עמוד 1 מתוך 1

השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:35 pm
על ידי נוטר הכרמים
איתא בסנהדרין (סז, ב),
זעירי איקלע לאלכסנדריא של מצרים, זבן חמרא. כי מטא לאשקוייה מיא פשר, וקם גמלא דוסקניתא. אמרו ליה אי לאו זעירי את לא הוה מהדרינן לך, מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא.
ופירש"י,
פשר - נמס המכשפות, כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין... איכא דזבין מידעם הכא וכו' - כלומר יש לוקח בעיר הזאת שמוחזקת בכשפים שום סחורה ואינו בודקה על המים.

מבואר בדברי הגמ' דכל כח הכישוף בטל במים חיים, ולפי"ז מבארים המפרשים מקראות מלאים בסדר האותות והמופתים שעשה משה לפני פרעה ועבדיו במצרים.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:35 pm
על ידי נוטר הכרמים
בספר בית הלוי (סוף פר' בשלח) כתב וז"ל,
ובזה יבואר מה דבמופת של המטה שנהפך לנחש כתיב (שמות ז) ויעשו החרטומים כן בלהטיהם, ובמכת דם כתיב (שם) ויעשו החרטומים בלטיהם כן. ובמס' סנהדרין שם איתא בלטיהם זה מעשה שדים בלהטיהם זה מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג) להט החרב המתהפכת, ועיין שם ברש"י מה שמפרש מהו הראיה מן זה הפסוק.
וי"ל דאיתא שם בגמרא דאין השד שולט בדבר הפחות מכשעורה דביותר מכשעורה מכניף ליה ובפחות לא מכניף ליה, הרי דמעשה שדים אינו דמיון להפך איזו דבר שיהיה נראה לעין הרואה כדבר אחר רק הוא מביא אותו דבר אחר ממש ממרחקים לכאן, אבל מעשה כשפים הוא ענין דמיון שמהפך זה הדבר עצמו שבכאן שיהיה נראה כדבר אחר, ומביא שפיר ראיה מקרא דלהט החרב המתהפכת דהחרב בעצמו מתהפכת אבל מעשה שדים אין הדבר מתהפך לתמונה אחרת רק מביא אותו דבר ממש לכאן, וא"כ מעשה שדים לא יתבטל על המים דכיון דזה הדבר אינו דבר מהופך רק הוא כמו שנראה, ורק מעשה כשפים דבאמת הוא דבר אחר ונתהפך לדבר הנראה לעינים וכשבא על המים חוזר למה שהיה.
ומש"ה במטה שלא היה על המים אמר הכתוב בלהטיהם שהספיק להם מעשה כשפים. אבל במכת דם שהיה על המים לא יכלו לעשות במעשה כשפים, וע"כ אה"כ בלטיהם שהוצרכו למעשה שדים להביא דם ממקום אחר ולהחליפו על המים שהיו באותו מקום.

וכדברים האלו בדמות תבניתם ממש כתב בספר תורה תמימה (פרשת וארא, פ"ז הערה ב), יעו"ש היטב.

ובעצם החילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים, יעויין עוד בספר נפש כל חי (לרבי חיים פלאג'י, מערכת כ אות יז), וז"ל,
ודע דהא דהכישוף מתבטל ע"י המים היינו כישוף שהוא מאחיזת עינים, אבל השדים עצמם הם נכנסים במים כמו שכתב בס' חומת אנך במגילת אסתר סי' ב' עה"פ אין אסתר מגדת מולדתה, והשיב על דברי הר' יערות דבש ח"ב דפ"א ע"ב, ועי' בספרו ברית עולם דקי"ח ע"א.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:36 pm
על ידי נוטר הכרמים
בספר שם אפרים להגרא"ז מרגליות ז"ל (פר' וארא) על הפסוק (שמות ז, טו) לך אל פרעה בבוקר הנה יוצא המימה וגו' והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך, כתב ששמע בימי חורפו בשם הגאון המפורסם מוה"ר יצחק הלוי איש הורוויץ אבד"ק אה"ו, שאמר עפ"י משמעות הזוה"ק (ח"ב דף קיט ע"א), שמה שבלע המטה את מטותם היה לפלא בעיני פרעה והחרטומים, משום שא"א לעשות ע"י כשפים שדבר שאין בו רוח חיים יהיה בולע דבר אחר, וחשבו שמטה אהרן אינו עץ מתולדתו, רק תנין שהפכו בכשפים למטה, לכך נצטווה משה עכשיו לקחת אותו המטה שנהפך לנחש ולהכות בו המים, ובזה יתברר ויוכח לעין כל שגם המופת הראשון של בליעת מטה אהרן היה ע"פ ה' ולא בכשפים, שהרי נבדק על המים. [מובא בספר מרגליות הים בסנהדרין שם).

