פורום אוצר החכמה

הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר

כן הביא הרב צ'ולק בגליונו השבועי.
והוא צ"ת היתכן שמשה רבינו קיבל מאהבה, ואהרן הכהן קיבל רק מכפיה?

ולמה נקרא אהרון אחיך בפרשת אחרי מות או שאין משיבין על הדרוש?

במדרש (במדב"ר טו יט, תנחומא בהעלותך יב) אמרו שאלדד הוא אלידד בן כסלון (דברים לד כא) ומידד הוא קמואל בן שפטן (שם פסוק כד), וא"כ לא היו בנים של עמרם, ולא אחים (עכ"פ מאב), שהרי אלידד היה משבט בנימין וקמואל משבט אפרים.

המעיין כתב:ולמה נקרא אהרון אחיך בפרשת אחרי מות או שאין משיבין על הדרוש?

ולמה משה ואהרון פסולים לעדות? נו....

את זה דווקא לא שאלתי. כי הרי לא הזמנו אותם באמת לעדות, ואפשר לענות שהכוונה באופן עקרוני אילולי הגירות.

מאיר סובל כתב:כן הביא הרב צ'ולק בגליונו השבועי.
והוא צ"ת היתכן שמשה רבינו קיבל מאהבה, ואהרן הכהן קיבל רק מכפיה?

ואני ראיתי באחד הגליונות, שמשה היה על ההר ואילו כל ישראל (כולל אהרן?) היו תחת ההר, ולכן לא קיבל משה את התורה בכפיה.

על מה שהעירו הלומדים שליט"א על דברי המהר"ל שהובא בהקדמה לש"ש דאצל כל ישראל היה בכפיה ולכן לא שייך גר שנתגייר וכו' והעירו איך יתכן לומר כן על אהרון הכהן, אולי אפשר להוסיף לפי מה שדנו רבותינו בהא דיש אונס בגיטין, והעיר שם הפנ"י מה הדין אם לא בא מחמת שהיה אנוס אבל גם אם לא היה אנוס לא היה בא, איך דיינינן ליה כאונס או כרצון ויש בזה אריכות מרבותינו בכתובות נא ושם בהפלאה ואכמ"ל בזה, אך אם נימא דמיקרי אונס הרי שא"ש היטב דברי המהר"ל בשופי, כיון דגם ללא רצונו היה כפיה

רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר

הנה דברי בעלי התוס' צ"ב דמה שכתבת בשמם שנתנבאו בסוף מ' לא מצאתי בדברי הדעת זקנים ולכאו' אאל"כ דהרי הוא נגד פשוטו של מקרא דוישארו במחנה הוא עכשיו בשנה השנית וא"כ לא היו אלא בן שנה ותימה הוא. ומה שדייקת אחי אהרן עי' בהמשך דברי הדעת זקנים שכתב מפורש אחי "משה".
ועוד ק' לי דהרי עה"פ "והמה בכתובים" מביא רש"י דברי הגמ' דנבחרו וי"ו מכל שבט וא"כ בכלל לא היו משבט לוי חוץ אם נאמר דאפרים ומנשה כחדא נימנו וצ"ע.

נתן כתב:

רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר

הנה דברי בעלי התוס' צ"ב דמה שכתבת בשמם שנתנבאו בסוף מ' לא מצאתי בדברי הדעת זקנים ולכאו' אאל"כ דהרי הוא נגד פשוטו של מקרא דוישארו במחנה הוא עכשיו בשנה השנית וא"כ לא היו אלא בן שנה ותימה הוא.

הנה ירמיהו נתנבא בלידתו, מרים בת חמש, ועוד נתנבאו בגילאים דומים וכרגע איני זוכר, ומה שצ"ב איך הגיעו לדרגת נבואה המוזכרת ברמב"ם?

