פורום אוצר החכמה

רש"י מביא ויסכרו מעינות התהום, לא כולם נסגרו ונשאר חמי טבריה
.
מקור הדברים היא מרי"ו מסנהדרין כח.

ופלא רי"ו בזבחים קיג נקט שלא היה מבול בא"י ולכאורה הוי סתירה דרי"ו על רי"ו.

וריב"א תי' וכן החזקונו שהמעינות נפתחו בא"י,רק שלא היה גשם.

. ולכאורה פלא בזבחים מקשה הגמ' לרי"ו איך מתו אנשי א"י ותי' שע"י ההבלא מתו הם היה יכולים למות ע"י המעינות.

ובפרט ברמב"ן מבואר בפירש שהמעינות בא"י לא נפתחו א"כ איך זה מסתבר עם הגמ' שחמי טבריה נשאר פתוח מהמבול.

כ"ה במדרש רבה בשם ר' אלעזר, ועי' בעץ יוסף דלאו דוקא חמי טבריה וה"ה כל מעיינות החמין ור"א נקט מארצו.

ראה בתורה תמימה פרשת בא אות פ"ט שמביא ראי' מכאן שחמי טבריה הוא שם כללי לכל מעיינות רותחין (ולפי"ז מתרץ קושיא הידוע איך שייך פסח שבישלו בחמי טבריה) וכן תירץ המגיה על הפענח רזא.

פייערמאן כתב:ראה בתורה תמימה פרשת בא אות פ"ט שמביא ראי' מכאן שחמי טבריה הוא שם כללי לכל מעיינות רותחין (ולפי"ז מתרץ קושיא הידוע איך שייך פסח שבישלו בחמי טבריה) וכן תירץ המגיה על הפענח רזא.

תודה רבה. אבל בגמ' לא משמע כן. ל' הגמ'
אמר רבי יוחנן שלשה נשתיירו מהם בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם ע"כ
משמעות הדברים שהם דוקא אמר

