פורום אוצר החכמה

ברש"י פרשת ויגש מביא שציווה יוסף על המצריים למול את עצמם כתנאי לקבלת אוכל, והטעם שלא רצה שיתביישו אחיו כשיבואו מצרימה.
מעולם היה קשה לי הלא ברית מילה הוא אות בינינו לבין השי"ת וזה גם מבחין על יהדותינו א"כ אדרבה היא הנותנת שלא ירצה שימולו המצריים. ובפרט שמצינו בחז"ל שעשו ישראל פעולות שלא יתערבו בגוים?

נחום וואהלינער כתב:ברש"י פרשת ויגש מביא שציווה יוסף על המצריים למול את עצמם כתנאי לקבלת אוכל, והטעם שלא רצה שיתביישו אחיו כשיבואו מצרימה.
מעולם היה קשה לי הלא ברית מילה הוא אות בינינו לבין השי"ת וזה גם מבחין על יהדותינו א"כ אדרבה היא הנותנת שלא ירצה שימולו המצריים. ובפרט שמצינו בחז"ל שעשו ישראל פעולות שלא יתערבו בגוים?

הכוונה כמובן על פרשת מקץ. המקור לדברי רש"י הוא במדרש רבה על פר' מקץ עיי"ש במפרשים

ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

מה גם שידוע לנו שהמצרים מלו את עצמם.

מיללער כתב:

נחום וואהלינער כתב:ברש"י פרשת ויגש מביא שציווה יוסף על המצריים למול את עצמם כתנאי לקבלת אוכל, והטעם שלא רצה שיתביישו אחיו כשיבואו מצרימה.
מעולם היה קשה לי הלא ברית מילה הוא אות בינינו לבין השי"ת וזה גם מבחין על יהדותינו א"כ אדרבה היא הנותנת שלא ירצה שימולו המצריים. ובפרט שמצינו בחז"ל שעשו ישראל פעולות שלא יתערבו בגוים?

הכוונה כמובן על פרשת מקץ. המקור לדברי רש"י הוא במדרש רבה על פר' מקץ עיי"ש במפרשים

ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

ראיתי פעם תירוץ ע"ז שלפיכך הצטרך ליתן הסימן של לשה"ק מפני שגם המצריים מלו א"ע.

מיללער כתב:

נחום וואהלינער כתב:ברש"י פרשת ויגש מביא שציווה יוסף על המצריים למול את עצמם כתנאי לקבלת אוכל, והטעם שלא רצה שיתביישו אחיו כשיבואו מצרימה.
מעולם היה קשה לי הלא ברית מילה הוא אות בינינו לבין השי"ת וזה גם מבחין על יהדותינו א"כ אדרבה היא הנותנת שלא ירצה שימולו המצריים. ובפרט שמצינו בחז"ל שעשו ישראל פעולות שלא יתערבו בגוים?

הכוונה כמובן על פרשת מקץ. המקור לדברי רש"י הוא במדרש רבה על פר' מקץ עיי"ש במפרשים

ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

אפשר לתרץ שלא ציווה אותם שגם המבוגרים ימולו. אלא שמעתה ימולו ילדיהם וממילא אין בזה בושה כי נחשב לדבר טוב.

מיללער כתב:ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

כבר אי' לתרץ בפענח רזא דהם לא עשו פריעה [אמנם עי' במהר"ש מבעלזא], ובש"כ על התורה כתב דההיכר הי' דנולד מהול, עוד כתב בחזקוני דהשבטים לא ידעו דהמצרים נימולים. ור' חיים פלטיאל כתב דיוסף הי' עשיר ולא הי' צריך לימול מפני הרעב, ובשפת אמת ליקוטים - לברית מילה כתב ועיקר המילה בנפש ישראל שנעשה בו רושם על ידי המילה כמו שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש, וזהו שכתבו חז"ל ביוסף שאמר גשו אלי הראה להם שהוא מהול וכמו כן בפסוק עיניכם הרואות כתבו שאני מהול וקשה הלא צוה יוסף לכל מצרים שימולו ומה ראי' מזה רק שאין המילה גזירת הערלה בגשמי בלבד רק שיהי' נשאר רשימה באדם וזה שהראה להם שהוא מהול וקיבל הארת המילה.
[ולאידך גיסא מה שכתב החיזקוני עי' במשכיל לדוד בראשית פרק מא פסוק נה ...ועוד אפשר שהיתה כוונתו שיתפרסם זה בעולם שהמלך שמושל במצרים הוא מהול ושכפה אותם למול ובזה אפשר שיגיע הדבר לאזני אביו וידע שהוא חי ומושל במצרים ולא יצטער עוד עליו לפי שהוא לא היה רשאי לשלוח ולהגיד לאביו לפי שהיה יודע החרם שהחרימו לכך ביקש המצאה זו]

