קו ירוק כתב:כבר הרמב"ן כותב שלא יובן מן המקראות בינה שלמה במעשה בראשית...
אמת. אבל מן הסתם הותר לנו לכה"פ לצטט את הרמב"ן ואת שאר המפרשים איך הם מפרשים את הפסוקים. וכלהלן.
שמש כתב:(למעשה השמיים שאנו רואים אינם אלא שכבות אויר גבוהות ולא 'דבר ממשי' וככל הידוע כיום אין 'רקיע ממשי' התוחם את העולם/היקום).
מה שכתבת שכפי הידוע היום אין משהו ממשי שתוחם את היקום, זה נכון, אבל ידוע משהו ממשי שתוחם את כדור הארץ - האטמוספירה.
ישא ברכה כתב:ביום השני הקב"ה ברא את הרקיע, דהיינו הקב"ה עשה חלל במציאות של השמים (רקיע מלשון מקום ריק), ויש את המים העליונים שהם לכאורה השמים המורכבים מאש ומים, הרקיע עצמו הוא החלל בו נמצאים השמש והירח ושאר גרמי השמים.
דבר ראשון, מה שפירשת בשם 'רקיע' שהוא מלשון ריק אינו נכון כלל, וכל הראשונים פירשו השם מלשון "רוקע הארץ על המים".
שנית, מה שכתבת שהרקיע הוא החלל, סותר את דברי הראשונים שהוא דבר ממשי, וגם את דברי האחרונים דלהלן שהרקיע הוא האוויר [אטמוספירה] הסובב את כדוה"א.
ומעתה לגופו של עניין.
בכל הראשונים מפורש שהרקיע הוא משהו ממשי:
רש"י כתב:שאף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקדוש ברוך הוא באומרו יהי רקיע.
ועיין בשאר הראשונים שכולם כתבו כך.
ומהו אותו רקיע? בראשונים משמע שהמדובר הוא על האטמוספירה:
אב"ע בפי' הארוך כתב:והנה הרקיע הוא זה האויר ועוף תעופף עליו. ועליו כתוב וימתחם כאהל לשבת האדם תחתיו (ישע' מ, כב) כמשפט האהלים.
רד"ק כתב:רקיע - כל דבר הנמתח ומרוקע נקרא רקיע, כמו "רקועי פחים" (במדבר י"ז), והוא האויר הסובב את כל כדור הארצי.
ועי"ש בשאר דבריו, ולענ"ד אינם מתאימים כלל אלא לאוויר הקרוב.
והנה מדברי הראשונים אין הכרח ממש, כי לא היה ידוע בזמנם שיש לאויר גבול, אבל מ"מ מפורש בדבריהם שהמדובר הוא על האויר הסובב את כדוה"א [ולא החלל הכללי שאינו מסבב ומאהל על הארץ].
אולם באחרונים הדבר מפורש ממש:
רש"ש הירש כתב:היה קרוב אפוא לומר, ש"רקיע" הוא שם לאטמוספירה, והוא מציין את החלל שבין המים העליונים והתחתונים: בשוליו התחתונים זורמים המים, ואל שכבתו העליונה עולים האדים - ליצור עננים ולהמטיר מטר. האטמוספירה היא אפוא בין מים למים, - תחתיה המים התחתונים, ועליה המים העליונים... נמצאת זו הוראת "רקיע": כביכול הוא השטח התחתון של השמים; ואכן, בעינינו הוא נראה כמשטח קעור, הפרוש על הארץ ומקיף את הארץ.
ועי"ש בכל דבריו מה שמוסיף בזה.
ונפלאים דברי המלבי"ם בזה:
המלבי"ם כתב:במהות הרקיע הזה נבוכו בו המפרשים, והרי"א הביא חמש שטות... וכל אלה הדעות נבנו על קורי עכביש שארגו הראשונים שיש גלגלים במציאות, אבל בימינו התברר היטב... וע"כ האמת יורה דרכו שהעקר הוא שהרקיע הזה הוא אשר קראוהו חכמי הטבע בשם עיגול הנשימה [אטמאספערא] ששם יתילד הגשם והמטר והשלג. ושם רעם גבורותיו וברק נוראותיו.
