פורום אוצר החכמה

הגרח כתב:1.אם זו שטות אז מה עם כל ה250האחרים???
2.האם עיינו הטעתו שללה את פקחותו או חייבה את שטותו
3.האם השטות היא המחלוקת גופא או העובדה שמדובר במשה רבינו
4.האם ניתן היה להעריך מראש את הזעם של קרח?
5.האם מותו של קרח הוא ארוע נקודתי או שהיתה לו השפעה חיובית על העם היהודי לדורותיו

הגרח כתב:1.אם זו שטות אז מה עם כל ה250האחרים???
2.האם עיינו הטעתו שללה את פקחותו או חייבה את שטותו
3.האם השטות היא המחלוקת גופא או העובדה שמדובר במשה רבינו
4.האם ניתן היה להעריך מראש את הזעם של קרח?
5.האם מותו של קרח הוא ארוע נקודתי או שהיתה לו השפעה חיובית על העם היהודי לדורותיו

הגרח כתב:1.אם זו שטות אז מה עם כל ה250האחרים???
2.האם עיינו הטעתו שללה את פקחותו או חייבה את שטותו
3.האם השטות היא המחלוקת גופא או העובדה שמדובר במשה רבינו
4.האם ניתן היה להעריך מראש את הזעם של קרח?
5.האם מותו של קרח הוא ארוע נקודתי או שהיתה לו השפעה חיובית על העם היהודי לדורותיו

איש גלילי כתב:

הגרח כתב:1.אם זו שטות אז מה עם כל ה250האחרים???
2.האם עיינו הטעתו שללה את פקחותו או חייבה את שטותו
3.האם השטות היא המחלוקת גופא או העובדה שמדובר במשה רבינו
4.האם ניתן היה להעריך מראש את הזעם של קרח?
5.האם מותו של קרח הוא ארוע נקודתי או שהיתה לו השפעה חיובית על העם היהודי לדורותיו

1. מי אמר שעל כל מאתים וחמשים מקריבי הקטרת שייך להקשות שפקחים היו? (לפי דברי רש"י ע"פ מדרש תנחומא, שי"ב הנשיאים היו מר"ן מקטירי הקטרת, לכה"פ על נחשון בן עמינדב ואלישמע בן עמיהוד אפשר לתרץ כמו שתירצו על קרח, שראו את יהושע ודוד היוצאים מהם)
2. לא זה ולא זה. אלא שגם פקח יכול לטעות.
3. השטות היא להקטיר קטרת לאחר שנשרפו נדב ואביהו.
4. השאלה אינה מובנת (לכה"פ לי וראיתי שגם הרב אש משמים לא הבין).
5. ברור שיש לו השפעה לדורות, לדעת שלא יקרבו להקטיר קטרת, ולא ימרדו במשה ובתורתו, כי לא אמר דבר מליבו אלא הכל מפי ה'.

וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת. עיין רש"י מדוע נתן הבחינה על ידי הקטרת. ולדעתי יתכן, כי הר"ן איש היו הנשיאים אליצור בן שדיאור וחביריו, וראו כי חינכו המשכן (במדבר פרק ז) ונתקבל לרצון קרבניהם, והנה מה הקריבו: חטאת עולה שלמים. זה גם אהרן הקריב ביום הראשון, שמיני למילואים, כמו שכתוב ריש שמיני. רק קטורת יחיד לא מצאנו שיהא קרב לשום אדם, רק לנשיאים בלבד, שמשלהם הקריבו, כמו דאמר במנחות נ, א ובספרי. וכל קטורת יחיד שלא נמסרה לצבור הוא קטורת זרה, ונדב ואביהוא נשרפו על ידי קטורת. לכן עלה בדעתם שמעלתם גדולה ממעלת הכהנים. וזהו שאמר (פסוק ג): "כל העדה" - זהו הנשיאים - "כולם קדושים, ובתוכם ה'" - שנתקבל לרצון קרבניהם והמה חינכו המשכן. לכן אמר שיעשו בוחן על ידי קטורת שבה אתם מתפארים, ומזה בא טעותכם. לכן אמר במדרש (במדבר רבה יג, ז) שכל מקום שאמר "ויהי" אינו אלא צרה. ופריך מ"ויהי המקריב ביום הראשון" (לעיל ז, יב) ומתרץ שהולכים להישרף במחלוקת קרח. פירוש, כי על ידי זה הקרבן טעו במחלוקת קרח, כי זה סיבה לשריפתם. ויתכן כי נחשון לא היה ביכלתו להסירם מטעותם, כי היה גיסו של אהרן (שמות ו, כג), ואמרו שלכבוד בעל אחותו דרש. ואולי גם מפני זה הודיע הכתוב שהיתה אחות נחשון.

