פורום אוצר החכמה

ב"ה
בפרשה רואים לגבי דתן ואבירם שהם רצו להראות לבני ישראל שיורד מן אפילו בשבת והציפורים אכלו את זה ועד היום מביאים להם אוכל בשבת כשכר על זה ולכאורה קשה לי האם באמת כלל ישראל היו מאמינים להם כשהיו רואים את ה 2 עומרים שפיזרו הרי כל יום היו יורד כאלה כמויות אדירות של מן כמו שרואים שכתוב שהיה 40 אמה של מן וא"כ מה באמת הם חשבו שיאמינו להם?

זוהי הכח של ליצנות.

בליצנות לא שייך הגיון בכלל

נ"ל דרצו לערער על נבואתו של משרע"ה שהוא לא מדייק ומדהאי שייר האי שייר

שמעתי מרב אחד שזה סיפור שמספרים לילדים בחיידר
אבל אין לזה מקור

פרדס יוסף בהוצאה חדשה עמ' רפט בשם ר' מאיר מפערמישלאן ומדויק בפסוק. עיי"ש

טעמי המנהגים תקלא.
ומובא המנהג כבר במגן אברהם. שכד
אמנם יש לדון מדינא ד'אין מאכילים מאכל אדם לבהמה'. המבואר בתענית כ' ב' והובא במג"א קעא ובבמשנה ברורה. ויש ליישב דהוי צורך האדם לתקן את מידותיו להשריש בו הכרת הטוב.
ובדין זה אסף איש טהור בספר עץ השדה ( שטסמן ) סימן כב. בארוכה כל פרטי הדינים.

אעלה פה מה שכבר הובא בספרים אודות זה הענין עפ"י המקורות והספרים.

ב"ה
כל התשובות מאוד יפות ובאות להוכיח שבאמת יש מקור לסיפור הזה אבל השאלה העיקרית עדיין קשה!!! איך כלל ישראל היו מאמינים להם כשיש כאלה הבדלים עצומים בכמויות?

מאמין באמת כתב:ב"ה
כל התשובות מאוד יפות ובאות להוכיח שבאמת יש מקור לסיפור הזה אבל השאלה העיקרית עדיין קשה!!! איך כלל ישראל היו מאמינים להם כשיש כאלה הבדלים עצומים בכמויות?

ע"ז כבר השיב לעיל הרב 'ישראליק' תשובה מאוד נכונה ואמיתית = ליצנות !!!
ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, כבר למדנו.

ב"ה
לא נראה לי שלכזאת כמות מזערית אפשר לקרוא ליצנות!!!!!!
זה אפילו לא בדיחה! זה הרי היה כלום וכלום!!

מאמין באמת כתב:ב"ה
לא נראה לי שלכזאת כמות מזערית אפשר לקרוא ליצנות!!!!!!
זה אפילו לא בדיחה! זה הרי היה כלום וכלום!!

כח ההרס של ליצנות הוא מזעזע,
ואתן לך דוגמא מוחשית,
סיפר לי חבר שהוא למד לפני שנים בישיבת ווילרייק באנטוורפן שבבלגיה, לקראת יום ראש חודש אלול בא לדבר ולעורר את הלבבות האורח הדגול הגה"צ רבי מתתיהו סלומון משגיח דישיבת ליקווד בארה"ב.
המשגיח עלה לארון קודש לאחר התפילה עם כל הרצינות, ונתן זעקה [כדרכם של גדולי ליטא], "מורי ורבותי, בחורים יקרים, אתם יודעים איזה יום היום", הוא שאל זאת עם כל הברען וההתלהבות דקדושה במטרה לענות, "ראש חודש א-ל-ו-ל",
אבל לצערו הרב פתאום הוא שומע בחור שעונה חצי בשקט וחצי בקול "היום יום שני", ומיד עלה על פני הבחורים חיוך קל...
המשגיח רבי מתתיהו שמע זאת, תיכף ומיד ירד מהארון קודש ובשום פנים ואופן לא רצה להמשיך לדבר, כי אמר, "זהו ליצנות וחבל על כל הדיבורים שייאמרו עכשיו"...
זהו הרס של ליצנות שקלקל הרבה קבלות טובות והתעלות בעבודת ה' מכח אותה דרשה שהיתה צריכה להאמר.
אז הנה דוגמא של ליצנות קטנה ושולית...
ה"ה לענינינו!!!

מאמין באמת כתב:ב"ה
בפרשה רואים לגבי דתן ואבירם שהם רצו להראות לבני ישראל שיורד מן אפילו בשבת והציפורים אכלו את זה ועד היום מביאים להם אוכל בשבת כשכר על זה ולכאורה קשה לי האם באמת כלל ישראל היו מאמינים להם כשהיו רואים את ה 2 עומרים שפיזרו הרי כל יום היו יורד כאלה כמויות אדירות של מן כמו שרואים שכתוב שהיה 40 אמה של מן וא"כ מה באמת הם חשבו שיאמינו להם?

מאן יימר שהם פיזרו רק 2 עומרים?
הרי מן השמים היה יורד בכל יום כמויות עצומות של מן, אולי הם אכן לקחו כמות מאוד מאוד גדולה ואת זה הם פיזרו?
אין לי מקור לזה, אבל אולי אפשר ליישב קצת את השאלה.

והלא מקרא מפורש צווח ואומר (בשלח טז, יח): "וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אׇכְל֖וֹ לָקָֽטוּ".