פורום אוצר החכמה

אפרקסתא דעניא כתב:האם מצינו לחמא בתלמודים ובתרגומים, או שמילה זו קיימת רק בהגדה ש"פ?

אפרקסתא דעניא כתב:מתי זה נהמא?

מתי ריפתא?

ומתי פיתא?

מה שנכון נכון כתב:בברכות מ ע"ב בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא. ונוסח זה נקבע בשו"ע קסז,י.

ומשמע שפיתא אינה חתיכת פת דוקא, כי הרי צריך לברך לכתחילה על שלם.

האם כמו כן יכול לומר לכתחילה גם דהאי נהמא/לחמא.

הלשון המוציא לחם מן הארץ הוא ע"פ תהילים קד, יד [בתרגום שם לחמא, וכן בתרגומים על לחם מן השמים שמות טז,ד. אולי הוא יותר משמעות של "מזון עיקרי"].

דודי צח כתב: "שתי הלחם". שתי - לשון נקבה, לחם - לשון זכר.
אולי הכוונה שתי ככרות לחם, והיא תיבה נסתרת

שתי הלחם - במשנה ובמקרא קרוי לשון זכר ולשון נקבה דהכא תנן שתי הלחם ובשמואל (א י) כתיב גבי שאול ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם ולעיל פ' ואלו מנחות (דף עה:) קרי ליה לשון זכר דקאמר בבא מלחם גדול וכתיב (ישעיה נא) ולא יחסר לחמו.

ופה 'לחם' לשון נקבה, וכן 'בית' ו'מקום' ו'יד' ו'אש' ו'עין' ו'רוח' ו'ארץ' ו'ארון' ו'עם'.

...ומ"מ יש לי תמיהות על דבריהם (=של התוספות), דמה להם להביא ראיה משמואל. ובלחם הבכורים עצמם כתיב (ויקרא כ"ב) לחם תנופה שתים ותרגום אונקלוס תרין גריצין. ומה שהביאו ראיה מהמקרא דבלשון זכר נאמר מדכתיב ולא יחסר לחמו. זו אינה ראיה כלל שכינוי יחסר מוסב על האדם. וכענין שנאמר ביחזקאל [ד' י"ז] למען יחסרו לחם ומים. אבל נמצאו בלשון זכר בפרשת במדבר ולחם התמיד עליו יהיה. ובשמואל [א' י"ז י"ז] ועשרה לחם הזה. ועוד נאמר שם [כ"א] חמשה לחם. ובישעיה [כ"ח כ"ח] לחם יודק. ובתהלים [ק"ד ט"ו] ולחם לבב אנוש יסעד. ובמשלי [ט' י"ז] ולחם סתרים ינעם:

מאשר שמנה לחמו (בראשית מט, כ), כולל כל מאכל כלומר כל מאכל שתוציא ארצו יהיה שמן. ומלת שמנה נופלת על ארצו כאילו אמר ארץ שמנה יהיה לחמו, והוא חסר כמו ומאכלו בראה (חבקוק א, טז), ועוד נפרשנו בשרש שמן. או אומר שמנה על לחמו וירצה בו עוגה או חלה שהיא לשון נקבה. וכן לחם תנופה שתים (ויקרא כג, יז.), רוצה לומר חלות.

דודי צח כתב:"שתי הלחם". שתי - לשון נקבה, לחם - לשון זכר.

?

אולי הכוונה שתי ככרות לחם, והיא תיבה נסתרת

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי שפירוש המילה לחם היינו "מאכל העיקרי" וזה תלוי בכל חברה כפי שאוכלים שם. אצלינו עיקר האוכל הוא חלה ולכן לחם היינו חלה. ואצל הערבים עיקר האוכל הוא בשר ולכן "לחם" פירושו בשר (ולזה אמרו ש"בית לחם" פירושו "בית בשר" ששם גידלו צאן רב). וזה מש"כ "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" שאין פ' דוקא לענין חלה אלא ה"ק שלא על האוכל עיקרי חיים רק "על כי מוצא פי ה' יחיה האדם".

משולש כתב:ומעניין לדעת מה הקשר בין לחם למלחמה. (בגדול זה אותו שורש והטיות רבות משותפות לשניהם).

מנצפך כתב:מתי זה ביניתא

ומתי זה כוורא

מתי זה אדרא

ומתי נונא