כוונה העיקרית בקריאת שמע

[תוכי מדבר]

רציתי לשאול את חכמי פורום נכבד זה - מקורות לשתי כוונות הפשטיות האפשריות בפסוק שמע ישראל:

1) שאנו אומרים שה' - הוא אלקינו. וזו הכרזה אחת. שהוא אלקים לנו ואנחנו חייבים לעבדו. ואז אומרים *עוד* דבר שהוי"ה ב"ה הוא אחד וכו'. ולפ"ז מיושב בפשטות למה לא אומרים: "שמע ישראל -ה' אלקינו - אחד. שיש כאן שתי הכרזות. הראשן שה' הוא אלקנו. ועוד דבר שה' אחד.

2) שאנו אומרים הכרזה אחת. שה' [שהוא אלקנו] הוא אחד. לפ"ז יש בעצם הכרזה אחת. אלא מתי שאומרים שה' אחד אומרים שה' שהוא אלקינו [והוי לכמו לומר שה' שהוא הגבור והנורא וכל תואר אחר] הוא האחד. ולפ"ז יקשה עלינו למה אומר עוד הפעם "ד' אחד" ולא "ד' אלקנו - אחד". ונאמר על זה הרבה.

תודה מראש
תוכי

[עזריאל ברגר]

עיין רש"י על המקום. הובאו דבריו בפוסקים.
ואולי יש פירושים נוספים במפרשי המקרא.

[קו ירוק]

עיין בביאור הלכה הראשון (עמוד ב).