איש יהודי1 כתב:

נתן כתב:

רון כתב:הנה ישנם ב' דיעות מי היו אלדד ומידד. ע' בתרגום יונתן בן עוזיאל שהם נולדו מזה שעמרם פרש מאשתו יוכבד מפני שחשש מגזירת פרעה, והלכה יוכבד ונישאת לאחר, ומאותם נישואים נולדו אלדד ומידד [אומנם צ"ב איך החזירה אח"כ עמרם והא "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה" וצ"ל כמו שנשא דודתו, דקודם מתן תורה היו רשאים לעשות כפי שנראה להם תיקון הענין כמו שידוע מהגר"ח וולוז'ינר]. ולפי פירוש זה הרי שהיו גדולים ממשה רבינו, שהרי נולדו קודם שהחזיר את יוכבד. וכן לפי פירוש זה היו אחים של משה ואהרון מאמא ולא מאבא.
ולשיטת בעלי התוס' במקום, נולדו אלדד ומידד ע"י שנאסרו כל הקרובות לאחר מתן תורה, ואז פירש עמרם מיוכבד דודתו, ונשא אחרת וממנה נולדו אלדד ומידד. ולפי זה היו לכל היותר בני מ' בשעה שנתנבאו במחנה, שהרי פרש מאשתו לאחר מתן תורה, ומה שנתנבאו היה בשנה הארבעים. ולפי זה הרי היו אלדד ומידד בנים של עמרם ולא של יוכבד וממילא היו אחים של משה ואהרון מאב ולא מאם, להיפך מהתיב"ע הנ"ל. ותוס' הביאו סייעתא לדבריהם משם קונטרס אחד שכתוב שם שר' הלל ראה בארץ ישראל את קברם של אלדד ומידד וכתוב עליו שכאן קבורת אלדד ומידד אחי אהרון מן האב.
אלא שצ"ע נוסח זה "אחים מאב של אהרון הכהן" מדוע לא אחים של משה רבינו.
רק הישוב ע"ז, שהנה בכלי חמדה הביא מה שאיתא בגמ' בזבחים קב' נידון מי הסגיר וטימא את מרים על צרעתה, אם אהרון הרי הוא קרוב ואינו יכול לראות נגעים שלה, ואם משה רבינו הרי אינו כהן אלא זר אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. וצ"ע דלאחר שכבר אמר שאהרון פסול מלראות לפי שהוא קרוב ממילא נפסל גם משה רבינו, ומדוע הוצרך טעם חדש לגבי משה רבינו. ומוכח, דאצל משה רבינו לא היה פסול זה של קרוב. וצ"ב.
וצ"ל דהנה כתב המהר"ל דצ"ע מדוע "וירא את העם בוכה למשפחותיו" שנאסרו בקרובותיהן. ואמאי, והא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וממילא יהיו מותרים בקרובותיהן. וביאר המהר"ל דגירות שהיה בה פן של כפיה לית בה דינא דכקטן שנולד דמי. אומנם כל זה אצל כל ישראל, אבל משה רבינו לא היה שייך בדבר זה ואצלו היה הכל ברצון גמור.
וא"כ לגביו הוי כקטן שנולד ולכן באמת פקע מיניה היחוס לעומת מרים וכבר לא חשיב קרוב שלה. ולפי"ז מיושב ג"כ שלא יכולים אלדד ומידד להיחשב אחים של משה רק של אהרון. והוא נפלא ביותר

הנה דברי בעלי התוס' צ"ב דמה שכתבת בשמם שנתנבאו בסוף מ' לא מצאתי בדברי הדעת זקנים ולכאו' אאל"כ דהרי הוא נגד פשוטו של מקרא דוישארו במחנה הוא עכשיו בשנה השנית וא"כ לא היו אלא בן שנה ותימה הוא.

הנה ירמיהו נתנבא בלידתו, מרים בת חמש, ועוד נתנבאו בגילאים דומים וכרגע איני זוכר, ומה שצ"ב איך הגיעו לדרגת נבואה המוזכרת ברמב"ם?

והרי היו מן הזקנים? ובאמת דגם מזה אפשר לתמוה על דברי בעלי התוס'.
ועוד תימה דהרי עמרם גדול הדור הי' כשנולד משה ולפי חשבון זה לא הי' כי אם בן 55

דברי הדעת זקנים מפורשים במקומם פ' י"א פ' כ"ז. וכן הוא בפירוש הרא"ש.
ושם גם הובא -מה דהקשו כאן - שאלד הוא אלידד בן כסלון וכו' עיי"ש.

