פורום אוצר החכמה

פרשת במדבר סיני פותחת באחד לחדש השני, ואז נצטוה לשאת את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא, ואח"כ לפקד את בני לוי כל זכר מבן חדש ומעלה, ושם נאמר לו מהי משמרת כל משפחה מבני לוי.
לעמת זאת, הנשיאים הביאו את העגלות ואת הבקר כבר בר"ח ניסן, ונתנו אותם אל הלויים כפי עבודתם.

הא כיצד?

מנחם כתב:הא כיצד?

'וַיִּקַּח משֶׁה אֶת־הָעֲגָלֹת' – בו ביום (ראש חדש ניסן);
'וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל־הַלְוִיִּם' – בנסוע המחנה (ביום כ באייר).

כעין זה כתב בהעמק דבר להנצי״ב זצ״ל: נתן לבני גרשון, לא באותו יום היה, שהרי לא נתברר משא של כל אחד עד אחר המנין. אלא בעת שהגיעה השעה לישא בראשונה, נתחלקו העגלות והבקר.

באברבנאל באמת כתב בגלל טענה זו שקרבנות הנשיאים היה בר"ח ר=אייר, והכתוב ביום כלות הוא על זמן כמו ביום עשות ה' ארץ ושמים וכיוצא בזה.

בן מיכאל כתב:באברבנאל באמת כתב בגלל טענה זו שקרבנות הנשיאים היה בר"ח אייר.

כאשר אני נתקל בשום ספר התייחסות כלפי דבר המוסכם אצל חכמינו ז"ל בנוסח 'רחוק היא אצלי שתהיה כן, אבל אחשוב אחרת', אני פשוט מעביר דף.

ביקורת תהיה כתב:

בן מיכאל כתב:באברבנאל באמת כתב בגלל טענה זו שקרבנות הנשיאים היה בר"ח אייר.

כאשר אני נתקל בשום ספר התייחסות כלפי דבר המוסכם אצל חכמינו ז"ל בנוסח 'רחוק היא אצלי שתהיה כן, אבל אחשוב אחרת', אני פשוט מעביר דף.

יש לדברי האברבנאל מקור גם בדברי חז"ל, כי הם הביאו ראיה לאין מוקדם ומאוחר מפרשת הפסח המאוחרת לתחילת חומש במדבר, והתעלמו מפרשת הנשיאים הכתובה קודם.

בן מיכאל כתב:

ביקורת תהיה כתב:

בן מיכאל כתב:באברבנאל באמת כתב בגלל טענה זו שקרבנות הנשיאים היה בר"ח אייר.

כאשר אני נתקל בשום ספר התייחסות כלפי דבר המוסכם אצל חכמינו ז"ל בנוסח 'רחוק היא אצלי שתהיה כן, אבל אחשוב אחרת', אני פשוט מעביר דף.

יש לדברי האברבנאל מקור גם בדברי חז"ל, כי הם הביאו ראיה לאין מוקדם ומאוחר מפרשת הפסח המאוחרת לתחילת חומש במדבר, והתעלמו מפרשת הנשיאים הכתובה קודם.

באמת שאלה טובה, נו, ומה התשובה האמיתית התואמת עם דברי חז"ל?

ויש להעיר כי הפרשה של הקרבן פסח שבפר' בהלותך בכלל אינו שלא כסדרן כי הוא מיד אחר ויהי ביום כלות משה והוא ממש מקומו הראוי לו, ובאמת לשון חז"ל כפי המובא ברש"י הוא 'בחדש הראשון - פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד: ' ונמצא שלא הקשו אלא על פרשה שבראש הספר דאינו במקומו דהיינו פרשת הלויים, וא"כ יתכן שלא קשה הקושיא הקודמת דכיון דכאן הוא מקומו לכן אמרו ושאלו חז"ל רק כאן.
אבל מה שסיימו דלא פתח בזו מפני שהוא גנותן של ישראל זה אינו מובן כי למה הו"ל לפתוח בזוולא בפרשת הנשיאים?

ונתנו ידידים כתב:ויש להעיר כי הפרשה של הקרבן פסח שבפר' בהלותך בכלל אינו שלא כסדרן כי הוא מיד אחר ויהי ביום כלות משה והוא ממש מקומו הראוי לו, ובאמת לשון חז"ל כפי המובא ברש"י הוא 'בחדש הראשון - פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד: ' ונמצא שלא הקשו אלא על פרשה שבראש הספר דאינו במקומו דהיינו פרשת הלויים, וא"כ יתכן שלא קשה הקושיא הקודמת דכיון דכאן הוא מקומו לכן אמרו ושאלו חז"ל רק כאן.
אבל מה שסיימו דלא פתח בזו מפני שהוא גנותן של ישראל זה אינו מובן כי למה הו"ל לפתוח בזוולא בפרשת הנשיאים?

הוא אשר אמרתי, שחז"ל סברו לפחות כאפשרות ש'ביום כלות' יכול להיות זמן כלות ולא יום ממש, ולפיכך יתכן שהיתה בחודש אייר.
אגב, לפי האברבנאל גם פרשת הפסח במקומה - כי הכתוב בא לספר על פסח שני שזמנו באייר, וסיפר כאן איך הגיעו לדבר זה, וראה בכל זה במאמרי המצורף.

בן מיכאל כתב:הוא אשר אמרתי, שחז"ל סברו לפחות כאפשרות ש'ביום כלות' יכול להיות זמן כלות ולא יום ממש, ולפיכך יתכן שהיתה בחודש אייר.
אגב, לפי האברבנאל גם פרשת הפסח במקומה - כי הכתוב בא לספר על פסח שני שזמנו באייר, וסיפר כאן איך הגיעו לדבר זה, וראה בכל זה במאמרי המצורף.

אין לי שום הנאה בישוב דברים שלא ע"פ חז"ל כל הנאתי בדברי תורה הוא לקיים דברי חז"ל וליישב את הדברים המוקשים עליהם.
אתה הרי הוא חסיד גור, והחידושי הרי"ם התבטא פעם בטענות גדולות על הש"ך שזה לא קונס לחלוק על הרשב"א ולהפריכו והוא עמל שעות ושעות כדי לקיים דברי הרשב"א
יישוב קטן יש לי מתוך דברי הרמב"ן בפר' בהעלותך שכתב דפרשת הנשיאים נאמר אחר חלוקת העבודה ללויים משום ענין העגלות (אם כי בפרשת נשא ביאר באופן אחר), ולפ"ז ליכא ראי' מה לדין אין מוקדם כי הוא בא דרך אגב.
ובנוגע לדבריך בהמאמר: הסתירה בשווי המספרים כבר ביאר האוה"ח הק' בטוב טעם דבמנין זה לא היו הלויים בכלל ובהראשונה נמנו והדברים לכאורה מוכרחים.
איני יודע אם המ"ד דיש מוקדם ומאוחר חולק לענין פרשה זו דודאי אינו על הסדר כמפורש בקרא אלא דנחלקו אם אפשר ללמוד מכאן דאין מוקדם ומאוחר. וגם הרמב"ן מביא הסברים למה במקום זו לא נאמרה על הסדר ואין זה סתירה להמציאות שאינו על הסדר.