פורום אוצר החכמה

יש פרשנים שביארו ש"ותימלא הארץ אותם" פירושו שעם ישראל יצאו מארץ גושן (העמק דבר, אחד מפירושי הראב"ע, ועוד)
כיצד הם יסבירו את המובא במכת ערוב "אץ גושן אשר עמי עומד עליה"?
ידוע לכם על התייחסות לנושא? (ראיתי לעת עתה רק בשני ספרים של מחברים בני ימינו, ובקצרה רבה)

מכבר ביארתי לעצמי, שעיקר מושב בנ"י היה בארץ גושן, ושם הפלה הקב"ה את הארץ. אבל בשאר ארץ מצרים שנתפרסו שם ישראל, היתה המכה בארץ, אבל לא קרבו אל בני ישראל ועל דרך דכתי' במכת דבר 'לא ימות מכל לבני ישראל דבר', גם בשאר ארץ מצרים, וכן בכל המכות. וגבי מכת כינים שיעקב חשש שירחשו תחת גופו, צלה"ב הא יעקב ודאי לא היה נקבר בארץ גושן אלא בקברי המלכים שבארץ מצרים ולכן חשש. מאידך בעצם יש לעיין האם המכות הזיקו לישראל? ולמה שירחשו כינים תחת גופו.

כן איתא בירושלמי (פסחים פרק ה') שהי' קולו של משה רבינו [במצות קרבן פסח], וקולו של פרעה [באומרו קומו צאו מתוך עמי], הולך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום, ובמדרש שוח"ט (תהלים מזמור קז) דריש כן על הפסוק ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כשהייתם במצרים הייתם מפוזרים וכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס, ועכשיו אתם מפוזרים בכל הארצות וכשם שקבצתי אתכם לשעבר כך אני אקבץ אתכם לעתיד לבוא.

קו ירוק כתב:מאידך בעצם יש לעיין האם המכות הזיקו לישראל? ולמה שירחשו כינים תחת גופו.

ז"ל הרמב"ם פיה"מ אבות פ"ד מ"ה וזה תורף דבריו "ולשון התורה בכל מכה ומכה מהם שהביא הקב"ה על המצרים מלבד מכת הכנים שלא ביאר זה אלא שהוא ידוע שלא ענש ישראל אבל היו נמצאים אצלם ולא היו מצערים אותם" ושמא יש להוכיח מן הפסוק בתהילים קה לא אמר ויבא ערב כינים בכל גבולם, משמע שכינים נתייחדה שהיתה בכל גבולם ובכלל זה ארץ גושן וכמש"נ, ועי' רד"ק שם, וצ"ל שחשש יעקב מ"מ שעי"כ ישלוט בו רימה ותולעה (אף שלחיים לא מזיקים אפ"ה יאכלו את המתים), עי' בזה בדעת זקנים כאן, ועוד י"ל דחשש שמא עי"כ שירחשו כינים תחת גופו יצא מגדר קבורה בעפר. ועיין עוד בפירוש הרע"ב עה"ת שם. ושמא הדבר תלוי בגירסאות "מרחשים תחת גופי" או "מרחשין בתוך גופי"

כמה הוספות:

א. מה שהביא הרב אראל ממדרש שוח"ט הביא רש"י מהמכילתא עי יט, ד ואשא אתכם.

ב. רש"י שמות יב, יג ברש"י ופסחתי - וחמלתי ודומה לו (ישעיה לא) פסוח והמליט ואני אומר כל פסיחה לשון דלוג וקפיצה ופסחתי מדלג הי' מבתי ישראל לבתי מצרים שהיו שרוים זה בתוך זה.

ג. מקרא מפורש (ג, כב) "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָים".

ד. אפשר שהיו כולם בארץ גושן אלא שהיו מצרים שגרו בשכנותם שם (ויל"ע לפי"ז אם מצרים אלו לא סבלו לכה"פ ממכות ערוב וברד - שעליהם נכתב במפורש שלא היו בארץ גושן)

שמר כתב:כמה הוספות:

ד. אפשר שהיו כולם בארץ גושן אלא שהיו מצרים שגרו בשכנותם שם (ויל"ע לפי"ז אם מצרים אלו לא סבלו לכה"פ ממכות ערוב וברד - שעליהם נכתב במפורש שלא היו בארץ גושן)

אך לפי הפרשנים שהבאתי עמ"י התגוררו תחילה בארץ גושן [כמוסכם] ובשלב מסוים 'ותימלא הארץ אותם' גם מחוץ לארץ גושן.