פורום אוצר החכמה

היאך יצא אברהם למלחמת המלכים בכזה סיכון עצום אך למען לוט בן אחיו הלא ידוע מהר"מ שאסור להכניס עצמו לספק סכנה לצורך חבירו? וקיים כה"ת כולה.

אפש"ל לפי המפרשים שהיה זה מלחמה על קידוש ה', כיון שהיה קלסתרו של לוט כשל אברהם אבינו. ורצו להוכיח שאין ה' עם אברהם אבינו.
וקידוש ה', או ח"ו חילול ה' שאני.

"ואע"ג דאברהם הכניס עצמו לסכנת מלחמה שברצונו רדף אחריהם... מ"מ הרי נשבה לוט בן אחיו והיה מוכרח להצילו מידם, ועוד שהבין שכל כונתם להלחם עליו" (העמ"ד בראשית טו א)

גלילי כתב:אפש"ל לפי המפרשים שהיה זה מלחמה על קידוש ה', כיון שהיה קלסתרו של לוט כשל אברהם אבינו. ורצו להוכיח שאין ה' עם אברהם אבינו.
וקידוש ה', או ח"ו חילול ה' שאני.

ראה הרחבה בזה בקובץ המצורף בזה מכת"י המגיב ומניב, שם הובאו מקורות לזה שהיה זה מלחמה נגד העבודה זרה.

תורת ישראל כתב:היאך יצא אברהם למלחמת המלכים בכזה סיכון עצום אך למען לוט בן אחיו הלא ידוע מהר"מ שאסור להכניס עצמו לספק סכנה לצורך חבירו? וקיים כה"ת כולה.

לפי דברי האריז"ל הסיבה היחידה שא"א יצא להציל את לוט..
למרות שהוא ידע שלוט רשע..
זה רק משום שבלוט היה כלוא נשמת דוד המלך..
וכן נשמת רבא (התורה שבעל פה..)

בלא זה -הוא לא היה יוצא להציל את לוט..
גם אם לא היה פיקוח נפש..
כי לוט בחר בדרך רשעה..
(לוט מלשון לטוטה -קללה..
יש בלוט גם לשון של ברכה, ואני לא זוכר כרגע מה הלשון..
אבל לוט בחר בדרך הלא טובה..)


(ויכול להיות שזה ה-ועוד שדראל הביא בשם העמ"ד בראשית טו,א
ושוב פעם -יכול להיות..)


אלא שבגלל חטא אדם הראשון..
נשמת דוד המלך נפלה עמוק עמוק אל הקליפות..
כמו שמסופר בתנ"ך..
על מעשה יהודה ותמר וכן על זה שדוד נחשד כממזר כו'..

ר' דוד בן נעים מאריך בזה..
וכבר כתבתי חלק מהדברים -בפרשת לך לך..

תורת ישראל כתב:היאך יצא אברהם למלחמת המלכים בכזה סיכון עצום אך למען לוט בן אחיו הלא ידוע מהר"מ שאסור להכניס עצמו לספק סכנה לצורך חבירו? וקיים כה"ת כולה.

איני זוכר כעת המקור, אך אי' שאמרפל הוא נמרוד ששבה את לוט - וזיו איקונין שלו היה דומה לדודו אאע"ה - היה להראות לכולם ששבה כביכול את אברהם ולמחות את רושם אור כשדים.
כללו של דבר -מלחמה בכל האמונה שאברהם אבינו הפיץ.

מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

יאיר כתב:מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

הבדל ברור. לגבי רוחניות כל אדם הוא בעל בחירה ואינני יכול ואינני צריך לקשור את ידיו שלא יחטא. אבל הצלה גופנית, כיון שאין חבוש מתיר עצמו - עלי מוטלת חובת 'לא תעמוד על דם רעך'.

זקן ששכח כתב:

יאיר כתב:מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

הבדל ברור. לגבי רוחניות כל אדם הוא בעל בחירה ואינני יכול ואינני צריך לקשור את ידיו שלא יחטא. אבל הצלה גופנית, כיון שאין חבוש מתיר עצמו - עלי מוטלת חובת 'לא תעמוד על דם רעך'.

אין חיוב של הצלה גופנית על רשעים..
כי רעך זה במצוות..

וחוץ מזה לפי דברי האריז"ל כנ"ל הכל מיושב..
שכשנתפס לוט, א"א הלך להציל את הנשמות הכלואות בתוכו..
אבל עכשיו אני מתקשה שלכאו' למה לא להציל את אותם נשמות שלא ילכו לסדום??
ונראה שכל עוד אין חשש שלוט ימות..
אז על כל פנים אותם נשמות יצאו ויגיעו לאויר העולם..
וזו ההצלה שלהם..

זקן ששכח כתב:

יאיר כתב:מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

הבדל ברור. לגבי רוחניות כל אדם הוא בעל בחירה ואינני יכול ואינני צריך לקשור את ידיו שלא יחטא. אבל הצלה גופנית, כיון שאין חבוש מתיר עצמו - עלי מוטלת חובת 'לא תעמוד על דם רעך'.

כשם שיש חובת 'לא תעמוד על דם רעך' כך יש גם חובת "הוכח תוכיח" ולא מצינו שאברהם הוכיח או לפחות ניסה למנוע בדרך כלשהי את לוט מללכת לסדום..אדרבה, לכאורה ידע ולא מיחה ומי לנו עושה נפשות גדול מאברהם?..ולדעתי צ"ע.