מקורם של חמי טבריא
בפרשת השבוע כשהחל המבול (ז' יא') נאמר: ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וגו' נפתחו כדי להוציא את מימיהן. ואילו בסיום המבול נאמר (ח' ב'): ויסכרו מעינות תהום וגו'. וכאן לא נאמר ויסכרו 'כל' מעינות תהום, ומדוע? שאלה זו שואל רש"י, וביאר (וזה עפ"י מדרש רבה שם לג' ה'), שאכן לא כל המעינות נסתמו, אלא נשתיירו מהם אותן שיש בהם צורך לעולם, כגון חמי טבריא וכיוצא בהן (עי' גמ' שבת לט' ע"א). ואחז"ל (סנהדרין קח' ע"ב), שמי המבול רותחין היו, ע"ש.
ואם תקשי לך, דמשמע מרש"י שחמי טבריא זהו אחד מן המעיינות תהום שהיו פעילים בימי המבול, והוא לא נסתם מפני שלעולם יש צורך בו. והא בגמ' זבחים (קיג' ע"א) מצינו שלפי רבי יוחנן לא היה מבול כלל בארץ ישראל, וטבריא היא בטבורה של א"י? כבר ביאר הרמב"ן (ח' א'), שאכן לא היה בא"י מבול, אך סביב א"י לא היה גדר לעכב המים שלא יכנסו אליה, וכך אמרו בפרקי דר"א (פכ"ג): א"י לא ירד עליה מבול מן השמים, אלא נתגלגלו המים מן הארצות ונכנסו לתוכה. וא"כ לפי"ז אפש"ל שחמי טבריא הם מה שנותר מן מי המבול שנכנסו לא"י, ודו"ק. אולם החזקוני ביאר, שמעיינות תהום יש בכל העולם, וכתוב שבמבול נבקעו כל מעיינות תהום, וגם בא"י משמע, ומשם נשארו חמי טבריא.
מדוע הקב"ה הותיר לנו את 'חמי טבריא'
הבאינו את דברי רש"י שכתב שיש לעולם צורך בחמי טבריא. ומבאר בעץ יוסף (על המדרש שם), שהם מעיינות חמים לרפואה. ומבאר, שלפני המבול לא היה בהם (במעיינות החמים של חמי טבריא) צורך בעולם, מפני שקודם המבול היה להם אויר יפה וממוזג ולא היה חולי מצוי בעולם כלל, ולפיכך מאז המבול נשארו אלו לרפואה, ע"ש. (בחז"ל מצינו בכמה מקומות שהיו רוחצים בחמי טבריא לרפואה, וכמו"כ מצינו בחז"ל כמה הלכות השייכות לחמי טבריא, עי' גמ' פסחים ח' ע"ב. ובגמ' שבת לג' ע"ב. מ' ע"א. ירושלמי סנהדרין פ"ז הי"ג. מכשירין פ"ו מ"ז. ועוד. וע"ע בשו"ע או"ח סי' שכו' סעי' א', ומ"ב ס"ק ח'. ושו"ע סי' שכח' סעי' מד', ומ"ב ס"ק קלז')
וכבר קדם לו הרמב"ן (בראשית ה' ד') שכתב בביאור אריכות ימיו של אדם הראשון (וימיהם של האנשים שקודם המבול) וז"ל: והסיבה באריכות ימיהם, כי אדם הראשון, מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא, נעשה בתכלית השלימות בנוי, בכח, בקומה. וגם אחרי שנקנס עליו שיהיה בן מות היה בטבעו לחיות זמן רב. וכאשר בא המבול על הארץ נתקלקל עליהם האויר, והלכו ימותם הלוך וחסור, כי עד המבול היו ימיהם בארך ההוא, ויש מהם שחיו יותר מאדם, ע"ש. (ובדרך אגב אזכיר כאן מה שכתב הרמב"ם בפי' המשניות סנהדרין, בהקדמה לפ' חלק בד"ה ועתה, שלעתיד לבוא יארכו חיי בני האדם ג"כ, לפי שכשיסורו הדאגות והיגונות יארכו ימי האדם, ע"ש).
וכמו"כ מצינו בספורנו (בראשית יא' לא') שביאר, על מה שאחז"ל (ב"ב קנח' ע"ב), שאויר ארץ ישראל מחכים, כיון שלא הוזק אוירה בגשם המבול כאויר שאר כל הארצות.
******************
העץ יוסף (הנ"ל) מבאר, שכל המעיינות החמים שבשאר הארצות נותרו הם מן המבול, אלא שחז"ל הזכירו את חמי טבריא ועוד כמה מקומות כאלו בא"י ובסביבותיה (עי' גמ' סנהדרין שם).
מסופר שהיה פעם אדמו"ר שנסע בקיץ לעיר שיש בה מעיינות מרפא, וראה שם שהציבור מתנהג בפריקת עול ובהוללות ומכלים ומבלים זמנם בחוסר צניעות ועושים כל מה שעולה על לבם, אפי' שבביתם נחשבים הם לשומרי תורה ומצוות. אמר אותו אדמו"ר, עתה אני מבין את מאמר חז"ל שחמי טבריא נותרו מן המבול, דלכאו' מדוע צריך 'זכר למבול'? אלא שזה לצורך הדורות הבאים, שלא יטענו מדוע נענשו דור המבול בצורה כזו קשה, לכך נשארו המעיינות הרותחין, וכשבאין למקומות הללו ורואים איזה מעשים גרועים נעשים שם, מבינים לעונשו של דור המבול...
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

מעודי תמהתי, איפה כתוב ברש"י שהמעיינות האלו (חמי טבריא והדומים להם) לא היו לפני המבול. בסך הכל, כתוב בפסוק "ויסכרו מעינות תהום", ורש"י מדייק לומר שלא כולם ממש נסגרו. מהיכי תיתי שלא היו כאלה שכבר היו פתוחים מקודם?

הרב איש גלילי, ברוך בואך!