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:36 pm
על ידי נוטר הכרמים
ובספר פרדס יוסף כאן הביא עוד משמו של הגר"י מהמבורג הנ"ל, דהנה להלן (ז, כג) נאמר, 'ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת', ופירש רש"י, 'גם לזאת - למופת המטה שנהפך לתנין, ולא לזה של דם'. ויש להתבונן, מדוע נזכר דבר זה שלא שת פרעה את לבו לנס המטה רק כאן לאחר מכת הדם, ולא נאמר זאת מיד כשנעשה הנס ונהפך לנחש.
ולפי כל האמור בס"ד, מבואר שרק בשעה שהכה מרע"ה עם מטהו ביאור, חזו המצרים לעיניהם שנס המטה שנהפך לתנין אצבע אלוקים הוא, ולא דבר שנעשה ע"י כישוף. לכן שפיר נאמר כאן לאחר מכת הדם, שלא שת פרעה לנס המטה והכביד את ליבו, על אף שעכשיו הוכח לו שנס זה משמים הוא ולא ע"י כישוף.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:37 pm
על ידי נוטר הכרמים
בספר קהלת יצחק (לר"י מווילנא) ביאר את מה דאיתא בסוטה (יא א) עה"פ הבה נתחכמה לו שפרעה אמר בואו ונדונם במים וכו'. ולכאורה קשה מדוע גזר לאבדם דוקא במים, ולא להרגם בחרב. אכן לפי המבואר י"ל דפרעה חשש שמא ישראל יעשו מחתיכת עץ כדמות תינוק, והמצרים יחשבו שהרגו תינוק, וע"כ יעץ והחליט להטביעם במים ושם יסורו הכשפים, ויראו אם זה עץ או תינוק.

ונמצא כן גם בהגדת ילקוט שמעוני בשם ספר אהבת יהונתן.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:38 pm
על ידי נוטר הכרמים
בספר וללוי אמר ביאר לפי האמור מאי דכתיב (ה, ג-ה), ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את צפרדעים על ארץ מצרים... ויאמר משה לפרעה וגו' להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה.

ומדויק שהחרטמים בלטיהם היו רק יכולים להעלות את הצפרדים על ארץ מצרים, אבל לא על המים, והיינו משום שכל דברי כשופים נבדקים על ידי מים.

אבל משה רבינו אמר לפרעה שהצפרדעים האלו שהוא הביא, זה לא מעשה כישוף, ולפיכך רק ביאר תשארנה להודיע לך שהצפרדעים האלו יכול להיות נבדק על ידי מים.

וכבר נמצא כן במאור ושמש כאן, וז"ל, בפסוק (שמות ח', ה') ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך וגו' רק ביאור תשארנה,
ויש לפרש, דהנה מדרך הכישוף שיתבטל במים כדאיתא בש"ס סנהדרין, והטעם כי הכישוף הוא מצד הטומאה, לזאת יתבטל בעברו במי מקוה טהרה ע"י טהרת מים וכו', והנה משרע"ה היה רוצה להראותם בחוש המופתי כי יד ה' היתה בם, ולא ע"י מעשי כשפים כאשר חשבו פרעה וחכמיו, לזה אמר לו למען תדע כי אין כה' אלוקינו, ר"ל שתדע שכל הפעולות הללו מעשי ה' המה ומבלעדו בלתי באפשרי שום נמצא שיעשה זאת וכו', רק ביאור תשארנה ולא יתבטל ע"י טהרת המים כדרך הכישוף, וא"כ דעו נא וראו כי גדולים מעשי ה' והוא פעל אלה.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:39 pm
על ידי נוטר הכרמים
בספר ישמח משה פר' שמות על הפסוק (ד, ט) והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה וגו',
ר"ל דשמא יחשבו דהוא מעשה כשפים, ולקחת ממימי היאור וגו' והיו לדם ואז יאמינו, דבמים כשפים אינם מצליחין, כמבואר בגמרא דבודקין במים.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ב' ינואר 23, 2017 7:41 pm
על ידי נוטר הכרמים
אולם מה שיש להעיר בכל הנז', דבלשון רש"י איתא 'כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין', ולכאורה נראה מזה שבדווקא נקט מים חיים, וכן כתב הרב החיד"א בספרו פתח עינים על דברי הגמ' בברכות (ו, ב), ענני ה' ענני; ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם. וקשה שהרי בגמ' בסנהדרין הנ"ל מבואר, דכישוף נפשר במים, א"כ איך יכלו לחשוב שזה מעשה כשפים, הרי היו הרבה מים שם שיצקו על העולה ועל המזבח, וכמפורש בפסוקים שם. וביאר דהא דכשפים נפשרים במים היינו דוקא במים חיים, וכמש"כ ברש"י בסנהדרין שם. אך כאן במעשה דאליהו לא היה מים חיים.