(שליטא לפניכן צריך לדעת תשובה בפשט).

מנין לך שידע אברהם באותה שעה מה קורה בסדום, עד שתהיה לו סיבה וטעם למנעו מללכת אל אותו מקום נפלא?
חוץ מזה, על מה היה אברהם אבינו אמור להוכיח את לוט, הלא בזמן שהיה עמו נהג, לפחות כלפי חוץ, במנהגיו של אברהם, ורק כשערק ממנו אמר: אי אפשי וכו'.

יאיר כתב:

זקן ששכח כתב:

יאיר כתב:מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

הבדל ברור. לגבי רוחניות כל אדם הוא בעל בחירה ואינני יכול ואינני צריך לקשור את ידיו שלא יחטא. אבל הצלה גופנית, כיון שאין חבוש מתיר עצמו - עלי מוטלת חובת 'לא תעמוד על דם רעך'.

כשם שיש חובת 'לא תעמוד על דם רעך' כך יש גם חובת "הוכח תוכיח" ולא מצינו שאברהם הוכיח או לפחות ניסה למנוע בדרך כלשהי את לוט מללכת לסדום..אדרבה, לכאורה ידע ולא מיחה ומי לנו עושה נפשות גדול מאברהם?..ולדעתי צ"ע.

(שליטא לפניכן צריך לדעת תשובה בפשט).

א-אברהם ידע מראש שלוט הוא רשע.. ואין מה להוכיח אותו.. כי כבר א"א אמר לו אם הימין כו'..
ב-זו חקירה שאין לי עליה תשובה ברורה..
האם כל מה שמקשה הזוהר הקדוש וכד'.. יש על זה תשובה גם לפי הפשט..

או שלפעמים לפי הפשט אין על זה תשובה..
שמעתי דעות לכאן ולכאן..
פעמים לא מספר כשמנסים לתת תשובה רק לפי הפשט -במילים פשוטות -נתקעים..
(לא קשה כל כך להוכיח את זה)
אבל קשה לקבל את זה שהרי חז"ל אמרו שהתורה נדרשת בפרד"ס..
כלומר יש גם מהלך לפי הפשט-וצע"ג..

אני שאלתי תלמידי חכמים וקבלתי תשובות שונות..
מי שיודע על מקורות נאמנים-אשמח לראות אותם..

בעומק לענ"ד מסתבר שזה חלק מהמחלוקת בין הגר"א לבין הבעל שם טוב..
אבל זה רק על צד האפשר..

שליטא כתב:בעומק לענ"ד מסתבר שזה חלק מהמחלוקת בין הגר"א לבין הבעל שם טוב..
אבל זה רק על צד האפשר..

לא הבנתי. אתה מוכן להסביר בדיוק מהי נקודת המחלוקת?

זקן ששכח כתב:

שליטא כתב:בעומק לענ"ד מסתבר שזה חלק מהמחלוקת בין הגר"א לבין הבעל שם טוב..
אבל זה רק על צד האפשר..

לא הבנתי. אתה מוכן להסביר בדיוק מהי נקודת המחלוקת?

מה קודם למה..
השכל לנפש (שיטת הגר"א)
או הנפש לשכל (שיטת הבעש"ט)

כך שלפי הגר"א בגלל שהשכל קודם לכל-לכן חייב לומר שיש פשט על כל פסוק..
לפי הבעל שם טוב שהשכל לא קודם לכל.. כי לא כל דבר אפשר להבין בשכל פשתני..
לכן לא חייב לומר שיש פשט על כל פסוק.. אלא שבכלליות יש פרד'ס..
ואה"נ שיש פעמים שלפשט אין מה להגיד..

שוב פעם-אולי אולי אולי..

זקן ששכח כתב:מנין לך שידע אברהם באותה שעה מה קורה בסדום, עד שתהיה לו סיבה וטעם למנעו מללכת אל אותו מקום נפלא?
חוץ מזה, על מה היה אברהם אבינו אמור להוכיח את לוט, הלא בזמן שהיה עמו נהג, לפחות כלפי חוץ, במנהגיו של אברהם, ורק כשערק ממנו אמר: אי אפשי וכו'.

אכן כך חשבתי לתרץ..וזה נראה מכך שאברהם חשב בתחילה שיכולים להמצא שם 50 צדיקים..

לא מובן בכלל השאלה הרי מותר לצאת להלחם אפילו למלחמת הרשות
וההעמק דבר לא דן שזה איסור כי אין איסור בדבר רק דן על השאלה אם ראוי לנכות משכרו על ההצלה וזה תלוי בשאלה אם עשה בבחירתו או בצורך.

יאיר כתב:מענין לענין באותו ענין..

האם משהו יודע תשובה לשאלה מדוע אברהם אבינו ע"ה לא חשש לרוחניות של בן אחיו לוט, כשבחר ללכת לערי הככר בסדום ואילו כשנתפס הלך להצילו..הרי "גדול המחטיאו מן ההורגו" .. הלא דבר הוא?..

כעת שמעתי (ואיני יודע מקורו) שלוט רצה להחזיר בתשובה את אנשי סדום וממילא מובן למה אברהם אבינו ע"ה לא מנעו מכך..