פורום אוצר החכמה

לפי הפירוש ברש"י שנקראת מערת 'המכפלה' ע"ש הזוגות שנקברו שם אדם וחוה וכו'. הרי השדה הייתה שייכת לעפרון ואיך נקבר שם אדם הראשון וחוה, האם גם הם קנו שם חלקת קבר, ומי מכר להם?

לא הבנתי את השאלה. כשמתו אדם וחוה עפרון לא היה קיים. אדם וחוה נקברו שם לפני המבול.

כאשר נפוצו הגויים בני נח לארצותם נפלה הארץ בחלקו של שם (לפי רש"י על והכנעני אז בארץ) וכנען כבשום בכיבוש מלחמה ועפרון קיבלה. אפשרות אחרת היא שכשנפוצו הגויים נפלה הארץ בחלקו של חם (כמו שמשמע מרש"י על וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים) והתחלקה לכנענים ונפלה בירושה או בקניין מיורשים לעפרון.

פשוט מאוד שאדם וחוה נקברו עוד לפני שעפרון חלם לבוא לעולם.
אך מה שצריך ביאור ופשט, האיך עפרון לא ידע כלל שיש שמה קברים??? הוא אף פעם לא נכנס לראות מה יש במתחם ההוא שנמצא בשטח שלו???
א פלא.

גם כך אינני מבין את השאלה, הוא הלך לחפור בתוך המערה שבתחום שדהו? מן הסתם הוא עוד לא הספיק לסיים את הדוקטורט בארכאולוגיה...

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה. כשמתו אדם וחוה עפרון לא היה קיים. אדם וחוה נקברו שם לפני המבול.

כאשר נפוצו הגויים בני נח לארצותם נפלה הארץ בחלקו של שם (לפי רש"י על והכנעני אז בארץ) וכנען כבשום בכיבוש מלחמה ועפרון קיבלה. אפשרות אחרת היא שכשנפוצו הגויים נפלה הארץ בחלקו של חם (כמו שמשמע מרש"י על וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים) והתחלקה לכנענים ונפלה בירושה או בקניין מיורשים לעפרון.

האם אברהם אבינו ידע שאדם וחוה קבורים שם?

אברהם אבינו ידע, אך לא סיפר זאת לעפרון.

הרמב"ן בפסוק ט אומר בפירוש שעפרון לא ידע. לא ברור לי אם אפשר להוכיח מדבריו שאברהם ידע.

אברהם ידע, וז"ל פרקי דרבי אליעזר פל"ו, כשנגלו המלאכים עליו, היה סבור אברהם אבינו שהם אורחי עם הארץ, ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה ואמר לשרה לעשות להם סעודה, ובאותה שעה כשהיתה לשה שרה ראתה דם נדה לפיכך לא הגיש להם מן העוגות, ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה, ונכנס אחריו ומצא שם אדם וחוה שוכבים על המטות וישנים ונירות דולקים עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח לפיכך חמד את מערת המכפלה לאחוזת קבר וכו'.

א''כ למה אי''ז מקח טעות ולכאו' הול''ל לאאע''ה להודיעו לעפרון על כך
ושמא גם אם היה יודע מזה לא היה לוקח יותר מ-400 שקל
וזו הסיבה שאברהם לא רצה מתנה דזה ודאי מתנה בטעות

לענין כתב:א''כ למה אי''ז מקח טעות ולכאו' הול''ל לאאע''ה להודיעו לעפרון על כך
ושמא גם אם היה יודע מזה לא היה לוקח יותר מ-400 שקל
וזו הסיבה שאברהם לא רצה מתנה דזה ודאי מתנה בטעות

