פורום אוצר החכמה

האם יש למישהו תמונות או איורים שמסבירים בדיוק איך זה נראה?
תודה רבה

כיסופין כתב:האם יש למישהו תמונות או איורים שמסבירים בדיוק איך זה נראה?
תודה רבה

מצאתי ב"ה.
לא יודע מה המקור

מפרסת פרסה ושוסעת שסע, פרה, עין צורים.

אגב העיסוק בפרשה ובבעלי החיים הנזכרים בה הוספתי גם תמונה של הלטאה הקרויה כיום חרדון שלפי הרבה דעות היא היא הצב האמור בתורה ולא בעל החיים הקרוי בימינו בשם צב. [חרדון, מצפה רמון]

כיום מקובל לקרוא חסידה לעוף הגדול המופיע בימי האביב, אולם יש הסבורים כי לא עוף זה הוא הנקרא בתורה חסידה [חסידה, באר שבע].

לפי רש"י ועוד מפרשים ה'אנקה' הנמנית על שמונת השרצים היא בעל החיים הנקרא בימינו קיפוד (קיפוד, באר שבע)

על הפסוק 'כל מפרסת פרסה ושסעת שסע' פרש"י:
'מפרסת. כתרגומו סדיקא'. היינו שכף הרגל סדוקה.
'ושסעת שסע. שמובדלת מלמעלה ומלמטה בשתי צפרנין, כתרגומו ומטלפא טלפין, שיש שפרסותיה סדוקות מלמעלה, ואינן שסועות ומובדלות לגמרי, שמלמטה מחוברות'.
היוצא מפירושו שממפרסת פרסה אני לומד שצריך שיהיה כף רגל החיה סדוק, ומשסע שסע אני לומד שצריך שיהיו אצבעותיה מופרדות וחלוקות אחת מהשנייה.
1. מדוע לפירושו לא כתבה התורה רק שסע שסע וכלול בזה אף סידוק הרגל.
2. מדוע כתבה התורה לגבי הגמל 'ופרסה איננו מפריס' והרי פרסות הגמל כן סדוקות רק אינן שסועות (וכפי שכ' בפסוק כו') וא"כ הפסוק היה צריך לכתב ושסע איננו שוסע.

רש"י כתב גם "פרסה - פלאנטה בלעז". ואונקלוס תרגם "דסדיקא פרסתיה", כלומר הפרסה שלה סדוקה, והתורה נקטה בלשון נופל על לשון. אבל לא שפירוש המילה "פרסה" הוא סדק.
לכן:
1. כל חיה עם אצבעות היא שוסעת שסע, שהגפיים שלה מפוצלים בסופם. אבל פרסאות אין לנו, לכן צ"ל מפרסת פרסה.
2. בעניי לא הבנתי את רש"י בפס' כ"ו. אולי יש לומר שמ"ש "פרסתו" התכוון לומר 'רגלו', שהרי לגמל אין פרסה. וכמו שהמשנ"ב כ' 'פרסה' גם על בני אדם בסי' ע"ה סק"ב.

גביר כתב:אגב העיסוק בפרשה ובבעלי החיים הנזכרים בה הוספתי גם תמונה של הלטאה הקרויה כיום חרדון שלפי הרבה דעות היא היא הצב האמור בתורה ולא בעל החיים הקרוי בימינו בשם צב. [חרדון, מצפה רמון]

לדעת רש"י הצב הוא בעל החיים הנקרא כיום קרפדה וכך משתמע גם מההשוואה שבגמרא בכמה מקומות לצפרדע (לדוגמא "תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם").

נכפל בטעות ונמחק

חגי פאהן כתב:רש"י כתב גם "פרסה - פלאנטה בלעז". ואונקלוס תרגם "דסדיקא פרסתיה", כלומר הפרסה שלה סדוקה, והתורה נקטה בלשון נופל על לשון. אבל לא שפירוש המילה "פרסה" הוא סדק.
לכן:
1. כל חיה עם אצבעות היא שוסעת שסע, שהגפיים שלה מפוצלים בסופם. אבל פרסאות אין לנו, לכן צ"ל מפרסת פרסה.
2. בעניי לא הבנתי את רש"י בפס' כ"ו. אולי יש לומר שמ"ש "פרסתו" התכוון לומר 'רגלו', שהרי לגמל אין פרסה. וכמו שהמשנ"ב כ' 'פרסה' גם על בני אדם בסי' ע"ה סק"ב.

