פורום אוצר החכמה

מדוע היה צורך כה גדול בבריאת פי האתון ומה התועלת הגדולה בה עד כדי בריאתה במיוחד לבלעם הרשע בבין השמשות???

מדוע ה' לא עשה תנאי עם בריאת האתון שלא תדבר עד שיורשה לה כמו בקריעת הים? ומה צורך הבריאה החדשה???

מה נברא בין השמשות? הדיבור עצמו אינו דבר שהיה עד שנהיה ע"י האתון. הפה היה גם קודם לדיבור ובלי קשר לדיבור. ומה נברא שלא היה???

כתב הרמב"ן פרק כ"ב פסוק כ"ג, וטעם הנס הזה להראות לבלעם מי שם פה לאדם או מי ישום אלם להודיעו כי השם פותח פי הנאלמים, וכל שכן שיאלם ברצונו פי המדברים, גם ישים בפיהם דברים לדבר כרצונו כי הכל בידו, ולהזהירו שלא ילך אחר נחש וקסם ויקללם בהם, כי מנחש וקוסם היה. [וע"ע בספורנו]

מקשה הסבא מקלם מדוע היה הקב"ה צריך לשנות את סדרי הטבע ולא לכעוס, היה יכול לגרום לבלעם לישון באותו זמן כמו שהיה לריב"ל במסכת ברכות.

ותירץ שבא להראות חביבות לישראל שהם מושגחים מעל הטבע ואפילו "בעל בחירה" אינו יכול לפגוע בהם.

העולה מהפרשה שפי האתון והנס שהקב"ה לא כעס, שניהם לימדו את העליונות של הקב"ה על האדם שהוא בעל בחירה ובעל דיבור.

ידעתי גם ידעתי את דברי הרמב"ן, אך השאלה היא מדוע היה צריך לכך בריאה חדשה ומדוע לפרעה במצרים למשל לא נבראה שום בריאה? הרי יציאת מצרים והמכות הם מיסודות האמונה לדורות ואירוע הרבה יותר משמעותי וחשוב כדי לברוא בו בריאה?? במצרים ראו חביבות הקב"ה לישראל וששום בעל בחירה אינו יכול להם וכו' וכו' בלא בריאה חדשה ומה שונה כאן???

כל הניסים שהיו במצרים, ובפרט מכת בכורות וקריעת ים סוף שנעשו ע"י הקב"ה בעצמו, הם גדולים יותר מכל הבריאות שנבראו בערב שבת בין השמשות.
כל הבריאות שנבראו בערב שבת בין השמשות יש להם שייכות במשהו לעולם הטבע וע"כ הם נבראו בחלק מהיום השישי שבששה הימים נבראו חוקי הטבע. לעומת זאת כל ה"ניסים" הם כולם לגמרי מעל הטבע, והם נבראו בשבת ביום השביעי שהוא כולו רוחני ונעלה ושורש לכל הימים. והדברים ארוכים. [מלבי"ם]

במצרים פרעה הפך את עצמו לאליל ואמר לא ידעתי מי ה' כלומר יש רק את חוקי "הטבע" וע"כ באו כל הניסים להראות שיש משגיח על טבעי שמנהיג את הבירה.

כאן אצל בלעם, בלעם ידע היטב שיש את הקב"ה שהרי הוא היה נביא, והיה חסר לו את ההבנה שהקב"ה משגיח "בטבע הנעלה דהיינו הדיבור" וע"כ בא נס פי האתון. ויש עוד להאריך.

יפה כתבת, אך עדיין נראה שיש בבריאה מיוחדת זו ללמד משהו יותר מכך לכל הדורות כולם, דהא לבלעם היה אפשר ללמד זאת בעוד צורות ולא היה הכרח דווקא כך.
אגב, שתי השאלות השניות לא תורצו.

עי' משך חכמה ריש פרשת בלק.