עוד קשה, מאתים וחמישים איש, וכתב רש"י (במדבר טז, א) שהיו ביניהם הנשיאים אליצור בן שדיאור וחבריו. וכן כתב הבחיי (שם) וזה לשונו: ובכלל חמשים ומאתים אלו היה שנים עשר הנשיאים שהקריבו בחנוכת המזבח, וכן דרשו רבותינו ז"ל (במדבר רבה פי"ח ס"ג; תנחומא, קרח ב) מגזירה שוה קריאי קריאי, כתיב הכא 'נשיאי עדה קראי מועד', וכתיב במדבר סיני (שם א, טז) 'אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם', וכן פירש רש"י ז"ל, אליצור בן שדיאור וחבריו. עכ"ל. ויש לתמוה, וכי חס ושלום נשיאים כמותם אשר ראו עיניהם גדולות ונפלאות, יהיו חס ושלום נדחו מקדושתם. ובפרט נחשון בן עמינדב, 'היתה יהודה לקדשו' (תהלים קיד, ב), וכי חס ושלום נדחה מהקדושה. ומצינו להיפך שהיתה זכותו קיים לזרעו אחריו, כמו שספרו רבותינו ז"ל (בבא - בתרא צא א) שלא הועיל לו זכותו לאלימלך כשיצא מארץ ישראל, שמע מינה דבענין אחר זכותו עמד להם....

מאתים וחמשים איש ובתוכם היו הנשיאים, כוונתם היה לשם שמים ולא להרע, רק ששגו. אבל הם סברו כי מחלקותם היה לשם שמים, ולא היה אצלם שום צד כפירה חלילה וחלילה, והאמינו בה' ובמשה עבדו, וידעו נאמנה כי כל מה שעושה משה רבינו ע"ה הוא מפי הגבורה. רק חשבו שענין התמנות אהרן ובניו היה מכח שהיה משה רבינו ע"ה מבקש זה מהקדוש ברוך הוא והתפלל על זה שלא יזוז הכבוד מביתו וממשפחתו ושבטו, והקדוש ברוך הוא רצון יראיו יעשה, ועל זה התרעמו ורדפו אחר הכבוד, לא אחר הכבוד המדומה והטומאה, רק אחר הכבוד אשר חכמים ינחלו והוא כבוד הרוחני. כי נודע השררות שיש בישראל שחולק הקדוש ברוך הוא מכבודו ליראיו, אינה מצד הגשמי החומרי, רק הכל רוחני להיות כבוד השכינה חופף עליו. כי ההתמנות הוא לקיום התורה והמצות ולהיותם קרובים ל'מלכות שמים' כנודע להבאים בסוד ה', וזה ההתנשאות מורה על ריבוי הקדושה. על כן היו רוצים בזה הכבוד שהוא בחינת החכמה, כי רצו לעמוד בסוד ה'. ובפרט שהיו יודעים סוד העיבור, שהוא סוד גדול מסודות העליונים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קי א) 'קראי מועד' (במדבר טז, ב) שהיו יכולין לעבר כו'. והיה כוונתם שקדושה עליונה תתפשט בכולם ויהיו גם כן בני עליה. וזהו סוד 'החטאים האלה בנפשתם' (שם יז, ג), כל חטא הוא שוגג (יומא לו ב), כי לא הזידו, וכוונתם היה בשביל נפשותם, שנפש שלהם יזכה לדבקות גדול ולהשגה עליונה. ועניינם היה כנדב ואביהוא שהיו גדולי ישראל, וכמו שהעיד משה לאהרן ואמר (ויקרא י, ג) 'הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש', הם גדולים ממני וממך (ספרא שמיני א, כג). ובמסכת סנהדרין (נב א) אמרו, וכבר הלכו נדב ואביהוא אחרי משה ואהרן, ואמרו, מתי ימותו שני זקנים הללו ונירש גדולתם. ולכאורה זה היה עון פלילי, אמנם עשו עבירה לשמה, והתאוו לירש הגדולה כדי שיגיעו לההשגה גדולה שיהיו קרובים למלכות שמים. וזהו שנאמר (ויקרא טז, א) 'בקרבתם לפני ה'', ולא אמר 'בהקריבם', אלא כוונתם היתה שהם בעצמם יתקרבו לפני ה'. ומתו בקטורת שהוא עבודה הרוחניות המקשר העליון בתחתון, ומתו בנפשותם שריפת נשמה וגוף קיים. וכן אלו מאתים וחמשים נפש, מדוגמת זה חטאו בנפשותם בשביל נפשותם, ומיתתם היה על ידי הקטורת כמו נדב ואביהוא. ומה שקורין את המאתים וחמשים איש חוטאים, ולפי מה שכתבתי הם אנשים גדולים. גם בעל הטורים (במדבר טז, ב) נתן סימן על רן איש, ו' נר רשעים ידעך' (איוב כא, יז). כי חטאו בזה שהתחברו למחלוקת קרח ונשתתפו עמו, והיה ראוי להיות לבדם ולא להתחבר לרשעים, על כן בהדי הוצא לקי כרבא (בבא - קמא צב א), ונקראו כולם רשעים.