לגמל יש פרסה - למעלה, כמו שכ' רש"י, והיינו שלמעלה רגלו חלוקה - סדוקה אך לא באופן מפולש.
העירוני ששאלתי השנייה שאל ב'דעת זקנים'.

.

כדכד כתב:

גביר כתב:אגב העיסוק בפרשה ובבעלי החיים הנזכרים בה הוספתי גם תמונה של הלטאה הקרויה כיום חרדון שלפי הרבה דעות היא היא הצב האמור בתורה ולא בעל החיים הקרוי בימינו בשם צב. [חרדון, מצפה רמון]

לדעת רש"י הצב הוא בעל החיים הנקרא כיום קרפדה וכך משתמע גם מההשוואה שבגמרא בכמה מקומות לצפרדע (לדוגמא "תשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם").

בחשיכה ניתן להחליף גם חרדון בצפרדע, כך שלכאורה אין ראיה מהאמור שם.
לדברי מר ההבחנה בין צפרדע לקרפדה היתה מקובלת על חז"ל, וגם זה צ"ע [בלי נדר בצהריים אעלה לקומה ואקח את ספרו של פליקס על בעלי חיים בחז"ל ואולי גם את ספרו של זהר עמר על השרצים ובעזהי"ת אקווה להמשיך את הדיון אחרי העיון שם].
בפורטל הדף היומי ישנו מאמר נאה המביא את שני הזיהויים [ובאמת לפי זיהוי אחד הקרפדה שרץ והצפרדע לא ויש הבחנה ביניהם] -
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32533

גביר כתב:

כדכד כתב:[quם.
לדברי מר ההבחנה בין צפרדע לקרפדה היתה מקובלת על חז"ל, וגם זה צ"ע [בלי נדר בצהריים אעלה לקומה ואקח את ספרו של פליקס על בעלי חיים בחז"ל ואולי גם את ספרו של זהר עמר על השרצים ובעזהי"ת אקווה להמשיך את הדיון אחרי העיון שם].
בפורטל הדף היומי ישנו מאמר נאה המביא את שני הזיהויים [ובאמת לפי זיהוי אחד הקרפדה שרץ והצפרדע לא ויש הבחנה ביניהם] -
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32533

זה לא לדבריי.
זה לדברי רש"י שכותב זאת במפורש

לדיון בדעות השונות בזיהוי הצב, כולל דיון בטעם ההבדל בין צפרדע לקרפדה לשיטת רש"י, יעוין - זהר עמר, שמונת השרצים :החלד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת, קרית אונו :מכון מש"ה, תשע"ו 2016. עמ' 40-35.

מחלקת הראשונים בענין סימני חיה ובהמה:
viewtopic.php?p=333825#p333825

גביר כתב:אגב העיסוק בפרשה ובבעלי החיים הנזכרים בה הוספתי גם תמונה של הלטאה הקרויה כיום חרדון שלפי הרבה דעות היא היא הצב האמור בתורה ולא בעל החיים הקרוי בימינו בשם צב. [חרדון, מצפה רמון]

פסחים ג' ע"ב
הגיעני כזנב הלטאה
זנב של הבעל החי בתמונה, כמדומה, יש בה שיעור שביעה......

וְכֹ֣ל׀ הוֹלֵ֣ךְ עַל־כַּפָּ֗יו בְּכָל־הַֽחַיָּה֙ הַהֹלֶ֣כֶת עַל־אַרְבַּ֔ע טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶ֑ם כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב: (ויקרא פרק יא פסוק כז)
רש"י:
על כפיו - כגון דוב וכלב וחתול.
דב, ירושלים.

אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא לָכֶם.
בתמונה - פרסת גמל, באר לחי רואי, אב תשפ"א]
בשונה מפרסת הפרה, הגמל אינו מפריס פרסה ומלאה ופרסתו שסועה רק בחלקה, שני השסעים מחוברים מלמטה ברפידה רקה, לכן הוא בהמה טמאה.

האנפה מוזכרת בתורה כעוף טמא.

בתמונה - העוף הקרוי כיום אנפה.

רמלה, ה'תשפ"ב.

טלאים [תירוש, תשפ"ג], ניתן להבחין בפרסה ובשסע