וכן איתא בספר חסידים (אות תעה)
כשעושים אחיזת עינים כשמגיע למים שוטפים מתהפך לעניינו הראשון,
וכתב החיד"א בפירוש ברית עולם שם,
וכן פירש"י בסנהדרין דהכשפים במים חיים נמוחים, ומשו"ה התפלל אליהו ז"ל ענני שלא יאמרו מעשה כשפים, אף על גב דהיו שם מים הרבה, דהכישוף אינו מתבטל כי אם במים שוטפים.

ויש לדון האם הנילוס נחשב כמים חיים ושוטפים, דבפשוטו אינו מעין ממש, אלא מים מכונסים.

וביותר יש לדון בדברי הישמח משה הנ"ל דמיירי על לקיחת מימי היאור דהמים כבר אינם בחיותן דהא נשאבו בכלי, והאיך יבטל בהם כשפים.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 11:12 am
על ידי שבע
להעיר
מדברי מוהר''ן - בספר ''סיפורי מעשיות'' (מעשה ה - מבן מלך שהיה מאבנים טובות)
בתו''ד:

''והיה שם מכשף...
ושאלה אותו: אם יוכל לעשות כישוף לאדם שיהיה מצורע?
אמר: הן.

אמרה לו: אולי יבקש מכשף שיבטל הכישוף, ויתרפא?
אמר המכשף: אם ישליכו הכישוף אל המים - לא יוכלו לבטלו עוד.
ועשתה כן, והשליכה הכישוף אל המים''.

ובהמשך הסיפור:
''ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כישוף, ושהשליכו הכישוף למים,
ואין תקנה להבן-מלך - כי אם שישליכו המכשף שעשה הכישוף למים.

אמר המלך: אני נותן לך כל המכשפים להשליכם למים כדי שיתרפא בני.

ונתייראה הבת-מלכה, ורצתה אל המים להוציא הכישוף מן המים,
כי היתה יודעת היכן מונח הכישוף; ונפלה אל המים,
ונעשה רעש גדול שהבת-מלך נפלה אל המים.

ובא אותו הצדיק הנ''ל ואמר להם שהבן-מלך יתרפא;
ונתרפא''.


ואם כי אין לנו עסק בנסתרות
פש גבן מיהא חדא - לעניינינו:

שאין אפשרות לבטל כישוף כל עוד הוא מונח בתוך מים
והעצה היחידה היא לזרוק את עושה הכישוף ('סיבתו') למים.

ומי יקרה במים עליות
ויראה פנים מסבירות
איך שכולם מתאימות

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 11:26 am
על ידי שבע
כנראה שיש להבחין
בין דבר ש'נוצר' על-ידי כישוף
(קרי: ''תולדה'')
שאותו ניתן לבדוק בכח מים (חיים/שוטפים)

לבין 'גוף' הכישוף
- איזשהי תערובת של עשבים וכדו' -
(קרי: ''אב'')
שכשהוא מונח במים אין אפשרות לבטלו

