פורום אוצר החכמה

לב,יד וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם--תַּרְבּוּת, אֲנָשִׁים חַטָּאִים: לִסְפּוֹת עוֹד, עַל חֲרוֹן אַף-יְהוָה--אֶל-יִשְׂרָאֵל.
וְהָא קַמְתּוּן, בָּתַר אֲבָהָתְכוֹן--תַּלְמִידֵי, גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא: לְאוֹסָפָא עוֹד, עַל תְּקוֹף רֻגְזָא דַּייָ--עַל יִשְׂרָאֵל.

ופירוש אונקלוס למלה תרבות, לפרשה כתלמיד. יש קצת לעיין מדברי רבי אליעזר במשנה בפ"א בבא קמא ד"בזמן שהם בני תרבות אינן מועדים"
ועוד יש לעיין דבלשונינו המדוברת תרבות אינה דוקא כתלמיד אלא קבוצה שנוהגת באופן מסוים, והבן.

הפסוק נמצא בפרק לב, ולא בפרק לה.

'תרבות' הוא לשון גידול (כמו 'אשר טיפחתי וריביתי' - איכה ב, כד), עיין אבן עזרא.

ותלמיד הוא גם כן סוג של גידול.

עסק בזה רא"ד קולמן, מחנה דן, חלק א עמ' שצט.