ומה דהקשה לעיל הרב נתן שליט"א, קשה יותר וביותר, דכבודו לא חישב את חדשי העיבור,ואם תחשבם יצא בידך שהיו רק בני מספר חודשים, ואפי' נימא דהיו נביאים אמנם כיצד היו 'זקנים'?!

עקביה כתב:במדרש (במדב"ר טו יט, תנחומא בהעלותך יב) אמרו שאלדד הוא אלידד בן כסלון (דברים לד כא) ומידד הוא קמואל בן שפטן (שם פסוק כד), וא"כ לא היו בנים של עמרם, ולא אחים (עכ"פ מאב), שהרי אלידד היה משבט בנימין וקמואל משבט אפרים.

כבר עמד על זה הסתירה החיד"א באחד מספריו [איני זוכר, ראיתיו מובא ב'תורת החיד"א']

אראל כתב:

עקביה כתב:במדרש (במדב"ר טו יט, תנחומא בהעלותך יב) אמרו שאלדד הוא אלידד בן כסלון (דברים לד כא) ומידד הוא קמואל בן שפטן (שם פסוק כד), וא"כ לא היו בנים של עמרם, ולא אחים (עכ"פ מאב), שהרי אלידד היה משבט בנימין וקמואל משבט אפרים.

כבר עמד על זה הסתירה החיד"א באחד מספריו [איני זוכר, ראיתיו מובא ב'תורת החיד"א']

לא צריך להגיע עד החיד"א.
כבר הזכרתי שהדעת זקנים והרא"ש בעצמם שואלים זאת.

שמעתי להעיר במה שדנו האחרו' בשיטת הר"מ האם קרובים מהאם פסולים מדרבנן או מדאו', דיש להביא ראיה מפרשה זו, דכתיב "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ", ופירש"י "אל נא תהי כמת, אם אינך רופאה בתפלה, מי מסגירה ומי מטהרה, אני אי אפשר לראותה, שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם, וזהו אשר בצאתו מרחם אמו", ומבו' דקורבה מהאם פוסלת מדאו'.

ואציין עוד למש"כ כאן - viewtopic.php?p=115484#p283390

כדרכו, הניף ידו ידידינו הרב סטל במאמר מרתק על אלדד ומידד.

רון כתב:על מה שהעירו הלומדים שליט"א על דברי המהר"ל שהובא בהקדמה לש"ש דאצל כל ישראל היה בכפיה ולכן לא שייך גר שנתגייר וכו' והעירו איך יתכן לומר כן על אהרון הכהן, אולי אפשר להוסיף לפי מה שדנו רבותינו בהא דיש אונס בגיטין, והעיר שם הפנ"י מה הדין אם לא בא מחמת שהיה אנוס אבל גם אם לא היה אנוס לא היה בא, איך דיינינן ליה כאונס או כרצון ויש בזה אריכות מרבותינו בכתובות נא ושם בהפלאה ואכמ"ל בזה, אך אם נימא דמיקרי אונס הרי שא"ש היטב דברי המהר"ל בשופי, כיון דגם ללא רצונו היה כפיה

ראה שב שמעתתא אות י' והלאה מה שהעלה בזה דברים ערבים, והם נוגעים כולם לאשכול זה. וראה עוד אור תורה לאדמור רמ"י מאוסטרובצע פר' תולדות שכתב כן

מצו"ב מאמר חדש שכתבתי על הנושא (פורסם בקובץ המאור אב תשע"ט, גליון ת"צ).

מדברי מו"א הגרי"ח סופר שליט"א בספרו ברית יעקב נדפס בשנת תשמ"ה

הראני ידיד תרגום יונתן בפרשתנו על אלדד ומידד הכותב כי אחר שגירש עמרם את יוכבד הלכה ונישאה לאליצפן בן פרנך ונולדו להם אלדד ומידד שהיו אחים מאם של משה רבינו.
דברים מופלאים ומחודשים.