מה שנכון נכון כתב:אפשר להוציא מכלל דברי המדרש נשיא אחד, לא?

סגי נהור כתב: איך יתכן שיארע כזאת לנחשון בן עמינדב, שהיה הראשון שקפץ למי ים סוף? הא למדת, אז פון א שפרינגער דארף מען זיך היטן...

סגי נהור כתב:אכן יש שרצו להוציא מכלל הר"נ איש את נחשון בן עמינדב וזמרי בן סלוא, אמנם כבר בקדמונים מצאנו שפירשו שנחשון בכלל (לדוגמא בשל"ה הק').

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:אפשר להוציא מכלל דברי המדרש נשיא אחד, לא?

אכן יש שרצו להוציא מכלל הר"נ איש את נחשון בן עמינדב וזמרי בן סלוא, אמנם כבר בקדמונים מצאנו שפירשו שנחשון בכלל (לדוגמא בשל"ה הק').

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:אפשר להוציא מכלל דברי המדרש נשיא אחד, לא?

אכן יש שרצו להוציא מכלל הר"נ איש את נחשון בן עמינדב וזמרי בן סלוא, אמנם כבר בקדמונים מצאנו שפירשו שנחשון בכלל (לדוגמא בשל"ה הק').

איש גלילי כתב:

סגי נהור כתב:

מה שנכון נכון כתב:אפשר להוציא מכלל דברי המדרש נשיא אחד, לא?

אכן יש שרצו להוציא מכלל הר"נ איש את נחשון בן עמינדב וזמרי בן סלוא, אמנם כבר בקדמונים מצאנו שפירשו שנחשון בכלל (לדוגמא בשל"ה הק').

מה ענין זמרי בן סלוא לכאן? הוא לא מי"ב הנשיאים של פרשת במדבר (וגם בפרשת פינחס - בשנת הארבעים - הוא נשיא בית אב לשמעוני, ולא בהכרח שהיה הנשיא של כל השבט), וגם ודאי שלא נשרף במעשה קרח, שהרי נהרג בשנת הארבעים.

רון כתב:חס ושלום לחשוב שנחשון בן עמינדב היה מהחולקים על משה רבינו.

והוא דבר פשוט שאם היה מהחולקים משה רבינו לא היה לדורות בכלל ישראל לאות ומופת!!! וכבר טעו לפני כבודו בזה והוא פשוט וברור שאינו כן.

