פורום אוצר החכמה

רשי בסוף פרשת לך לך מביא דרשה זו על המילים "אני אל שדי".
אודה לפשטים בדרשת חזל זו.

ליקוטי מוהר''ן סימן יא.
ליקוטי הלכות (לרבי נתן) או''ח הל' תפילין הלכה ו'.

יש ע"ז דרשה נפלאה מהגר"ש פינקוס זצ"ל, כמדומני ששמעתיה מפ"ק, ונמצא הרבה בספריו, קחנו משם. לא כדאי לתמצת ולקלקל את הרעיון.

רש"י בראשית פרק יז
(א) אני א-ל ש-די - אני הוא שיש די בא-להותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לא-לוה ולפטרון,

בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מו סימן ג
אמר עד שלא מלתי היו באים ומזדווגים לי תאמר משמלתי הן באין ומזדווגים לי, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם דייך שאני א-לוהך, דייך שאני פטרונך, ולא לך לעצמך אלא דיי לעולמי שאני אלוהו, דיו לעולמי שאני פטרונו,
אלשיך בראשית פרק יז
אני א-ל ש-די כו' והוא כמאמרם ז"ל (עיין בראשית רבה מו ב), שהוא אני הוא שיש די בא-להותי לכל בריה לשלם שכר טוב לכל, ועל כן הזהר ואל תהי מהצריכים סעד לתומם, כי אם התהלך לפני, והיה תמים מלהרהר כלל:

לכאורה משמע שהכוונה לביטחון שאין עוד מלבדו ודי שילך בדרכי ה' , דהיינו שבין אם השתדל ובין אם לא השתדל ההצלחה גם הטבעית היא ביד הקב"ה, אלא שההשתדלות הטבעית גם בכלל המצוות, וכשאין מצווות השתדלות לא יפסיד אלא ירוויח מאי השתדלותו