ראה בספר הנפלא דף על הדף (סנהדרין יז, א) שכתב בהאי לישנא:
בתרגום יונתן (לעיל יא, ז). כתב שהיו בני אליצפן בן פרנך (- נשיא שבט זבולון, במדבר לד, כה), שנישאה לו יוכבד אשת עמרם, כשגירשה עמרם לפני שהחזירה. וילדה לו אלדד ומידד, נמצא שהיו אחים חורגים למשה רבינו מאותו אם.
ובדעת זקנים מבעלי תוספות כתב שכשנאסרו עריות לישראל במתן תורה, אז גירשה עמרם ונשא אשה אחרת והוליד אלדד ומידד. [ומסיים הדעת זקנים ומצאתי קונטרס מר' עמרם שהביא מר' הלל שהיה מארץ ישראל, אני הלל ראיתי קבר אלדד ומידד, והיה כתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם].
ובמדרש תנחומא (פ' בהעלתך) כתב שאלדד הוא אלידד בן כסלון (נשיא בנימין, במדבר לד, כא), ומידד זהו קמואל בן שפטן (נשיא אפרים שם, כד), ולפ"ז לא היו כלל אחים, האור החיים הק' (שם) הביא מרבינו נסים גאון דמהאי טעמא לא כתיב למטה בנימין "נשיא" אלידד בן כסלון, שכיון שהוא כבר התנבא במחנה, א"כ ירידה היא לו להיות "נשיא" עכ"ד.

עוד יל"ע שרש"י כתב שמכל שבט היו ששה ומשני שבטים חמשה שהתנבאו ואם היו אחים יוצא שמשבטם היו רק ארבעה

עושה חדשות כתב:שמעתי להעיר במה שדנו האחרו' בשיטת הר"מ האם קרובים מהאם פסולים מדרבנן או מדאו', דיש להביא ראיה מפרשה זו, דכתיב "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ", ופירש"י "אל נא תהי כמת, אם אינך רופאה בתפלה, מי מסגירה ומי מטהרה, אני אי אפשר לראותה, שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם, וזהו אשר בצאתו מרחם אמו", ומבו' דקורבה מהאם פוסלת מדאו'.

כמובן שאפשר לדחות את הראיה, ולומר ד"אמו" לאו דווקא אלא הכוונה "הוריו".
מלבד שכל זה הוא רק לפי פירוש אחד ברש"י.
ומלבד מה שאין פירוש זה מתקיים אליבא דהלכתא, אלא יכול אדם לראות נגעי קרוביו (ראה רמב"ם פ"ט מהלכות צרעת).

הקפצה. פרשת השבוע.