אבל עדיין קשה הלשון שלא יתביישו אחיו. כאילו שיש בושה בברית בינינו להקב"ה וגם שאדרבה הוא דבר שמבדיל בינינו לגוים

בכלי יקר עה"ת מפרש כוונת המילה והסרת הערלה שבזה סגולה שהפירות לא ירקבו עיי"ש - והוא פלא שהסגולה שבמצוות מילה יועיל אף לבני נח שלא נצטוו על המילה.

ובעץ יוסף על המדרש הביא מהיפ"ת שכוונת יוסף היה שעיד"ז יתרבו הגירים וכן היה שהרבה נתגיירו ואמרו החייתנו היינו שנתת לנו חיים בעוה"ז ובעוה"ב. ובשם החת"ס הביא שרצה להחליש כח תאוותם ע"י המילה שלא יפרו וירבו ולא יהי' די סיפוקם. ועיקר טעמו היה שיורגלו כל העם להמול וממילא לא יבוטל גם מבני ישראל מצוות מילה ברוב הימים בעת מגורם בארץ מצרים.

בדרך הפשט - נתבאר כאן

מהלך מחודש ומבריק בענין זה של מילת מצריים

מה היה הכוונה [האינטרס] של יוסף, בהתניית המזון בעד שימולו עצמם?

נחומצ'ה כתב:מה היה הכוונה [האינטרס] של יוסף, בהתניית המזון בעד שימולו עצמם?

כלי יקר
"לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. פירש"י בקש מהם שימולו, טעמו של דבר הוא לפי שמצינו שהערלה נקראת חרפה, כמ"ש (בראשית לד יד) כי חרפה היא לנו לתת אחותנו לאיש אשר לו ערלה, והרעב נקרא ג"כ חרפה שנאמר (יחזקאל לו ל) ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים, ע"כ חשב שבהסרת חרפת הערלה יוסר מהם חרפת הרעב, כי הסרת הערלה היא הסרת מותרות הדמים המסבבים העיפוש, ורקיבת התבואה באה ג"כ מצד המותרות והפסולת שבתבואה הגורם הריקוב והעיפוש, וזכות ברית המילה הועיל גם לנח שנאמר (בראשית ו יח) והקימותי את בריתי אתך פירש רש"י על התבואה והפירות של ירקבו, וכן השיב להם יוסף שימולו, על מה שאמרו אספנו תבואה והרקיבה, וזה מדה כנגד מדה שאם האדם מסיר מתוכו הפסולת שבו, גם ה' יתן הטוב ויסיר הפסולת שבתוך התבואה ממש, שא"א לאדם להסירו, ורז"ל אמרו (סוטה ד ע"ב) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי הבועל ארמית משכה ערלתיה ועוד שהמילה תיקון האבר שלא ירבה במשגל, והמצרים היו שטופי זימה ע"כ היו צריכין תיקון זה בשנת הרעב, ומטעם זה נאמר ביוסף (בראשית מט כד) ותשב באיתן קשתו, שכבש יצרו באשת פוטיפר ע"כ משם רועה אבן ישראל, כי זכה משם שתבואתו לא הרקיבה והיה רועה וזן אבן ישראל בזכות שלא היה רועה זונות."

יש אשכול על כך בשם 'מילת מצריים'

מצאתי תירוץ בשם משמואל, בפ' ויגש.
שעל הדרך מסביר 'ווארט' של הריז'ניער זי"ע
על הפסוק כי שמני אלוקים. היינו כעין שמתי
[כביכול יוסף שם. ולא הקב"ה שם אותו כמשמעות הכתוב]
ועכ"פ מבאר שם, שעצם הדבר שיוסף כלכל את המצריים דווקא שהן מולים, זה סוג של 'עדיפות' מהקב"ה שזן כל הברואים ללא קשר לערלתם
ולכן מבאר שאומות העולם, מקבלים את מזונם דרך שר שלהם, אך במצריים שקיבלו דרך יוסף הוא המשביר, יוסף היה סמל לקדושת ברית קודש
לא יכל לכלכלם ללא מילתם
[ובזה ביאר דייקא את הווארט 'שמתי'-אני].

