פורום אוצר החכמה

"ואל אמה תכלנה". על פי רש"י כוונת הכתוב היא שלא היה הגג משתפע עד קצהו למעלה אלא עד שיעמוד הגג על רוחב אמה.
היש ביד מי להסבירני ע"פ דבריו, מה צורך היה בכך? למה לא יסיים הגג עד חודו בשיפוע? מחפש אני פירוש על פי פשט ובדברי רש"י.

ובעלי התוספות מוסיפים עוד להקשות כי המים עשויים להתעכב באותה אמה ולקלקל אותה.

ע"כ מפרש ה"דעת זקנים" שה"ואל אמה גו'" הוא בנוגע אל הצוהר.

וְדַע, שֶׁהַכּל לְפִי גּדֶל הָאֱמֶת כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת וְזֶה: ''וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה'' לְשׁוֹן (שְׁמוּאֵל ב י''ג) : ''וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד'' אַמָּ''ה הִיא ה מוֹצָאוֹת, הַכְּלוּלִים מֵאֵשׁ וּמַיִם הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכּן אֶצְלְךָ וּכְשֶׁיִּשְׁכּן אֶצְלְךָ הוּא יָאִיר לְךָ וְזֶה: אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, רָאשֵׁי תֵבוֹת אֱמֶת כִּי עַל יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹמֵד מִלְּמַעְלָה לִשְׁכּן עִם הָאָדָם.

בנתיים זה מה שמצאתי.

בשפתי חכמים כותב שהאמה שלמעלה הייתה פתוחה כדי שיכנס אויר,

והיה זה אמה ברוחב טפח,

לפי היחס אורך 300 / רוחב 50.

סענדער, הקטע המנוקד מאין השגתו???
ומה שכתבת בשם השפ"ח תמה תמה אקרא, הלא טוען רש"י שהיה השיפוע כדי שלא יהיו מים בתיבה, אם כן איפה, שיפוע יש וגם פתח מלמעלה לאויר??? וכי המים אינם חודרים ללא רשות במקום שפתוח לאויר בלבד? וכי תימא שעל זה היתה גזירה מהקב"ה, א"כ גם כל השיפוע מיותר.

סענדער כתב:בשפתי חכמים כותב שהאמה שלמעלה הייתה פתוחה כדי שיכנס אויר,

יפה תמה זקן ששכח, בהודעה שמעלי.
ושמא כוונת שפתי חכמים היא, שבשעת הגשמים (ה40 יום הראשונים) היה איזה מכסה באותו אמה, ולאחר מכן, כשפסקו הגשמים - הסירו את המכסה.
ובאמת צריך לומר שהיה איזה איוורור בתיבה. אחרת איך נוח ובניו הצליחו לעמוד בריחם של החיות (נכון שבמדרש אכן נאמר, שהם סבלו רבות, אך נראה, שגם אם היה איזה איורור הם סבלו מספיק).

זקן ששכח כתב:סענדער, הקטע המנוקד מאין השגתו???
ומה שכתבת בשם השפ"ח תמה תמה אקרא, הלא טוען רש"י שהיה השיפוע כדי שלא יהיו מים בתיבה, אם כן איפה, שיפוע יש וגם פתח מלמעלה לאויר??? וכי המים אינם חודרים ללא רשות במקום שפתוח לאויר בלבד? וכי תימא שעל זה היתה גזירה מהקב"ה, א"כ גם כל השיפוע מיותר.

לקוטי מוהר"ן - נמצא בדי בי אס מנוקד.

זקן ששכח כתב:סענדער, הקטע המנוקד מאין השגתו???
ומה שכתבת בשם השפ"ח תמה תמה אקרא, הלא טוען רש"י שהיה השיפוע כדי שלא יהיו מים בתיבה, אם כן איפה, שיפוע יש וגם פתח מלמעלה לאויר??? וכי המים אינם חודרים ללא רשות במקום שפתוח לאויר בלבד? וכי תימא שעל זה היתה גזירה מהקב"ה, א"כ גם כל השיפוע מיותר.

1. מחיפוש ב''תורת אמת'' ליקוטי מוהר''ן.

