פורום אוצר החכמה

אורי ש כתב:חפשתי אשכול שבו ניתן להעלות הערות ותמיהות העולות מלימוד הפרשה באופן קבוע,ולא מצאתי לי חבר.
חושבני, שכיון שלא כולם עושים את אותו שטייגן עם אותה עמקות על הפרשה, כדאי יהיה לפתוח אשכול מעין זה, ונצא ונתפרנס זמ''ז.

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
אם יש התנגדות לאשכול - או שהוא כבר פתוח במקו''א ואנכי לא ידעתי - - - נא להודיעני!
תודה מראש!

מן השורה כתב:3. ד' הרמב"ן, [עי' באשכול נתינת עצות]. עוי"ל שהגזירה רק שלא יהיה אוכל אלא שממילא יהיה רעב, ואם ישמרו על האוכל לא יהיה רעב, רק שתתקיים הגזירה שלא יגדל אוכל חדש.
4. מחלוקת במדרש רבה פרשת ויגש, [ועי' בספר שמועה טובה].
7. זה היה ההכרעה של יקב, שלא לסכן את בנימין [ואת עצמו] בשביל צרה של שמעון. רק אח"כ הגיע נושא של אוכל שזה סכנה לכולם [כמ"ש גם אתה גם אנחנו גם טפנו] לא היה ברירה.
8. נמות ברעב אם לא נרד בכלל, גם אח"כ.
9. כתב הרמב"ן בכ"מ שדרך פסוקים לקצר כאן ולהאריך במקום אחר.
10. בכיבוד אב צריך להזהר. ומה שלא נגזר ממש,לא צריך להיות.

אלי כהן כתב:

אורי ש כתב:חפשתי אשכול שבו ניתן להעלות הערות ותמיהות העולות מלימוד הפרשה באופן קבוע,ולא מצאתי לי חבר.
חושבני, שכיון שלא כולם עושים את אותו שטייגן עם אותה עמקות על הפרשה, כדאי יהיה לפתוח אשכול מעין זה, ונצא ונתפרנס זמ''ז.

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
אם יש התנגדות לאשכול - או שהוא כבר פתוח במקו''א ואנכי לא ידעתי - - - נא להודיעני!
תודה מראש!

לדעתי התכוונת "פורום", לא "אשכול". הפורום המוצע הזה ("פורום פרשת השבוע"), אמור לכלול כמה אשכולות, כשכל אשכול יתיחס לנושא מסויים בפרשת השבוע.
אגב, בזמנו היצעתי הצעה דומה, לפתוח "פורום חידות", viewtopic.php?f=17&t=20443 , אך לצערי - הכפפה שנזרקה - נותרה בחלל האויר.

אורי ש כתב:12.בנימין זאב יטרף. ובאוצר פלאות התורה הביא שבחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים

מה שנכון נכון כתב:

אורי ש כתב:12.בנימין זאב יטרף. ובאוצר פלאות התורה הביא שבחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים

אין דברי הבל אלו לא בדבש לפי ולא ברבנו אפרים!

מה שנכון נכון כתב:יש לעיין בבעלי התוספות עה"ת עמוד רה אולי כתוב שם כנוסח הנ"ל. [אין לי גישה לאוצר].
וצריך בירור מקור הכת"י דשם.

אורי ש כתב:2. {ח} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה: ולפני כן הכירם ומנאם עם השבטים, ועוד שהיה מנשה (כמדומני) משמש לפני יעקב תמיד. מה פשר שאילתו מי אלה? (ע''ד הפשט, כי בדרש יש
ביאור)

אורי ש כתב:כמובא לעיל בחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים.
אינו תחת ידי. מישהו יכול להעלות דף זה?
תודה!

בברכה המשולשת כתב:עניין הפיכת אדם לזאב מפורסם באגדות העמים הגרמניים, ויש על זה אזכור אצל חסידי אשכנז

אורי ש כתב:כמובא לעיל בחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים.
אינו תחת ידי. מישהו יכול להעלות דף זה?
תודה!

אורי ש כתב:14. {ח} וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: מי זה 'ובית אביו'?

בברכה המשולשת כתב:עניין הפיכת אדם לזאב מפורסם באגדות העמים הגרמניים, ויש על זה אזכור אצל חסידי אשכנז

אורי ש כתב:4. {י} שני וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם: ולפני כן כתוב 'וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה', אז ראה או לא ראה?
עיין רשב"ם
10.כתב רש''י - {כא} אילה שלחה. זו בקעת גינוסר, שהיא קלה לבשל פירותיה, כאילה זו שהיא קלה לרוץ, אילה שלוחה, אילה משולחת לרוץ: ולא הזכיר כאן מה שהיה נפתלי מהיר כאילה, ואילו לקמן פי': ברך אתם. לא היה לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו, מה תלמוד לומר ברך אותם, לפי שנתן ליהודה גבורת ארי, ולבנימין חטיפתו של זאב, ולנפתלי קלותו של אילה, יכול שלא כללן כולם בכל הברכות, תלמוד לומר ברך אותם: מה נשתנה?
בהמשך דבריו הזכיר רש"י: 'דבר אחר על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד ו) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח (שופטים ה טו) בעמק שלח ברגליו... ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב כשערער עשו על המערה, במסכת סוטה (דף יג א)'.