לענין שאלתך ראה גם 'לקוטי שיחות' חלק י ע' 35 והערה 45 שנגע בזה

איש גלילי כתב:מעודי תמהתי, איפה כתוב ברש"י שהמעיינות האלו (חמי טבריא והדומים להם) לא היו לפני המבול. בסך הכל, כתוב בפסוק "ויסכרו מעינות תהום", ורש"י מדייק לומר שלא כולם ממש נסגרו. מהיכי תיתי שלא היו כאלה שכבר היו פתוחים מקודם?

מסתבר שרש"י כותב זאת עפ"י הגמ' בסנהדרין ששם הלשון: שלשה 'נשתיירו' מהם.

אריה הכהן כתב:

איש גלילי כתב:מעודי תמהתי, איפה כתוב ברש"י שהמעיינות האלו (חמי טבריא והדומים להם) לא היו לפני המבול. בסך הכל, כתוב בפסוק "ויסכרו מעינות תהום", ורש"י מדייק לומר שלא כולם ממש נסגרו. מהיכי תיתי שלא היו כאלה שכבר היו פתוחים מקודם?

מסתבר שרש"י כותב זאת עפ"י הגמ' בסנהדרין ששם הלשון: שלשה 'נשתיירו' מהם.

גם מלשון הגמ' אין לעניות דעתי ראיה שלא היו קודם לכן.

ראה ביאור העץ יוסף ומוכח שחמי טבריא לא היו קודם המבול.

דרומי כתב:לענין שאלתך ראה גם 'לקוטי שיחות' חלק י ע' 35 והערה 45 שנגע בזה

והרי צילום הדברים:

פייערמאן כתב:ראה בתורה תמימה פרשת בא אות פ"ט שמביא ראי' מכאן שחמי טבריה הוא שם כללי לכל מעיינות רותחין (ולפי"ז מתרץ קושיא הידוע איך שייך פסח שבישלו בחמי טבריה) וכן תירץ המגיה על הפענח רזא.

עי' שו"ת פרי יצחק ח"א סוף סי' כ.

ידוע מהבית ישראל שגם הפריצות נשארה מהמבול...

נידון גם כאן

שאלני בני נ"י, [ילד בן עשר]
איך אפשר ש'חמי טבריה' הם מהמעינות שנשארו מן המבול (סנהדרין קח ע"א), והא המבול לא היה בארץ ישראל,
[ובאמת הקושיא יוקשה ביותר, דהא מרא דהאי מימרא בסנהדרין הוא רבי יוחנן, ואיהו גופיה ס"ל בזבחים (דף קי"ג ע"א) שלא ירד המבול בארץ ישראל]
עיינתי בספרים מקופיא, וראיתי ב'מרגליות הים' שתירץ מדיליה
כלום יש מי מהמפרשים שעמד בזה?

אראל כתב:שאלני בני נ"י, [ילד בן עשר]
איך אפשר ש'חמי טבריה' הם מהמעינות שנשארו מן המבול (סנהדרין קח ע"א), והא המבול לא היה בארץ ישראל,
[ובאמת הקושיא יוקשה ביותר, דהא מרא דהאי מימרא בסנהדרין הוא רבי יוחנן, ואיהו גופיה ס"ל בזבחים (דף קי"ג ע"א) שלא ירד המבול בארץ ישראל]
עיינתי בספרים מקופיא, וראיתי ב'מרגליות הים' שתירץ מדיליה
כלום יש מי מהמפרשים שעמד בזה?

יש הכרח לומר שחמי טבריה נפתחו רק במבול? יתכן וכל מה שאמרו הוא שלא נסגרו אחר המבול יחד עם כל מעיינות תהום.

נהר שלום כתב:

אראל כתב:שאלני בני נ"י, [ילד בן עשר]
איך אפשר ש'חמי טבריה' הם מהמעינות שנשארו מן המבול (סנהדרין קח ע"א), והא המבול לא היה בארץ ישראל,
[ובאמת הקושיא יוקשה ביותר, דהא מרא דהאי מימרא בסנהדרין הוא רבי יוחנן, ואיהו גופיה ס"ל בזבחים (דף קי"ג ע"א) שלא ירד המבול בארץ ישראל]
עיינתי בספרים מקופיא, וראיתי ב'מרגליות הים' שתירץ מדיליה
כלום יש מי מהמפרשים שעמד בזה?

