פורום אוצר החכמה

בשולחן ערוך בהלכות פסח (סימן תצד סעיף א),

ומפטיר במרכבה דיחזקאל, ומסיים בפסוק ותשאני רוח

.
ובמשנה ברורה (ס"ק ד),

ונוהגין במקצת מקומות שגדול וחכם קורא זאת ההפטרה וסמך לדבר ולא במעשה מרכבה אא"כ היה חכם ומבין מדעתו. וגם יש נוהגין שכל מי שקורא אותה עם המפטיר בלחש אומר אותה ג"כ מעומד מפני כבודה.

לפי"ז יש לעורר טובא, דבהפטרת פרשת יתרו שג"כ מפטירין במעשה מרכבה, וכדאיתא בלבוש (סימן תרפה), לפרשת יתרו מפטירין בישעיה [ו, א] ובשנת מות המלך עוזיהו, שיש בה ענין מראה המרכבה שראה ישעיה דוגמת מה שראו ישראל במתן תורה שבפרשה, שינהגו ג"כ המנהגים הנ"ל, היינו שלא יקרא קטן את ההפטרה, וכן שמי שקוראה בלחש עם המפטיר יעמוד בקריאתה.
ובאמת מצינו בלקט יושר (חלק א עמוד נג ענין ג),

מה שנוהגים לומר הפטרה מיחזקאל דוקא גדול ולא קטן, משום דכתיב בחגיגה (דף י"ג ע"א) ההוא ינוקא דהוה מהרהר. ואגב זה נמי אין נוהגין לומר קטן ההפטרה מוישמע [היינו 'וישמע יתרו'] אבל אין איסור בדבר.

וראה עוד בשו"ת תורה לשמה (סימן נה) בלשון השאלה,

למה מפטירין ביום שבועות במרכבה דיחזקאל הע"ה, וא"ת שהיא מעין הפרשה המדברת בגילוי שכינה על הר סיני, היה ראוי יותר להפטיר במראה של ישעיה הע"ה, וכאשר מפטירין כן באמת בפ' יתרו, וכבר ארז"ל כל מה שראה יחזקאל הע"ה ראה ישעיה הע"ה. וגם ע"פ זוה"ק מראה ישעיה הוא יותר עליון וגבוה ממראה יחזקאל הע"ה, ועל כן אדרבה ראוי להפטיר בשל ישעיה הע"ה. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.

[ובתשובת הבא"ח מסכים עם השאלה, ואף מסתבר שגם השאלה נוסחה על ידו, ומשיב שבשבועות אירע המראה של יחזקאל, יעו"ש].
ושוב ראיתי שמובא להקפיד בזה בשם ספר 'זר השולחן' סי' י אות ע, וכן בשם 'אורחות חיים (ספינקא, שם סק"ט) שכן שמע מחמיו רי"מ מספינקא זצ"ל.

ייש"כ, בדיוק נסתפקתי בזה בשעת קריאת התורה היאך לנהוג, בהיותי קורא בלחש עם הבעל קורא.
וחסדי ה' אזכירה, שכובדתי בהגבהה ונפשט ספקי

בש"ק נומיתי לכמה ת"ח מופלגים שליט"א [וביניהם דודי הג"ר אשר אריאלי שליט"א] הערה זו שחפשתיה ולא מצאתיה בלוחות השונים, ואמרו לי קאלוס. והוסיפו בזה, דהא מיהת בודאי אין לעמוד רק עד 'כאן מסיימים הספרדים'...

שאלת עם הארץ: את עליית עשרת הדברות יש מקור ליתנה לאדם גדול או שזוהי המצאה בת דורינו?

[התפללתי השבוע במנין ובו ת"ח חשוב המכהן כרב המקום, נפלאתי לראות שכיבדו את אותו ת"ח במפטיר ולא בעשרת הדברות, שמא יותר יש מקור ליתן מפטיר לאדם גדול מאשר את עליית עשרת הדברות].

שמחו כתב:שאלת עם הארץ: את עליית עשרת הדברות יש מקור ליתנה לאדם גדול או שזוהי המצאה בת דורינו?

[התפללתי השבוע במנין ובו ת"ח חשוב המכהן כרב המקום, נפלאתי לראות שכיבדו את אותו ת"ח במפטיר ולא בעשרת הדברות, שמא יותר יש מקור ליתן מפטיר לאדם גדול מאשר את עליית עשרת הדברות].

כתב כה"ח (רפב כח): "ובדרך כלל אין איסור לקרות בתורה עם הארץ וכו'. והיינו דווקא בשירה וכיוצא בשאר עליות גדולות, אבל בעשרת הדברות אין לקרות עם הארץ בשגם הוא נכבד ועשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם, וכן המנהג". וכל זה בגלל שרוצים שקריאת התורה הזאת תהיה כמו שהיה במתן תורה, שמשה ידבר והאלוקים יעננו בקול.
"ואם אם לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשרת הדברות לזקן אחד, ואחר כך לקחו הקהל חכם אחר והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשרת הדברות בזה וכיוצא - זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה" (כה"ח תצד ד בשם החיד"א לדוד אמת סימן ב' אות י"ג).

ראיתי באיזה מקום טעם אחר ליתן לרב את עליית עשרת הדברות וזאת כדי שהקהל יעמדו לכבוד הרב וכך יוכלו להשאר בעמידה בקריאת עשרת הדברות גם למ"ד שאין לעמוד בקריאת עשרת הדברות במיוחד

הרבי מליובאוויטש - היה עולה לתורה תמיד לעליה האחרונה, דהיינו בשויו"ט למפטיר (ובשאר הימים - שלישי או רביעי), מלבד שמח"ת שעלה לחתן בראשית (וזמנים מסוימים שלא עלה לתורה).
אבל הוא עורר על קיום המנהג להעלות את המד"א לעשרת הדברות, בפרט כאשר היו אנשים שפקפקו בסמכותו של הרב וכו'.