פורום אוצר החכמה

איש גלילי כתב:מצאנו ביריעות "אשה אל אחותה" (ואין להקשות מדברי הראב"ע על "שור איש את שור רעהו", ששם הוא בבחי' ענה כסיל כאולתו).

לייטנר כתב:לשאלתך השניה, בסיום רצף הפכים דרך המקרא להפוך את הסדר בזוג האחרון.
כמדומני שהעיר על כך פרופ' עופר במגדים.

עושה חדשות כתב:בפסיק' לקח טוב כ' "נאמר בבהמה איש ואשתו לפי שהיו נרבעים הוצרך לומר איש ואשתו להביא כשרים, אבל העופות לא נרבעו לכך נאמר זכר ונקבה", וכ"כ בפי' הטור הארוך.

מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, אישות לבהמה מי אית לה? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאותם שלא נעבדה בהם עבירה.

קו ירוק כתב:

לייטנר כתב:לשאלתך השניה, בסיום רצף הפכים דרך המקרא להפוך את הסדר בזוג האחרון.
כמדומני שהעיר על כך פרופ' עופר במגדים.

יש באמתחתך דוגמאות לכך ? (את מגדים אינני מכיר)
ואם כבר איירינן בהא, דייקתי לחידודא, דמה שמנאם הכתוב עונה והיפוכה, ולא כסדרם זרע וקור וחורף וכו',
משום דכל זמן שמשמשת עונה אחת בחצי הכדור הצפוני, הרי שבצי הכדור הדרומי משמשת העונה ההפוכה.

קו ירוק כתב:

לייטנר כתב:לשאלתך השניה, בסיום רצף הפכים דרך המקרא להפוך את הסדר בזוג האחרון.
כמדומני שהעיר על כך פרופ' עופר במגדים.

יש באמתחתך דוגמאות לכך ? (את מגדים אינני מכיר)

אוצר החכמה כתב:יש ספר של פרופסור אהרן מירסקי שמבאר שבלשון הקדש היפוך בסוף רשימה מבטא את סיומה. (שיטתו שם היא שבלה"ק אין צורך בפיסוק אלא מצורת האמירה ניכר ההפסק)

קו ירוק כתב:בפר' נח (ברא' ז ב) כתיב "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים איש ואשתו".
מדוע התורה משתמשת כאן בביטוי 'איש ואשתו' השמור לאדם בלבד [size=85](ברא' ב כג "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת")[/sizeאצל בעלי חיים.
מה גם שבפסוקים לפני כן (יט) ואח"כ (ט, טז) נכתב לשון זכר ונקבה, ואף באותו ענין שנזכרו 'הבהמה איש ואשתו', בעופות נזכר שם לשון זכר ונקבה.
מה פשר דבר?

ואם בפר' נח עסקי', כתי' "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחם וקיץ וחורף לא ישבותו".
מדוע בשתי עונות ראשונות זרע וקור, נכתב עונות הגשמים ראשונה, ואילו בקיץ וחורף הפך הכתוב והזכיר ימי החמה בראשונה.