יש הכרח לומר שחמי טבריה נפתחו רק במבול? יתכן וכל מה שאמרו הוא שלא נסגרו אחר המבול יחד עם כל מעיינות תהום.

אם לא היה שם מבול כלל, איך מתאים לומר 'שנשתייר' מן המבול, והא כל המעיינות שבא"י לא נפתחו ולא נסגרו במבול... כמו שלא ייאמר שהצפרדעים באמעריקא נשתיירו מן הצפרדעים במצרים

אראל כתב:

נהר שלום כתב:

אראל כתב:שאלני בני נ"י, [ילד בן עשר]
איך אפשר ש'חמי טבריה' הם מהמעינות שנשארו מן המבול (סנהדרין קח ע"א), והא המבול לא היה בארץ ישראל,
[ובאמת הקושיא יוקשה ביותר, דהא מרא דהאי מימרא בסנהדרין הוא רבי יוחנן, ואיהו גופיה ס"ל בזבחים (דף קי"ג ע"א) שלא ירד המבול בארץ ישראל]
עיינתי בספרים מקופיא, וראיתי ב'מרגליות הים' שתירץ מדיליה
כלום יש מי מהמפרשים שעמד בזה?

יש הכרח לומר שחמי טבריה נפתחו רק במבול? יתכן וכל מה שאמרו הוא שלא נסגרו אחר המבול יחד עם כל מעיינות תהום.

אם לא היה שם מבול כלל, איך מתאים לומר 'שנשתייר' מן המבול, והא כל המעיינות שבא"י לא נפתחו ולא נסגרו במבול... כמו שלא ייאמר שהצפרדעים באמעריקא נשתיירו מן הצפרדעים במצרים

היינו נשתיירו מהכתוב בפסוק וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם

נו, קצת דחוק...
ואם זה תירוץ
אזי תירוצו של ר' ראובן מרגליות יותר טוב.... עיין שם..
נפלאתי, אם לא עמדו המפרשים הקדמונים ע"ז

אראל כתב:נו, קצת דחוק...
ואם זה תירוץ
אזי תירוצו של ר' ראובן מרגליות יותר טוב.... עיין שם..
נפלאתי, אם לא עמדו המפרשים הקדמונים ע"ז

לעת עתה ראיתי בפירוש מהר"ח פלטיאל תלמיד חבר למהר"ם מרוטנבורג

אראל כתב:נו, קצת דחוק...
ואם זה תירוץ
אזי תירוצו של ר' ראובן מרגליות יותר טוב.... עיין שם..
נפלאתי, אם לא עמדו המפרשים הקדמונים ע"ז

באנגלית אומרים :live and learn and die a fool...

ראה דברי החזקוני המצו"ב, ועי' בתוס' עה"ת (גליס), כרך א', עמ' רלו

אולי יש מקום לתרץ שלא ירד מבול בארץ, כדכתיב "ארץ לא גושמה", אבל המעיינות נפתחו?

עזריאל ברגר כתב:אולי יש מקום לתרץ שלא ירד מבול בארץ, כדכתיב "ארץ לא גושמה", אבל המעיינות נפתחו?

האם זה חא התירוץ שהובא בחזקוני לעיל?

-

אישצפת כתב:

עזריאל ברגר כתב:אולי יש מקום לתרץ שלא ירד מבול בארץ, כדכתיב "ארץ לא גושמה", אבל המעיינות נפתחו?

האם זה חא התירוץ שהובא בחזקוני לעיל?

לא ראיתי במפורש שכתב כן החזקוני, אבל התירוץ הזה עלה לי בעת קריאת דבריו.

לענין כתב:ידוע מהבית ישראל שגם הפריצות נשארה מהמבול...

עי' גם פה ד''ה ויסכרו.

ולדאבונינו, דפח''ח.

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=101&book=7216

אוחדו כמה אשכולות.