על אלדד ומידד והפתקים החלקים

אלדד ומידד – בני מי הם?
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה: וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה: וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם: וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם ה' נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן ה' אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם: (במדבר פרק יא')
במאמר שלפנינו נעסוק במעט בני מי היו אלדד ומידד. בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב: וְאִשְׁתְּיָירוּ תְּרֵין גוּבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שְׁמֵיהּ דְחָד אֶלְדָד וּשְׁמֵיהּ דְתִנְיַין מֵידָד בְּנוֹי דְאֶלְצָפָן בַּר פַּרְנָךְ דִילֵידַת לֵיהּ יוֹכֶבֶד בְּרַת לֵוִי בִּזְמַן דְפַּטְרָהּ עַמְרָם גַבְרָהּ וְאִתְנְסִיבַת לֵיהּ עַד דְלָא יְלֵידַת יַת משֶׁה וכו'. פי' שאביהם היה אליצפן בן פרנך (נשיא שבט זבולון – במדבר לה' כה'), ואימם היתה יוכבד בת לוי. ואיך זה יתכן, הלא יוכבד הייתה נשואה לעמרם כדאיתא בפרשת שמות (ב' א')? אלא דאיתא בחז"ל (סוטה יב') ומובא ברש"י (שם), שאחר שנולדו מרים ואהרן לעמרם ויוכבד, פרש עמרם מיוכבד בגלל גזירת פרעה שגזר 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (שמות א' כב'). ואז נישאה יוכבד לאליצפן בן פרנך ונולדו אלדד ומידד. ולאחמ"כ חזר עמרם ולקח את יוכבד כמבוא' בחז"ל שוחזר ולקחה וזהו שאמרה לו בתו מרים גזרתך זה שפרשת מאשתך – אמנו יוכבד, קשה משל פרעה, אם פרעה גזר על הזכרים ואתה ג"כ על הנקבות שהרי מעתה לא יולדו לא בנים ולא בנות, והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואז נולד משה. דאיתא שם, תנא עמרם גדול הדור היה, כיון שראה שאמר פרעה כל הבן הילוד, אמר לשוא אנו עמלים. עמד וגירש את אשתו, עמדו כלם וגרשו נשותיהם אמרה לו בתו אבא קשה גזרתך יותר משל פרעה הרשע, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת אף על הנקיבות, עמד והחזיר אשתו עמדו כלם והחזירו נשותיהם. מדברי היונתן בן עוזיאל מבואר, שאלדד ומידד היו אחים של משה ואהרן מאותו אם, אך לא מאותו אב.
בשו"ת מקום שמואל (סי' כג') תמה על דבריו, דאיך החזיר עמרם את יוכבד לאשה, הא אסור להחזיר גרושתו משנשאית? והקשה בספר הדרש והעיון (לרבי אהרן לעווין אבד"ק רישא. מאמר נב'. י"ל בבילגורייא בשנת תרצ"א), ואני תמה על תמיהתו, דאם באנו להקשות, הא בלאו הכי הרי יש להקשות איך נשא עמרם את דודתו יוכד, ועל כרחך צריך לומר דכיון שהיה אז קודם מתן תורה, לא היו דיני עריות נוהגים (עי' גמ' סנהדרין נח' ע"ב). ובכלל כל הענין קשה, כיון דאהרן היה גדול ממשה רק בשלש שנים כמפורש בקרא (שמות ז' ז'), א"כ איך יתכן שבמשך שלש שנים תנשא יוכבד לאחר אחר שגירשה עמרם, ותוליד שני בנים ויגרשה הבעל השני ותנשא שנית לעמרם, בשגם שבודאי לא גירשה תיכף אחר שנולד אהרן, ע"ש.
אמנם בדעת זקנים מבעלי התוספות (במדבר שם) מבוא' לדיעה אחת שאלדד ומידד היו אחים של משה ואהרן מאותו אב ולא מאותו אם, ונולדו אחר משה. דפירש, אלדד ומידד אחי משה היו, כי כשנתנה תורה ונאסרו על העריות פרשו כלם שנא' (שם י'): וישמע משה את העם בכה למשפחותיו. ודרשינן על עסקי משפחותיו וגם עמרם אבי משה פירש מיוכבד שהיתה אשתו. ונשא אשה אחרת והוליד ממנה אלדד ומידד. אלדד אל דוד, מידד מי דוד. כלומר חלוף דוד. ומצאתי קונטריס מרבי עמרם, מרבי הלל שהיה מארץ ישראל, אני הלל ראיתי קבר אלדד ומידד והיה כתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם. וי"א אלדד הוא אלידד בן כסלון מידד הוא קמואל בן שפטן. ותימא לי היאך אפשר לומר שהיו אחי משה והם אלידד בן כסלון שהיה ממטה בנימין ומידד הוא קמואל בן שפטן שהוא ממטה אפרים? וצריך לומר דמאן דאית ליה הא לית ליה הא.
וכן בספר תולדות יצחק (במדבר שם) כתב: ואם תאמר מי הם אלו (אלדד ומידד)? קבלה ביד הנביאים הראשונים כי אלדד ומידד היו אחי משה מן האב, שידע עמרם ממשה איסור עריות שעתידה תורה לאסרתם, ופירש מיוכבד דודתו ולקח אשה אחרת והוליד אלו, שנאמר (לעיל פסוק י'): 'בוכה למשפחותיו' על עסקי משפחותיו הנאסרים להם, וזה הוא אלדד פירוש אין בו איסור רד שהיא דודתו וכן מידד וכי איסור דד יש בזה, ואמרו כדשלח ר' הלל שהיה מארץ ישראל כתב לרב עמרם, שראה קברם שכתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם.
ובספר פרדס יוסף (לרבי יוסף פאצנאווסקי, מפאביאניץ. שמות שם. י"ל בפיעטרקוב בשנת תר"צ) הקשה על דבריהם, מספר דברי הימים (א' ה' כט') דכתיב: ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ולא חשיב אלדד ומידד, וצע"ג.
(נכתב בס''ד ע''י א. פלשניצקי)