2. השפתי חכמים מסביר, שחייב היה להיות פתח לכניסת אויר ,

וכי לא היו צריכים נח ובניו לנשום במשך שנה תמימה?!

3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.

חכם באשי כתב:

סענדער כתב:בשפתי חכמים כותב שהאמה שלמעלה הייתה פתוחה כדי שיכנס אויר,

יפה תמה זקן ששכח, בהודעה שמעלי.
ושמא כוונת שפתי חכמים היא, שבשעת הגשמים (ה40 יום הראשונים) היה איזה מכסה באותו אמה, ולאחר מכן, כשפסקו הגשמים - הסירו את המכסה.
ובאמת צריך לומר שהיה איזה איוורור בתיבה. אחרת איך נוח ובניו הצליחו לעמוד בריחם של החיות (נכון שבמדרש אכן נאמר, שהם סבלו רבות, אך נראה, שגם אם היה איזה איורור הם סבלו מספיק).

שהיה מכסה נאמר גם נאמר בסיום התקופה, 'ויסר נח את מכסה התיבה וגו' ',

ויתכן שהיה מכסה כמו מעל ארובה שיכנס אויר ואל יכנסו המים,

ואולי יש להוסיף שאת מעט המים שחדרו דרך האמה מלמעלה, אגרו לצורך שתיה וכדו'.

{אך זה מזכיר לי את הווארט על המלאכים שלא ידעו לעוף}

סענדער כתב: ואולי יש להוסיף שאת מעט המים שחדרו דרך האמה מלמעלה, אגרו לצורך שתיה וכדו'.
{אך זה מזכיר לי את הווארט על המלאכים שלא ידעו לעוף}

מדוע???
מהיכן היה לנח ומשפחתו מים לשתיה?

סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.

אם כב' התבונן ואעפ"כ כתב מה שכתב, אין לי אלא לומר שלעניות דעתי אין הדברים כן. תאר לעצמך חור באורך עשרים וחמשה מטרים ברוחב חצי מטר או יותר, איזו סיבה יכולה להיות שמים לא יחדרו לתוכה?

זקן ששכח כתב:

סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.

אם כב' התבונן ואעפ"כ כתב מה שכתב, אין לי אלא לומר שלעניות דעתי אין הדברים כן. תאר לעצמך חור באורך עשרים וחמשה מטרים ברוחב חצי מטר או יותר, איזו סיבה יכולה להיות שמים לא יחדרו לתוכה?

למה 25 ? אורך אמה ברוחב טפח.

חכם באשי כתב:

סענדער כתב: ואולי יש להוסיף שאת מעט המים שחדרו דרך האמה מלמעלה, אגרו לצורך שתיה וכדו'.
{אך זה מזכיר לי את הווארט על המלאכים שלא ידעו לעוף}

מדוע???
מהיכן היה לנח ומשפחתו מים לשתיה?

ומהיכן אויר?

סענדער, אין פשטות דברי רש"י שזה אמה על אמה, אלא שהגג משופע ועולה משני צידיו (לא מארבעתם) עד שהכיסוי 'קצר מלמעלה', דהיינו צר. אין הכיסוי ריבוע קטנטן אלא הכיסוי המצוי לכל אורך התיבה נעשה צר מלמעלה, עד שהוא עומד על אמה.

זקן ששכח כתב:סענדער, אין פשטות דברי רש"י שזה אמה על אמה, אלא שהגג משופע ועולה משני צידיו (לא מארבעתם) עד שהכיסוי 'קצר מלמעלה', דהיינו צר. אין הכיסוי ריבוע קטנטן אלא הכיסוי המצוי לכל אורך התיבה נעשה צר מלמעלה, עד שהוא עומד על אמה.

עיין ברא''ם ותמצא כדברי.
בבקשה. דפדף לעמ' 51.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... C%20%F8%F9

סענדער הביא דברי חכם באשי שכתב שאולי היה מכסה על אותה אמה בזמן ירידת הגשם והעיר ע"ז שהכסה מוזכר לאח"כ "ויסר נח את מכסה התיבה" ובמחילת כת"ר הנה המשך הכתוב הוא שעי"ז ראה מה נעשה מחוץ לתיבה וע"פ הפי' הנ"ל שהפתח היה באורך אמה על רוחב טפח הרי שלא יכל לראות דרכו הנעשה בחוץ.ובנוסף לזה דברי חכם באשי צריכים ביאור שהרי בהפי' שם כותב (הל' איני זוכר במדויק)שבית אין יכול להתקיים ללא אויר ושמא יבאר כיצד יכול להתקיים ללא אויר במשך ארבעים יום?