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 11:56 am
על ידי בקרו טלה
בן יהוידע מועד קטן יח.
אמגושי היה שנאמר הנה יוצא המימה. פירש רש"י למאן דאמר חרשי לכך יוצא ליאור בשביל כשוף. וקשה אדרבה כישוף בטל במים. ונראה לי דהוא היה עושה הכשוף בעפר היבשה, אך היה עושהו בסוף הגבול ליבשה, שהוא על שפת היאור, כי ידוע דרך החיצונים להמצא ולהתאחז בסוף הגבול יותר, דלכן הרגלים טמאים:

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 12:06 pm
על ידי שבע
על הכח המנוגד שיש במים

מטהרים מכל טומאה - מצד אחד
ומכשירים אוכל לקבל טומאה (''וכי יותן'') - מצד שני

הם ''המכניסים'' לקדושה (''קידוש ידים ורגלים'' / 'טבילות כה''ג ביום הכפורים')
והם עצמם עלולים לקבל טומאה (''משקין'')

ראה דברים עמוקים ויסודיים - בספר ליקוטי הלכות (לרבי נתן מברסלב)
הלכות ברכת הריח, הלכה ד, אות ט-י

וכן בענינא דידן
דבר והיפוכו

מחד גיסא
יש בכח המים
להעצים את כחו של ''גוף'' הכישוף
(בהשאלה: 'המטמא')

ומאידך גיסא
בכחם לבטל את ''פרי'' הכישוף
(בהשאלה: 'הנטמא')
ואף להתגבר על ''היוצר'' (האדם)
שנפל לתוכם

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 12:37 pm
על ידי שבע
מעתה ניתן לבאר את דברי חז''ל
במסכת מועד-קטן
(שציין הרב ''בקרו טלה'')
באספקלריית המעשה הנז':

''פרעה שהיה בימי משה - אמגושי היה
שנאמר: הנה יוצא המימה''.

פירש רש"י:
''חד אמר (שבת עה, א) חרשי -
להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות''.

כלומר, את ''גוף'' כישופיו - היה פרעה זורק המימה
כדי שלא יוכלו לבטל אותם.

אי לכך,
לא היתה כל ברירה
כי אם לזרוק את ''המכשף'' בעצמו לתוך ים סוף!

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 1:02 pm
על ידי בקרו טלה
עי' בעיני העדה ובמגלה צפונות (לבעל השבט מוסר)

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 1:21 pm
על ידי שבע
וראה בתרגום יונתן על פסוק ''הנה יוצא המימה'' (שמות ז, טו):

''הא נפיק למנטור קוסמין עלוי מיא הי כאמגושא''
[= הנה יוצא לשמור קסמים על המים כמכשף]

וכן תרגם להלן ח, טז.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 24, 2017 2:04 pm
על ידי שבע
בירושלמי סנהדרין, סוף פרק ד' מיתות
(הובא ב''עיני העדה'' הנ''ל)
בההיא עובדא שאמרה המכשפה לרבי יהושע
שאין יכולת בידה להתיר כישוף מפני שהשליכה את הקשר לתוך הים.
וגזר רבי יהושע על שרו של ים ופלטן.

הנה היה מקום להבין את הדברים
שאי-היכולת להתיר את הקשר הוא ''טכני''
בהיותו מצוי במקום נידח שא''א להגיע אליו (''בים'').

אולם ע''פ הנ''ל יובן, כי מדובר בדבר ''מהותי''
הקשר לא ניתן להתרה - כל עוד הוא שוהה במים!

אך מי הוא זה שימצא 'ערמת-שחת'... במים שאין להם סוף...
גזר ר' יהושע על שרו של ים, ופלטן.

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ג' ינואר 31, 2017 10:23 pm
על ידי קרוב קרוב
יש וורט מפורסם , אינני זוכר בשם מי שמעתי .

שהקשה כך : מדוע לא לקח משה את מקלות החרטומים שהפכום לתנינים וטבלם במים והוכיח ע"י כך שהם כישוף ?

ותירץ שהחרטומים לקחו נחש , הפכו אותו למטה ושוב החזירו אותו לנחש ולכך לא הועילה הטבלתם במים .....

Re: השימוש במים לביטול כח הכישוף במהלך האותות והמכות

פורסם: ד' פברואר 01, 2017 12:45 am
על ידי מן השורה
מה הוסיף בס' משאת המלך עה"ת על הווארט של ר"י הלוי מהמבורג?