הקפצה לפרה"ש באר"י
גירסה משופרת עם כותרות בתוספת פתיח למאמר לשבת בהעלתך שאחר שבועות כבארץ ישראל

על קצה הקולמוס כתב:ראה בספר הנפלא דף על הדף (סנהדרין יז, א) שכתב בהאי לישנא:
בתרגום יונתן (לעיל יא, ז). כתב שהיו בני אליצפן בן פרנך (- נשיא שבט זבולון, במדבר לד, כה), שנישאה לו יוכבד אשת עמרם, כשגירשה עמרם לפני שהחזירה. וילדה לו אלדד ומידד, נמצא שהיו אחים חורגים למשה רבינו מאותו אם.
ובדעת זקנים מבעלי תוספות כתב שכשנאסרו עריות לישראל במתן תורה, אז גירשה עמרם ונשא אשה אחרת והוליד אלדד ומידד. [ומסיים הדעת זקנים ומצאתי קונטרס מר' עמרם שהביא מר' הלל שהיה מארץ ישראל, אני הלל ראיתי קבר אלדד ומידד, והיה כתוב עליהם אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם].
ובמדרש תנחומא (פ' בהעלתך) כתב שאלדד הוא אלידד בן כסלון (נשיא בנימין, במדבר לד, כא), ומידד זהו קמואל בן שפטן (נשיא אפרים שם, כד), ולפ"ז לא היו כלל אחים, האור החיים הק' (שם) הביא מרבינו נסים גאון דמהאי טעמא לא כתיב למטה בנימין "נשיא" אלידד בן כסלון, שכיון שהוא כבר התנבא במחנה, א"כ ירידה היא לו להיות "נשיא" עכ"ד.

דברי הדעת זקנים צ"ע ומוקשים מאוד
שאם כן הרי עדיין היו אלדד ומידד ילדים בני שנה או פחות!, שהרי כן האירועים המסופר בפרשת בהעלתך אירעו בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים, ואם הם נולדו מן עמרם שנשא אשה אחר מתן תורה, צא וחשוב הגירושין והנישואין, ואח"כ חדשי עיבור ולידה וכו', ועדיין לא עבר משעת מתן תורה שני שנים
והיא פליאה עצומה עד מאוד ומצוה ליישב

דבר שמקורו הוא רק בתרגום יונתן, אינו מוסמך.

קו ירוק כתב:דבר שמקורו הוא רק בתרגום יונתן, אינו מוסמך.

גילית דעתך זו כמה פעמים, אך הרמב"ן הרי מצטט ממנו בשם 'תרגום ירושלמי' לא כן?

אליסף כתב:

קו ירוק כתב:דבר שמקורו הוא רק בתרגום יונתן, אינו מוסמך.

גילית דעתך זו כמה פעמים, אך הרמב"ן הרי מצטט ממנו בשם 'תרגום ירושלמי' לא כן?

נוסחת התרגום יונתן מסודר [שעוד נולדו במצרים]
נוסחת הדעת זקינים [שנולדו אחר מתן תורה] מוקשה

אליסף כתב:

קו ירוק כתב:דבר שמקורו הוא רק בתרגום יונתן, אינו מוסמך.

גילית דעתך זו כמה פעמים, אך הרמב"ן הרי מצטט ממנו בשם 'תרגום ירושלמי' לא כן?

תרגום ירושלמי?
רמב"ן?
איה הם?

יש בדעז"ק משהו דומה שמביא איזה אגדה שאיזה ר' הלל מספר, ותמהו עליו מבמדבר רבה טו יט, שמפורש שלא היו אחים, והיו משני אנשים משבט בנימין ומשבט אפרים.