מתאים", אותו או אותם...
לייבעדיג יענקל כתב:המתעקש להבין כל מילה שבתורה רק באותו אופן שבו מבינים ספר היסטוריה, דהיינו פשט נטו, עלול להגיע לבימ"ד של וולהויזן, ומשם לשאול תחתיה, ח"ו.
הרשב"ם ישלול את הנסיונות לשכנע אותו, שמי שמחפש להבין את הפשט שבחלקי הפרד"ס - בהכרח מתייחס לתוה"ק כמו אל ספר היסטוריה ח"ו (או כמו שמתייחסים אליה בבהמ"ד הנ"ל ח"ו).
לייבעדיג יענקל כתב:את אגדות רבב"ח או למשל את הגמ' בסנהדרין לח סוע"א וריש ע"ב: אדה"ר גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו - אמר רב אחא מאקרא דאגמא' אתה גם מבין ע"פ הפשט? או שמא הסברא הזו שניתן להבין כל מילה מהתורה ע"פ הפשט אמורה רק על תושב"כ?)
הפשטן מעולם לא טען שחלק הפשט שבפרד"ס רלוונטי גם למדור האגדתא שבש"ס, כמו שהדרשן מעולם לא טען שחלק הדרש שבפרד"ס רלוונטי גם למדור של הויות דאביי ורבא. כשמדברים על פרד"ס, ההתייחסות היא בראש ובראשונה לתושב"כ.
ונא אל תבין אותי לא נכון: אינני טוען ח"ו, שזה לא כשר לכתוב ספר מהסוג שנכתב ע"י רבי נתן מברסלב זצוק"ל - "ליקוטי הלכות" - אשר כידוע מיועד להסביר את השו"ע לפי הדרש; אני רק טוען, שאם אכן כָּשֵׁר לעשות זאת, אז קל וחומר בן בנו של קל וחומר - שכשר לעשות את הדבר ההפוך: לכתוב ספר מהסוג של פירוש הרשב"ם לתורה - על מנת להסביר את התורה שבכתב לפי חלק הפשט שבפרד"ס.