פורום אוצר החכמה

ש"א כ"ג "וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר ה' אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה". ובגמ' עירובין מ"ה מבואר שקעילה עיר הסמוכה לספר והם לא באו אלא על עסקי קש ותבן דכתיב והמה שוסים בגרנות ושאל דוד באו"ת אי מצלח או לא מצלח עי' שם. והערני ח"א מה שאל הלא כמבואר שם וברמב"ם בפ"ב משבת דבכהאי גוונא חייבים לצאת ולהציל, ואם כן מאי נפק"מ אי יצליח או לא, הלא הוי כעזרת ישראל מיד צר דהוי מלחמת מצוה וחייב כל אחד מישראל לצאת ולהציל וצ"ע.

אין מצווה לצאת למלחמת התאבדות.
יש מצווה לצאת למלחמה לעזור ליהודים.

גם בימינו (שאין או"ת) אם נראה בדרך הטבע שאין סיכוי - לא יוצאים למלחמה, ולפעמים גם נכנעים במלחמות.
בסוף ימי בית שני - חז"ל היו נגד המלחמה ודלא כהני בריוני.


או בדרך אחרת: ייתכן שהוראת האו"ת יש לה גדר של נבואה שיכולה לדחות מצוות בהוראת שעה.

ייש"כ, לפי התשובה השניה מתחלק הדין לימינו.
לפי התשובה הראשונה כיום אנו צריכים להסתמך על הערכות ביטחוניות ועוד כל מיני שמות מפוצצים...,.
יתכן עוד, שע"י עצם השאלה באו"ת "רוח הקודש שורה עליו ומבשרתו כי בודאי יעזור לו ה'", כלשונו הזהב של החזו"א באומו"ב ספ"ב בדברו על מעלת הבוטח בטחון אמיתי ולא מזוייף ויל"פ.

עזריאל ברגר כתב:אין מצווה לצאת למלחמת התאבדות.

שאל אם אצלח או לא, ז"א היה ספק, ולכא' אם מצוה להציל אין מתחשבים בספק פקו"נ דאל"כ לעולם לא ייצא למלחמה.

היכא דאפשר לברורי מבררינן. [ולמה נועד האו"ת אם לא לזה?].

שש ושמח כתב:[ולמה נועד האו"ת אם לא לזה?].

באופן עקרוני יתכן למלחמת רשות דדוד כריש ברכות.

שש ושמח כתב:היכא דאפשר לברורי מבררינן. [ולמה נועד האו"ת אם לא לזה?].

חשבתי הבוקר אם באמת הייתה התשובה שלא יצליח, מנ"ל שרשאי לסמוך במקום של פקוח נפש על מופת, והלא תורה לא בשמים היא וצ"ע.

ובאמת כל מה שכתבו כאן על מלחמת התאבדות וכו' אינו לשון הגמ', שלא שאל האם יסתכן אלא האם יצליח!

פרי יהושע כתב:חשבתי הבוקר אם באמת הייתה התשובה שלא יצליח, מנ"ל שרשאי לסמוך במקום של פקוח נפש על מופת, והלא תורה לא בשמים היא וצ"ע.

תורה לא בשמים, אבל אורים ותומים הם חלק מהתורה!

במילים אחרות, וסליחה על ההשוואה המגושמת:
כמו שהיום חובה על מתכנני מלחמה לבדוק את תחזית מזג האוויר, כדי לתכנן את המלחמה בהתאם - כך להבדיל בזמן שיש אפשרות להישאל באו"ת חובה לעשות כך.

עזריאל ברגר כתב:

פרי יהושע כתב:חשבתי הבוקר אם באמת הייתה התשובה שלא יצליח, מנ"ל שרשאי לסמוך במקום של פקוח נפש על מופת, והלא תורה לא בשמים היא וצ"ע.

תורה לא בשמים, אבל אורים ותומים הם חלק מהתורה!

במילים אחרות, וסליחה על ההשוואה המגושמת:
כמו שהיום חובה על מתכנני מלחמה לבדוק את תחזית מזג האוויר, כדי לתכנן את המלחמה בהתאם - כך להבדיל בזמן שיש אפשרות להישאל באו"ת חובה לעשות כך.

זאת השאלה הלא כתב הרמב"ן שלא תסמוך התורה במשפטיה על הנסים, ואם כן תחזית מזג אוויר כן ואו"ת לכא' לא, ואם הוא גזיה"כ לפי מה שנראה ממעשה דדוד שהוא גם במלחמה של עזרת ישראל מיד צר, עכ"פ מכדי שאלה לא נמלטנו, שלא מצאנו כך בדרך כלל ויש לבאר למה השתיתה התורה כאן משפטיה על הנסים.

והיום בבוקר שוחחתי עם גאון אחד שליט"א ועלה שכיון והכהן הוא שמפרש ברוה"ק שלו את הכתוב באו"ת לא חשיב כמעמיד המשפט על הנס.

בס' מנוחת שלום (מהגריח"ס שליט"א) ח"ט סי' יז וסי' מז בירר יפה אם גבי אורים ותומים נאמר לא בשמים היא עיי"ש.

250 כתב:בס' מנוחת שלום (מהגריח"ס שליט"א) ח"ט סי' יז וסי' מז בירר יפה אם גבי אורים ותומים נאמר לא בשמים היא עיי"ש.

אם לא תכתוב מה כתב בקיצור לא הגיע לעיין בזה אף פעם שאינו מצוי תח"י.
[פעם אמר חכם ספרדי אחד, ראשי תיבות יע"ש יאכלנו העש].

*דברי הרמב"ן אינם שייכים,
הרמב"ן איירי לגבי חובת ריפוי "ורפוא ירפא" שלא יוכל מזיק לטעון לניזוק למה לך לשלם לרופא תסמוך על הקדוש ברוך שירפא אותך.
כי אין זה מובטח שיזכה לנס, ועל זה כתב "שלא תסמוך התורה במשפטיה על הנסים"
אבל ברור שלגבי כל שאלה מציאותית מועילה נבואה ואורים ותומים
ולא קרב זה אל זה כלל

בתבונה כתב:*דברי הרמב"ן אינם שייכים,
הרמב"ן איירי לגבי חובת ריפוי "ורפוא ירפא" שלא יוכל מזיק לטעון לניזוק למה לך לשלם לרופא תסמוך על הקדוש ברוך שירפא אותך.
כי אין זה מובטח שיזכה לנס, ועל זה כתב "שלא תסמוך התורה במשפטיה על הנסים"
אבל ברור שלגבי כל שאלה מציאותית מועילה נבואה ואורים ותומים
ולא קרב זה אל זה כלל

כמדומני שהרמב"ן כתב באיזה מקום כן גם לעניין סוטה שהיא דבר חריג בתורה, אני צריך לחפש.

בעניין אם אורים ותומים נחשב כדבר נסי, יעויין בדברי הראב"ע (שמות כח ו) דלא כרב האי גאון, נראה לי שיש שייכות (והשיג עליו שם הרמב"ן). ויעויין עוד בדברי הרשב"ם (שם פסוק ל).