ומצאתי בזה פעם במשך חכמה ובל"נ אמצא זמן לחפש ולהעלות

והכתיב ויהי המקריב אמר להם אף היא אינה שמחה מפני שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שהם הולכים עם קרח במחלקתו

בינוני כתב:

רון כתב:חס ושלום לחשוב שנחשון בן עמינדב היה מהחולקים על משה רבינו.

והוא דבר פשוט שאם היה מהחולקים משה רבינו לא היה לדורות בכלל ישראל לאות ומופת!!! וכבר טעו לפני כבודו בזה והוא פשוט וברור שאינו כן.

ומצאתי בזה פעם במשך חכמה ובל"נ אמצא זמן לחפש ולהעלות

מדובר במדרש מפורש!!!
במדבר רבה פרשת נשא

והכתיב ויהי המקריב אמר להם אף היא אינה שמחה מפני שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שהם הולכים עם קרח במחלקתו

ואין לומר שמדבר על נשיא אחר, שהרי לשון "ויהי" לא נכתב אלא בנחשון! ובלתי אפשרי לומר שהרמז נכתב דווקא אצל נחשון בזמן שהרמז כלל לא שייך עליו!

איש גלילי כתב:

בינוני כתב:

רון כתב:חס ושלום לחשוב שנחשון בן עמינדב היה מהחולקים על משה רבינו.

והוא דבר פשוט שאם היה מהחולקים משה רבינו לא היה לדורות בכלל ישראל לאות ומופת!!! וכבר טעו לפני כבודו בזה והוא פשוט וברור שאינו כן.

ומצאתי בזה פעם במשך חכמה ובל"נ אמצא זמן לחפש ולהעלות

מדובר במדרש מפורש!!!
במדבר רבה פרשת נשא

והכתיב ויהי המקריב אמר להם אף היא אינה שמחה מפני שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שהם הולכים עם קרח במחלקתו

ואין לומר שמדבר על נשיא אחר, שהרי לשון "ויהי" לא נכתב אלא בנחשון! ובלתי אפשרי לומר שהרמז נכתב דווקא אצל נחשון בזמן שהרמז כלל לא שייך עליו!

המשך חכמה - לשיטתו - תירץ זה, עיין לעיל בדבריו בציטוטו של הרב משנ"נ.

בינוני כתב:אבל מ"מ לא ראיתי בדבריו תירוץ על זה שלשון "ויהי" [והיינו הצער] לא נאמר אלא אצל נחשון "ויהי המקריב ביום הראשון". וזה אפשר לומר שהלשון הוא על כולם, אבל איך יתכן לומר שהוא על כולם חוץ מנחשון?

מה שנכון נכון כתב:

בינוני כתב:אבל מ"מ לא ראיתי בדבריו תירוץ על זה שלשון "ויהי" [והיינו הצער] לא נאמר אלא אצל נחשון "ויהי המקריב ביום הראשון". וזה אפשר לומר שהלשון הוא על כולם, אבל איך יתכן לומר שהוא על כולם חוץ מנחשון?

י"ל שבענין מה להביא קרבן לחנוכת המזבח נמשכו הנשיאים אחר נחשון שהקריב ראשון, (אף שהעצה היתה של נתנאל בן צוער), ומכיון שהוא הקריב קטרת גם הם הקריבו כן, וזה גרם לטעותם כמ"ש המש"ח, וע"כ אפשר לומר 'ויהי' כבר אצל נחשון.

מה שנכון נכון כתב:היה צער לפני הקב"ה בזמן הקרבתו של נחשון, בגלל שגלוי לפניו מה יסתובב ממעשה הקרבה זה - שיקריבו כן גם שאר הנשיאים ויביאם דבר זה לחטוא בעדת קורח.
הצער הוא לא על על המעשה של נחשון מצד עצמו ולא על הגברא, ואי"צ להגדירו כאחראי למה שנגרם מזה ולו במקצת.

