פורום אוצר החכמה

משלי י יח: מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל".

ובתרגום שם: מכמין בעל דבבא ספותא דשקרא, ומפיק טבא הוא סכלא". [הובא ב"חק לישראל" של היום].

מה פירוש הדברים, בפסוק כתוב מוציא דבה, והתרגום מתרגם מפיק טבא, אתמהא. [שמעתי היום מהגריח"ס שליט"א].

ואולי טעות הדפוס יש, וצ"ל דבא במקום טבא וצ"ע.

מי שיש לו מידע בענין או כתבי יד או דפוסים ישנים של תרגום משלי, יואיל בטובו להודיע וישר כוחו.

אגב האם יש מהדורה מוגהת לתרגום משלי?

צורבא מדרבנן כתב:משלי י יח: מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל".

ובתרגום שם: מכמין בעל דבבא ספותא דשקרא, ומפיק טבא הוא סכלא". [הובא ב"חק לישראל" של היום].

מה פירוש הדברים, בפסוק כתוב מוציא דבה, והתרגום מתרגם מפיק טבא, אתמהא. [שמעתי היום מהגריח"ס שליט"א].

ואולי טעות הדפוס יש, וצ"ל דבא במקום טבא וצ"ע.

מי שיש לו מידע בענין או כתבי יד או דפוסים ישנים של תרגום משלי, יואיל בטובו להודיע וישר כוחו.

הניקוד צ"ל טִבָּא (בסורית טֶבָּא). תרגום 'דבתם' (בראשית לז ב) טִבְּהוֹן - בספרים המדויקים.
וזו דוגמא קטנה שיש ללמוד ממנה מתינות וזהירות מהגהת מילה שאינה מוּכּרת.

בתרגום משלי של תנ"ך וינציה רע"ח (נמצא באוצר) דבה מתורגם טיבה, אות ט בחירק, ואות ב' מודגשת וקמוצה

טיב היא מילה מצויה בלשון חז"ל ובעברית מדוברת, ומשמשת בין לטובה בין לרעה.

כהשלמה למה שכתבו הרבנים מעלי, ראה כאן (http://www.nechama.org.il/guidance/56.html) ואצל ליונשטם, 'עבט = ערב?', לשוננו כה, תשרי-טבת תשכ"א, עמ' 113.