בקרו טלה כתב:

מיללער כתב:ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

כבר אי' לתרץ בפענח רזא דהם לא עשו פריעה [אמנם עי' במהר"ש מבעלזא], ובש"כ על התורה כתב דההיכר הי' דנולד מהול, עוד כתב בחזקוני דהשבטים לא ידעו דהמצרים נימולים. ור' חיים פלטיאל כתב דיוסף הי' עשיר ולא הי' צריך לימול מפני הרעב, ובשפת אמת ליקוטים - לברית מילה כתב ועיקר המילה בנפש ישראל שנעשה בו רושם על ידי המילה כמו שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש, וזהו שכתבו חז"ל ביוסף שאמר גשו אלי הראה להם שהוא מהול וכמו כן בפסוק עיניכם הרואות כתבו שאני מהול וקשה הלא צוה יוסף לכל מצרים שימולו ומה ראי' מזה רק שאין המילה גזירת הערלה בגשמי בלבד רק שיהי' נשאר רשימה באדם וזה שהראה להם שהוא מהול וקיבל הארת המילה.
[ולאידך גיסא מה שכתב החיזקוני עי' במשכיל לדוד בראשית פרק מא פסוק נה ...ועוד אפשר שהיתה כוונתו שיתפרסם זה בעולם שהמלך שמושל במצרים הוא מהול ושכפה אותם למול ובזה אפשר שיגיע הדבר לאזני אביו וידע שהוא חי ומושל במצרים ולא יצטער עוד עליו לפי שהוא לא היה רשאי לשלוח ולהגיד לאביו לפי שהיה יודע החרם שהחרימו לכך ביקש המצאה זו]

וכן האריך בס ' הנורא זרע שמשון פרשת מקץ.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

בקרו טלה כתב:

מיללער כתב:ויותר קשה לפי המדרש הזה על פר' ויגש 'עיניכם הרואות' ומש"כ רש"י בשם המדרש שהראה להם שהוא מהול, מה ראי' הוא זה אם כל המצריים מלו א"ע?

כבר אי' לתרץ בפענח רזא דהם לא עשו פריעה [אמנם עי' במהר"ש מבעלזא], ובש"כ על התורה כתב דההיכר הי' דנולד מהול, עוד כתב בחזקוני דהשבטים לא ידעו דהמצרים נימולים. ור' חיים פלטיאל כתב דיוסף הי' עשיר ולא הי' צריך לימול מפני הרעב, ובשפת אמת ליקוטים - לברית מילה כתב ועיקר המילה בנפש ישראל שנעשה בו רושם על ידי המילה כמו שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש, וזהו שכתבו חז"ל ביוסף שאמר גשו אלי הראה להם שהוא מהול וכמו כן בפסוק עיניכם הרואות כתבו שאני מהול וקשה הלא צוה יוסף לכל מצרים שימולו ומה ראי' מזה רק שאין המילה גזירת הערלה בגשמי בלבד רק שיהי' נשאר רשימה באדם וזה שהראה להם שהוא מהול וקיבל הארת המילה.
[ולאידך גיסא מה שכתב החיזקוני עי' במשכיל לדוד בראשית פרק מא פסוק נה ...ועוד אפשר שהיתה כוונתו שיתפרסם זה בעולם שהמלך שמושל במצרים הוא מהול ושכפה אותם למול ובזה אפשר שיגיע הדבר לאזני אביו וידע שהוא חי ומושל במצרים ולא יצטער עוד עליו לפי שהוא לא היה רשאי לשלוח ולהגיד לאביו לפי שהיה יודע החרם שהחרימו לכך ביקש המצאה זו]

וכן האריך בס ' הנורא זרע שמשון פרשת מקץ.

ופרשת ויגש.

מהדורא בתרא מהמאמר שהבאתי לעיל (שנקרא שם "סופי"...)