ביקורת תהיה כתב:מח ו
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ. תרגם אונקלוס 'וּבְנִין דִּי תוֹלִיד בָּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן'.
נראה כי הטעם שדחקו להפוך את המשמעות של 'הולדתך' מעבר לעתיד הוא, משום שאם היו ליוסף באותה שעה בנים נוספים מלבד מנשה ואפרים, תמוה עד מאד מדוע לא הביא גם אותם אל יעקב כדי שיברכם לפני מותו?

ומלת "הולדת" (=פירש"י) שהוא פועל עבר במקום תוליד שהוא פועל עתיד, מפני שאילו היה כמשמעו, היה מביא גם אותם לאביו כדי לברך אותם. ואין לומר שלא הביאם מפני קטנותם, כי ברכת הנביא ברכת ה' היא, ואין למונעה מפני קטנותם. ועוד, מדוע לא הזכירם הכתוב בחלוק הארץ להודיע שקיימו מאמר יעקב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם", כמו "ויאמר אליו כלב בן יפונה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' אל משה כו' ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה"' וכתיב, "ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב", וכתיב, "אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד ה' וגו' ועתה פנו וסעו לכם לאהליכם אל ארץ אחוזתכם וגו', "להודיע שקיימו מה שנדרו וקיים גם יהושע מאמר משה להם. וכתיב, "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" להודיע שקיים משה מה שצוה יוסף לאחיו "והעליתם את עצמותי מזה אתכם". וכיון שלא הביאם יוסף לאביו כמו שהביא את אפרים ומנשה כדי לברכם, גם לא הוזכרו בענין הנחלה, יחוייב מזה בהכרח שיהיה פירוש "אשר הולדת" אם תוליד", שהוא מאמר מסופק, ולא כמשמעו שהוא מורה על הודאי.

ביקורת תהיה כתב:שנו רבותינו בסוף פרק הזרוע: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגֹּרֶן לְעִיר, וְלֹא מִמִּדְבָּר לְיִשּׁוּב. פירש רש"י: אֵין צָרִיךְ יִשְׂרָאֵל לִטְרֹחַ וּלְהָבִיא תְּרוּמָה מִן הַגֹּרֶן לָעִיר לְיַד כֹּהֵן, אֶלָּא כֹּהֵן הוֹלֵךְ וּמְבִיאָהּ.

מִי שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְיָרֵא פֶּן יֶחֱטָא עִם אֵשֶׁת אִישׁ אוֹ עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה אוֹ שְׁאָר עֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עָלָיו – מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע וְאַל יֶחֱטָא בְּאִשָּׁה.

מה שכתב בספר חסידים אינו סותר לדברי הזוה"ק <שעבירה זו חמורה מכל העבירות>, דספר חסידים איירי באחד שגמר בלבו לעשות עבירה ולבוא על הערוה, והכין עצמו והוא מוקשה ועומד, והרהר תשובה ופירש מהעבירה, אך מוכרח שיצא מעצמו זרע לבטלה, בזה מיירי הרב ז״ל, והורה הרב ז״ל דיפרוש מעבירה עם האשה בשגם הוא בצר, דמוכרח שיצא ז"ל לאונסו, והוא על דרך מה שאירע ליוסף הצדיק שפירש מאשת פוטיפר ועל כרחו יצאו ממנו עשרה טיפין כמ״ש ז״ל, ונמצא דזרע לבטלה היוצא אינו ברצונו רק מוכרח לצאת מכח הכנתו אשר הכין עצמו לעבירה, והוא מוקש״ה מחמת מיאוס, ועל זה הוא שדיבר הרב ז״ל וכו', ואין זה ענין לדברי הזוהר, דבזוהר מיירי דלא עלה על לבו לחטוא עם אשה, רק מתחילה ועד סוף חשב להוציא ז״ל, וצירפה למעשה, ובשאט בנפש הוציא ז״ל ברצונו, בההוא קאמר דחמיר טפי מכל העבירות, משא"כ מה שאמר בספר החסידים שהוא כמעט נדון יוסף הצדיק. ואל תתמה על לשון ספר החסידים שאינו מפורש, דהרגיל בדברי ספר החסידים ובלשונו העמוק יבין את זאת, דיכול להתפרש כוונתו כדאמרן.

כל טיפה שיוצא מאדם מישראל אינו לבטלה ח"ו, ואפילו טיפות קרי שיצאו מיוסף, מאחר שהיה להציל עצמו מעבירה יותר חמורה, והיה גם זה רצון ה' יתברך לעבור על דברי תורה וכו'.

ביקורת תהיה כתב:מט כו
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם. פירש רש"י: בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבְרוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי. לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְּרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם.
את אחי אנכי מבקש:
מה הפשט? כלום נתברך יעקב שתתפשט נחלתו בכל ארצות תבל מקצה הארץ ועד קצה הארץ. אתמהא.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו'. וְדִלְמָא דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשֵׁב לְהוּ. אֶלָּא מֵעַתָּה, 'וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו', מַאי טַעְמָא לָא חָשֵׁב לְהוּ דֶרֶךְ חָכְמָתָן; אֶלָּא מִדְּאַקְדְּמֵהּ אַדְבּוּרֵי אַדְבְּרֵהּ, וּמִדְּאַדְבְּרֵהּ שְׁמַע מִנָּהּ תְּשׁוּבָה עֲבַד בְּיָמָיו.