שורש א.ל.ף
פורסם: ג' ספטמבר 20, 2016 2:57 pm
לשורש א.ל.ף. יש חמש משמעויות: א' שם האות הראשונה בלה"ק. ב' 1000. ג' בהמה [שגר אלפיך ועשתרות צאנך. דברים ז, יג]. ד' לימוד [ואאלפך חכמה. איוב לג, לג]. ה' שררה וגדלות [אלופי בני עשיו].
ישנם כמה מקומות בתנ"ך שיש בהם מחלוקות מעניינות איך לפרש את השורש.
1. תהלים קמד, יד
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו:
בבבלי פירשו (ברכות יז, א): חד אמר: אלופינו בתורה, ומסובלים במצות. וחד אמר: אלופינו בתורה ובמצות, ומסובלים ביסורים. בירושלמי פירשו (ראה"ש פ"ב): ר' יוחנן אמר אלפים מסבלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסבלים בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים [וכך פירש"י בתהילים]... רבן שמעון בן לקיש מסרס הדין קרייא אלופים מסובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו.
בין לפירוש הבבלי ובין לפירוש הירושלמי פירוש אלופינו הוא מלשון שררה וגדלות.
אכן רס"ג שם (נמצא באוצה"ח) פירש: גזרת אלופינו מן שגר אלפיך: וכך פירשו רוב ככל הפרשנים.
2. ירמיהו יא, יט
ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד:
ופירש"י שם: ככבש אלוף. דונש ויהודה בן קוריש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך (דברים כח)... ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר:
3. זכריה ט, ז
והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי:
וראה בזה כמה פירושים באברבנאל שם: ויהיה כאלוף ביהודה... ורש"י פירשו מלשון ואאלפך חכמה (איוב לג, לג) שילמוד תורה בישראל... והראב"ע פירש שלא ישאר מפלשתים כ"א שיעבוד את השם בפרהסיה כאלוף יהודה כמובחר שביהודה לעבודת השם... ואפשר לפרש והיה כאלוף ביהודה שהוא מלשון אלופינו מסובלים (תהלים קמד, יד) שיהיו הפלשתים בתוך יהודה כשוורים נושאים סבל על שכמיהם...
4. תהלים נ, ט-י
לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים: כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף:
ופירש"י: בהמות בהררי אלף. הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים... וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר:
5. שיר השירים ד, ד
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים:
ופירש"י שם: ואותו המגדל בנוי לתלפיות, בנוי לנוי להיות הכל מסתכלין בו ללמוד צורותיו ונוי מלאכת תבניתו, והוא מגזרת (איוב לה) מלפנו [והיינו מאלפנו] מבהמו' ארץ, והתי"ו בתלפיות כמו תי"ו שבתרמית ובתבנית:
ומקורו במחברת ר' מנחם, וז"ל: ואת אשר יאמרו בנוי לתל-פיות חלקו המלה לשתים, וכן העמידו פתרונה שמו תל לבד ופיות לבד, ובהיות ככה אין למלה טעם ולא ענין ולא פתרון, הן נמצאת המלה מחולקת מבלי הועילות ונחצה לשתים מבלי יתרון, ולא יכלתי להשיג איך ידעו הפותרים כי המלה טעונה מחלקות, ומה טעם הטה לבם לעשות כן. אפס כי המלה סדורה כמשפט ודרושה כדת, להיות תלפיות מגורת מלפנו מבהמות ארץ (איוב לה יא) הוא המגדל הנכון לצדק ומשפט הנכבד, הבנוי לתלפיות בשבת כל המשכילים כי היא תפארת תהלתם, ויהי משפט תלפיות ככל המילים אשת תחלתם תיו אשר איננו יסוד.
וז"ל הרד"ק שורש אלף: וענין אחר פן תאלף ארחותיו... ענינם ענין לימוד... ויש מי שפירש מזה בנוי לתלפיות (שיר השירים ד, ד) בהעדר האל"ף והיה ראוי לתאלפיות והפילוה להקל. ורבי יונה כתב כי התי"ו תמורת האל"ף והוא כמו אלפיות, ופירושו לשון לימוד, כלומר כי המגדל גבוה יהיה למוד לעוברי דרכים.
ובדרך אגב, מצאתי שקושרים שם האות הראשונה - אל"ף, עם פירוש המילה אלף - בהמה:
ספר אור התורה (צוריאל):
מתוך בית אוצר הספרות, בשם "החכם המליץ" יוסף ברזלי:
הערות על הערוך השלם:
ספר הקבלה שבשפות:
ישנם כמה מקומות בתנ"ך שיש בהם מחלוקות מעניינות איך לפרש את השורש.