להבנה מושלמת צריך לראות את כל אריכות דבריו.
לעניין שאלתו של ונתנו ידידים.
ונתנו ידידים כתב:למדנו מכאן שהרקיע הוא דבר שיש בו ממש.
והנה ידוע הוא כי המאורות נמצאים בחלל, וא"כ קשה דגם אטמוספרה אין שם והוא חלול וריק מכלום והוא תוהו ואיך אפשר להבין דהוא הוא הרקיע שהוא בריאה ודבר של ממש.
הנה לפי הנ"ל מהאחרונים שהרקיע הוא האטמוספירה, א"כ בוודאי הוא דבר שיש בו ממש [ביחס לחלל], עי"ש במלבי"ם באריכות. אלא שנשאר קשה, שהרי מפורש בתורה שהמאורות נמצאים ברקיע השמים, ואם הרקיע הוא האטמוספירה, א"כ אינם נמצאים כלל ברקיע אלא רחוק ממנו בחלל.
והנה הראשונים בוודאי לא ענו ע"ז, כי לא היה ידוע בזמנם שהאוויר נגמר איפה שהוא. אבל בדברי המלבי"ם נתבאר הדבר:
המלבי"ם כתב:כאשר נשא עינינו אל השמים ביום הגשם נראה שהשמים התקדרו עבים ועננים והם כמחיצה דקה מבדלת בין השמים והארץ. מחיצה זו שם ה' וקבע במקום ההוא ביום השני שלשם יתקבצו העבים ויהיו כפרוכת מבדיל בין מעל ותחת. ונקרא בצדק בשם רקיע סתם, וע"ז אמר ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. שהעוף יעופף בין הארץ ובין הרקיע, ומבואר כי יש מחיצה בין כל עולם ועולם והוא רקיע של אותו עולם... והמאורות שנתנו ברקיע השמים בארו חז"ל שנתנו ברקיע השני. שהוא המחיצה שבעולם הכוכבים, ואמרו שאם היו נתונים ברקיע הראשון שהוא קרוב לארץ היו שורפים כל העולם... שהגם שקרא ה' לרקיע התחתון בשם שמים. ואמר לקול תתו המון מים בשמים, כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים, בכ"ז יבא שם שמים גם על עולם הגלגלים ומה שלמעלה מהם, כן גם בשם רקיע.
ובדבריו מפורש שהרקיע של המאורות אינו אותו הרקיע של היום השני, אלא רקיע עליון יותר [ולכאו' מדויק כך בתורה, כי ביום השני מדובר תמיד על רקיע סתם, משא"כ ביום הרביעי מדובר תמיד על רקיע 'השמים'], ועל אותו רקיע אין לנו הכרח שיש בו ממשות.
(וניתן אולי לפרש בזהירות המתבקשת שהרקיע הזה הוא כל החלל של מערכת השמש שמושלת על כדוה"א, והוא מבדיל בין האזור שבהשפעת מערכת השמש שלנו לאזור של מערכות אחרות (וז"ל המלבי"ם לעניין אחר: "כי אין לנו עסק עתה בהמון רבבות שמשות שנגלו לעין התוכנים... שרחוקים מעולם שלנו והמה ממלכות בפ"ע אין להם עסק עם ממלכת השמים המושלת על ארצנו").)
ומה ששאל:
ונתנו ידידים כתב:למדנו מכאן שמעל הרקיע יש מים.
והנה ידוע הוא כי המאורות נמצאים בחלל, וא"כ קשה דלא מיבעי דאין שם מים וכו'.
זה אינו נכון במציאות, כי ידוע שיש כמויות אדירות של מים בשאר הכוכבים [ישנם כוכבים שמורכבים בעיקר מקרח], ואדרבה, לפי הנ"ל מרווח היטב, כי הרקיע/האטמוספירה הוא אכן המבדיל בין המים שבכדוה"א לבין המים שבשאר מערכת השמש.