פורום אוצר החכמה

הרי אמר רשב"ג כל ימי שימשתי את אבא ולא הגעתי לאחד ממאה של כיבוד אב של עשו והלא מקרא מלא שנשותיו של עשו היו מרת רוח ליצחק ולרבקה.

בסברא זה וודאי לא מתקבל על הדעת. הרי לשאת רשעה אין מצווה ולמה שיהיה מותר לצער בזה את אביו ואמו.
והכווונה ברשב"ג היא וודאי במאכילו משקהו של עשו אבל לא שכל מעשי עשיו הקשורים לענייני כבוד אב היו רק האמת והצדק.

הכוונה להסברה שלו שלא שייך כיבוד בדבר שלא שייך ישירות להורים.

ויש לציין שחז"ל בהרבה מקומות שיבחו את עשיו על כאו"א באופן כללי בלי קשר לשימוש.

אבל התרוה"ד שם מבאר שאם יש בזה צער יש בזה משום מורא.

גברא אגברא קא רמית?

מענין לענין באותו ענין,

א. ספר חסידים סי' תקסד - "אם רואה אביו או אמו שבנות הארץ רעות והבן רוצה לקחת משם אשה והאב מצוה לו שלא יקח, חוטא הבן אם יקח שהרי יעקב שמע ליצחק ולרבקה. אבל אם טובות ואחיה טובים, ויש רעות ואחיה רעים, ורצו לתת לאב ולאם ממון שיקח אשה מהם [= מ"הרעות"], והטובים אינם רוצים לתת לאב ולאם שום דבר, והאב והאם מצווים לו לקחת בת מי שנותנים להם ממון, והבן אינו רוצה ליקח אישה אלא מטובים, אף על פי שכועסים עליו אביו ואמו, לא ישמע אליהם כיון שעושין עמו שלא כהוגן".

בתו"ת סוף תולדות מקשה לפי המהרי"ק איך בכלל יצחק צוה יצחק לא תקח אשה מבנות כנען הו"ל בלשון בקשה ויצא לחדש דאם כל בני המשפחה נזהרין להתחתן במשפחה ידועה בכה"ג יש חיוב על הבן דמצינו בעניינים שונים שיש כח לבני המשפחה למחות שלא לשנות ממנהג המשפחה.