פורום אוצר החכמה

ידועים דברי הרמב"ן שבימים הקדמונים היו מרחיקים כל דבר שקשור בנדה ולא היה זה מדיני טומאה וטהרה אלא מפחד וכו'

מש"כ הרב דרומי גם פירשתי כן, אמנם הוקשה לי שכל זה טוב לרש"י אבל למבואר בחז"ל משום שהיה אוכל חוליו בטהרה משמע קצת שלא חששו להא דהרמב"ן, שו"ר שהאריך בזה ש"ב בעל משנת חיים על התורה עיי"ש. וכתבתי עצמו, ואם אמצא תשובתו בל'"נ אפרסמנה כאן.
ואפשר לפרש, ששלימות של הכנסת אורחים היא לאכול איתם שאז הם כאוכלים על שולחנו, ואברהם לא רצה להביא להם מה שלא יוכל לאכול עמם. ודו"ק.

ובגוף דברי הרמב"ן הסתפקתי מתי פסק דבר זה שהגויים היו זהירים בנידה,
ובתענית כב' א' מעשה דזנדוקנא שאמר על בת ישראל שהיא נידה כדי שלא יבואו עליה, משמע קצת שנהג, אמנם רש"י כתב מטעם מאיסות. (וכן מש"כ שבחורבן רמז הקב"ה ושפעו נשי ישראל דם י"ל ג"כ שהוא מטעם מאיסותא, ולא מחמת הזהירות. יל"ע.
ואי"ה אקום ואשנה בפרק זה בל'"נ.

מביט ומבין כתב:לכן לא הביא להם פת לחם-כך פרש"י
אך אם סבר שהם ערבים, מה הבעיה להביא להם אוכל טמא?
אולי בגלל שסבר שהם ערבים הביא להם בשר וחלב?

בענין המחלוקת בחז"ל אם הביא לחם א"ל וכן אם אכלו בב"ח ומי מהם אכל עיין ג"כ
viewtopic.php?f=46&t=6819&hilit=%D7%A9%D7%99%D7%A3#p60068