1. תהלים קמד, יד
אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו:
בבבלי פירשו (ברכות יז, א): חד אמר: אלופינו בתורה, ומסובלים במצות. וחד אמר: אלופינו בתורה ובמצות, ומסובלים ביסורים. בירושלמי פירשו (ראה"ש פ"ב): ר' יוחנן אמר אלפים מסבלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסבלים בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים [וכך פירש"י בתהילים]... רבן שמעון בן לקיש מסרס הדין קרייא אלופים מסובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מסובלים בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו.
בין לפירוש הבבלי ובין לפירוש הירושלמי פירוש אלופינו הוא מלשון שררה וגדלות.
אכן רס"ג שם (נמצא באוצה"ח) פירש: גזרת אלופינו מן שגר אלפיך: וכך פירשו רוב ככל הפרשנים.
2. ירמיהו יא, יט
ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד:
ופירש"י שם: ככבש אלוף. דונש ויהודה בן קוריש פתרוהו ככבש ופר אשר יובל לטבח ואלוף כמו שגר אלפיך (דברים כח)... ומנחם פתר ככבש אלוף כבש גדול ויונתן מסייעו שתירגם כאימר בחיר:
3. זכריה ט, ז
והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי:
וראה בזה כמה פירושים באברבנאל שם: ויהיה כאלוף ביהודה... ורש"י פירשו מלשון ואאלפך חכמה (איוב לג, לג) שילמוד תורה בישראל... והראב"ע פירש שלא ישאר מפלשתים כ"א שיעבוד את השם בפרהסיה כאלוף יהודה כמובחר שביהודה לעבודת השם... ואפשר לפרש והיה כאלוף ביהודה שהוא מלשון אלופינו מסובלים (תהלים קמד, יד) שיהיו הפלשתים בתוך יהודה כשוורים נושאים סבל על שכמיהם...
4. תהלים נ, ט-י
לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים: כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף:
ופירש"י: בהמות בהררי אלף. הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים... וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר:
5. שיר השירים ד, ד
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים:
ופירש"י שם: ואותו המגדל בנוי לתלפיות, בנוי לנוי להיות הכל מסתכלין בו ללמוד צורותיו ונוי מלאכת תבניתו, והוא מגזרת (איוב לה) מלפנו [והיינו מאלפנו] מבהמו' ארץ, והתי"ו בתלפיות כמו תי"ו שבתרמית ובתבנית:
ומקורו במחברת ר' מנחם, וז"ל: ואת אשר יאמרו בנוי לתל-פיות חלקו המלה לשתים, וכן העמידו פתרונה שמו תל לבד ופיות לבד, ובהיות ככה אין למלה טעם ולא ענין ולא פתרון, הן נמצאת המלה מחולקת מבלי הועילות ונחצה לשתים מבלי יתרון, ולא יכלתי להשיג איך ידעו הפותרים כי המלה טעונה מחלקות, ומה טעם הטה לבם לעשות כן. אפס כי המלה סדורה כמשפט ודרושה כדת, להיות תלפיות מגורת מלפנו מבהמות ארץ (איוב לה יא) הוא המגדל הנכון לצדק ומשפט הנכבד, הבנוי לתלפיות בשבת כל המשכילים כי היא תפארת תהלתם, ויהי משפט תלפיות ככל המילים אשת תחלתם תיו אשר איננו יסוד.
וז"ל הרד"ק שורש אלף: וענין אחר פן תאלף ארחותיו... ענינם ענין לימוד... ויש מי שפירש מזה בנוי לתלפיות (שיר השירים ד, ד) בהעדר האל"ף והיה ראוי לתאלפיות והפילוה להקל. ורבי יונה כתב כי התי"ו תמורת האל"ף והוא כמו אלפיות, ופירושו לשון לימוד, כלומר כי המגדל גבוה יהיה למוד לעוברי דרכים.
ובדרך אגב, מצאתי שקושרים שם האות הראשונה - אל"ף, עם פירוש המילה אלף - בהמה:
ספר אור התורה (צוריאל):
- אור התורה צוריאל.png (54.13 KiB) נצפה 2393 פעמים
מתוך בית אוצר הספרות, בשם "החכם המליץ" יוסף ברזלי:
- בית אוצר הספרות.png (90.82 KiB) נצפה 2393 פעמים
הערות על הערוך השלם:
- הערוך השלם.png (49.62 KiB) נצפה 2393 פעמים
ספר הקבלה שבשפות:
- הקבלה שבשפות.png (98.77 KiB) נצפה 2393 פעמים