הגרח כתב:1.אם זו שטות אז מה עם כל ה250האחרים???
2.האם עיינו הטעתו שללה את פקחותו או חייבה את שטותו
3.האם השטות היא המחלוקת גופא או העובדה שמדובר במשה רבינו
4.האם ניתן היה להעריך מראש את הזעם של קרח?
5.האם מותו של קרח הוא ארוע נקודתי או שהיתה לו השפעה חיובית על העם היהודי לדורותיו

הגרח כתב:7.ויעל משה אל קרח נדרש בסנהדרין קא לכך שאסור להחזיק במחלוקת .האם נביא שמסיתים נגד דבריו נקרא מחזיק במחלוקת או שמא משה עשה זאת לפנים משורת הדין וק"ו למי שמעודד או תומך במחלוקת.

הגרח כתב:8.מהי מחלוקת א. קריאת תיגר על הסדר החברתי הקיים.

הגרח כתב:8.מהי מחלוקת ב. ויכוח ענייני שגולש לפסים אישים.

הגרח כתב:8.מהי מחלוקת ג. יצירת קבוצות קטנות מוגדרות שמדגישות את המפריד במקום את המאחד.

שמר כתב:אגב, אם עוסקים בנחשון אם היה או לא היה, שמעתי פעם ווארט יפה במס' זבחים ז. בעניין שינוי בעלים ששחט לשם מת "שחט לשם חטאת נחשון (שמת)" - ומדוע לא 'כתבה הגמ' מת סתם מדוע דווקא נחשון, וי"ל שהכוונה לנחשון בן עמינדב שהוא המת היחיד שידוע שחייב קרבן חטאת שהלא יש איסור להכניס מת לעזרה וא"כ נחשון כאילו הכניס עצמו לעזרה ונשרף ומת שם וכאילו הכניס מת לעזרה וחייב קרבן חטאת.

איש גלילי כתב:

שמר כתב:אגב, אם עוסקים בנחשון אם היה או לא היה, שמעתי פעם ווארט יפה במס' זבחים ז. בעניין שינוי בעלים ששחט לשם מת "שחט לשם חטאת נחשון (שמת)" - ומדוע לא 'כתבה הגמ' מת סתם מדוע דווקא נחשון, וי"ל שהכוונה לנחשון בן עמינדב שהוא המת היחיד שידוע שחייב קרבן חטאת שהלא יש איסור להכניס מת לעזרה וא"כ נחשון כאילו הכניס עצמו לעזרה ונשרף ומת שם וכאילו הכניס מת לעזרה וחייב קרבן חטאת.

היחיד??? והלא היו עמו עוד ר"נ אנשים (וגם על נדב ואביהו שייך לומר כן).

איש גלילי כתב: לפי דברי רש"י ע"פ מדרש תנחומא, שי"ב הנשיאים היו מר"ן מקטירי הקטרת...

שערי חכמה כתב:וקשה טובא, שהרי נשיא שבט שמעון היה שלומיאל בן צורישדי, ובגמ' (סנהדרין פב:)מפורש שהוא זמרי בן סלוא שהיה נשיא בית אב לשמעוני, וכן מפורש במדרש רבה (במדב"ר כא ג) ותנחומא (פינחס ב), וא"כ לא מת בעדת קורח. וצ"ע.

בינוני כתב:

רון כתב:חס ושלום לחשוב שנחשון בן עמינדב היה מהחולקים על משה רבינו.

והוא דבר פשוט שאם היה מהחולקים משה רבינו לא היה לדורות בכלל ישראל לאות ומופת!!! וכבר טעו לפני כבודו בזה והוא פשוט וברור שאינו כן.

ומצאתי בזה פעם במשך חכמה ובל"נ אמצא זמן לחפש ולהעלות

מדובר במדרש מפורש!!!
במדבר רבה פרשת נשא

והכתיב ויהי המקריב אמר להם אף היא אינה שמחה מפני שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שהם הולכים עם קרח במחלקתו

ואין לומר שמדבר על נשיא אחר, שהרי לשון "ויהי" לא נכתב אלא בנחשון! ובלתי אפשרי לומר שהרמז נכתב דווקא אצל נחשון בזמן שהרמז כלל לא שייך עליו!

בן מיכאל כתב:יפה! אבל כידוע במדב"ר איננו מחז"ל.