לא שייך מקח טעות כשמהשמים הראו את החשיבות רק לאברהם ולא לעפרון, וכמאמר הזוהר כי היא שייכת לאברהם ולא לעפרון.
לשון הזוהר הקדוש
רבי אלעזר אמר, בשעתא דעאל אברהם במערתא היך עאל, בגין דהוה רהיט אבתריה דההוא עגלא, דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וגו', וההוא בן בקר ערק עד ההיא מערתא, ועאל אבתריה וחמא מה דחמא. תו בגין דאיהו צלי כל יומא ויומא, והוה נפיק עד ההוא חקל דהוה סליק ריחין עלאין, וחמא נהורא דנפיק מגו מערתא וצלי תמן, ותמן מליל עמיה קב"ה, ובגין כך בעא ליה, דתאובתיה הוה בההוא אתר תדיר, ואי תימא אי הכי אמאי לא בעא לה עד השתא, בגין דלא ישגחון עליה, הואיל ולא אצטריך ליה, השתא דאצטריך ליה, אמר הא שעתא למתבע ליה. תא חזי אי עפרון הוה חמי במערתא מה דהוה חמי אברהם בה, לא יזבין לה לעלמין, אלא ודאי לא חמא בה ולא כלום, דהא לית מלה אתגלייא אלא למאריה, ובגין כך לאברהם אתגלייא ולא לעפרון, לאברהם אתגלייא, דיליה הוה.לעפרון לא הות אתגליא ליה, דלא הוה ליה חולקא ביה, ובגין כך לא אתגלי לעפרון כלום, ולא הוה חמי אלא חשוכא, ועל דא זבין לה, ומה דלא תבע אברהם בקדמיתא דיזבין ליה זבין, דהא אברהם לא קאמר אלא ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו וגו', בכסף מלא יתננה לי וגו', ואיהו אמר השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה וגו', בגין דכלא הוה מאיס עליה דעפרון דלא ידע מה היא.

הצבי כתב:

לענין כתב:א''כ למה אי''ז מקח טעות ולכאו' הול''ל לאאע''ה להודיעו לעפרון על כך
ושמא גם אם היה יודע מזה לא היה לוקח יותר מ-400 שקל
וזו הסיבה שאברהם לא רצה מתנה דזה ודאי מתנה בטעות

לא שייך מקח טעות כשמהשמים הראו את החשיבות רק לאברהם ולא לעפרון, וכמאמר הזוהר כי היא שייכת לאברהם ולא לעפרון.
לשון הזוהר הקדוש
רבי אלעזר אמר, בשעתא דעאל אברהם במערתא היך עאל, בגין דהוה רהיט אבתריה דההוא עגלא, דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וגו', וההוא בן בקר ערק עד ההיא מערתא, ועאל אבתריה וחמא מה דחמא. תו בגין דאיהו צלי כל יומא ויומא, והוה נפיק עד ההוא חקל דהוה סליק ריחין עלאין, וחמא נהורא דנפיק מגו מערתא וצלי תמן, ותמן מליל עמיה קב"ה, ובגין כך בעא ליה, דתאובתיה הוה בההוא אתר תדיר, ואי תימא אי הכי אמאי לא בעא לה עד השתא, בגין דלא ישגחון עליה, הואיל ולא אצטריך ליה, השתא דאצטריך ליה, אמר הא שעתא למתבע ליה. תא חזי אי עפרון הוה חמי במערתא מה דהוה חמי אברהם בה, לא יזבין לה לעלמין, אלא ודאי לא חמא בה ולא כלום, דהא לית מלה אתגלייא אלא למאריה, ובגין כך לאברהם אתגלייא ולא לעפרון, לאברהם אתגלייא, דיליה הוה.לעפרון לא הות אתגליא ליה, דלא הוה ליה חולקא ביה, ובגין כך לא אתגלי לעפרון כלום, ולא הוה חמי אלא חשוכא, ועל דא זבין לה, ומה דלא תבע אברהם בקדמיתא דיזבין ליה זבין, דהא אברהם לא קאמר אלא ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו וגו', בכסף מלא יתננה לי וגו', ואיהו אמר השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה וגו', בגין דכלא הוה מאיס עליה דעפרון דלא ידע מה היא.

ודבר נפלא יש בשפת אמת
וידבר אל בני חת וגו' מה שהוצרך מקודם לדבר עם כל בני חת, נראה על פי מה שכתוב בזוה"ק כי עפרון לא ידע מקבורת אדם וחוה וחשיבות המערה ולא אתגלי רק לאברהם עיין שם, אם כן גם עפרון ואבותיו מעולם לא זכו במקום זה כי הי' הכל בטעות והוא שייך אל כלל אנשי המקום, ולכן דיבר עמהם עד שאמרו לו במבחר קברינו קבור את מתך, והיינו מערת המכפלה שהיא מובחר הקברים כמו שכתוב במדרש שכל הנקבר בו כו' ואמרו ולא ידעו מה אמרו, ואחר כך קנה מעפרון, שגוף מקום הנגלה שלו הי',

אחר שאברהם קנה את המערה וכל חלקת השדה וקבר את שרה אשתו,
לא כתוב כלום אח"כ בתורה מה נהיה עם חלקת השדה שהיה שם, מה נעשה עם זה? מי השתמש עם זה?? כמה גדול היה חלקת השדה??