ארעא דגליל כתב:סענדער הביא דברי חכם באשי שכתב שאולי היה מכסה על אותה אמה בזמן ירידת הגשם והעיר ע"ז שהכסה מוזכר לאח"כ "ויסר נח את מכסה התיבה" ובמחילת כת"ר הנה המשך הכתוב הוא שעי"ז ראה מה נעשה מחוץ לתיבה וע"פ הפי' הנ"ל שהפתח היה באורך אמה על רוחב טפח הרי שלא יכל לראות דרכו הנעשה בחוץ.ובנוסף לזה דברי חכם באשי צריכים ביאור שהרי בהפי' שם כותב (הל' איני זוכר במדויק)שבית אין יכול להתקיים ללא אויר ושמא יבאר כיצד יכול להתקיים ללא אויר במשך ארבעים יום?

אז אם כן הסבר מהו אותו מכסה והיכן שמענו עליו.

ואל אמה תכלנה, שיהיה להחלון משקוף שיכסה עליו שלא יכנסו הגשמים דרך שם (מלבי"ם)

פירוש ברור, ב''גור אריה''.
בבקשה.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=180

שלום4 כתב:ואל אמה תכלנה, שיהיה להחלון משקוף שיכסה עליו שלא יכנסו הגשמים דרך שם (מלבי"ם)

ברוך שכיווננו.

סענדער כתב:

זקן ששכח כתב:סענדער, אין פשטות דברי רש"י שזה אמה על אמה, אלא שהגג משופע ועולה משני צידיו (לא מארבעתם) עד שהכיסוי 'קצר מלמעלה', דהיינו צר. אין הכיסוי ריבוע קטנטן אלא הכיסוי המצוי לכל אורך התיבה נעשה צר מלמעלה, עד שהוא עומד על אמה.

עיין ברא''ם ותמצא כדברי.
בבקשה. דפדף לעמ' 51.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?23 ... C%20%F8%F9

ראה: כלי יקר בראשית ו טז:
"ומ"ש ואל אמה תכלנה מלמעלה לפ"ז היה הגג למעלה רק רוחב אמה".
סבורני שאם יש מקור לכאן ולכאן, יתבצר כל אחד בדעתו ובטל ויכוח.

א.דבריו של המלבי"ם שהובאו ע"י שלום4 אינם עונים על השאלה כיצד היה אויר בתיבה.
ב.במענה לשאלתו של סענדער מהו כן מכסה זה הנה י"ל בדוחק עכ"פ ע"פ דברי רש"י ב"ואל אמה תכלנה מלמעלה" שכותב ש"כיסויה היה משופע והולך" היינו שקורא לכל גג התיבה בשם כיסוי. (ואף שהוא בדוחק הנה ודאי שע"י חור קטן כדוגמת הנ"ל לא היה יכול לשמש כחור להצצה במה שמתרחש חוץ לתיבה). ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי

סענדער כתב:

זקן ששכח כתב:

סענדער כתב:3. כוונת רש"י שסיבת השיפוע עד אמה ולא יותר מאמה כדי שהמים לא יכנסו לתיבה, ועל זה כתב השפ''ח שמפתח אמה ברוחב טפח לא נכנסו מים רבים.

אם כב' התבונן ואעפ"כ כתב מה שכתב, אין לי אלא לומר שלעניות דעתי אין הדברים כן. תאר לעצמך חור באורך עשרים וחמשה מטרים ברוחב חצי מטר או יותר, איזו סיבה יכולה להיות שמים לא יחדרו לתוכה?

למה 25 ? אורך אמה ברוחב טפח.

אם נאמר בפסוק 'ואל אמה תכלנה', מנא ליה לשפ"ח שלא היה אמה על אמה?