פורום אוצר החכמה

המקורות שמצאתי עד עכשיו:
- דברי קהלת (פרנקפורט)
- עלה יונה (דרמשטט) [ומבאר את המקור מגמ' עבודה זרה, וזה מובא גם בספר יוסף דעת]
- מנהגי הגר (הונגריה)
- מנהגי החת"ס כעדות תלמידו מהר"ם שיק שלא ניגן, נגד המנהג המקובל בזמנו לנגנם.
- מנהגי באיאן (הליכות יום)
- מנהגי בעלזא (תמידים כסדרם)
- ממנהגי יהדות אשכנז - אונא (מנהיים)
- מנהגי סקווירא.
- אחת שאלתי (על הגרח"ש קרליץ) שכן נהגו בווילנא.

לעומת זאת, רוב ספרי המנהגים אשכנז ופולין לא מביאים את המנהג הזה. או שלא היה קיים בזמנם, או שלא הזכירו אותו כמו שלא הזכירו הרבה דברים אחרים שוודאי היו קיימים בזמנם.

מקורות לא לומר:
החת"ס הקפיד לא לומר, (לא כמנהג מקומו)
מנהגי הפרושים בא"י. (וכן וזרח השמש של הגר"ש דבילצקי)

זה מה שמצאתי עד כעת, אודה למי שיאיר את עיני למצוא מקורות יותר קדומים או מבוססים למנהג.
תודה רבה

מי יודע טעם לנוהגים לנגן בטעימה מיוחדת את המסעות בפרשת השבוע בהעלותך?

נתן טוביה כתב:מי יודע טעם לנוהגים לנגן בטעימה מיוחדת את המסעות בפרשת השבוע בהעלותך?

האם חייב להיות טעם לכל דבר? אני שואל באמת ובתום לב.

משולש כתב:- עלה יונה (דרמשטט) [ומבאר את המקור מגמ' עבודה זרה, וזה מובא גם בספר יוסף דעת]

עלה יונה הוא לרבה של דרמשטט הרה"ג ר' יונה מרצבך ומביא מקור מגמ' בע"ז דף כד: גבי וישרנה הפרות
יוסף דעת (בן ארזה) - ע"ז

ראה בעלון 'תורת הקורא' על פרשת בהעלותך, אשר הועלה כאן.
ועל פרשת מסעי אשר הועלה כאן.