פורום אוצר החכמה

אור החיים במדבר פרק כה פסוק יד
ושם איש ישראל. קשה ממה נפשך, אם חפץ ה' לגלות המוכים, היה לו להזכירם בשעת מעשה כשאמר (פסוק ו) והנה איש מבני ישראל, שם היה מקום להזכירו ולומר והנה איש וגו' זמרי וגו', וכשהזכיר גם כן המדינית היה לו להזכיר שמה, ואם תורה כסתה עליהם, כדרך שכסתה על המקושש בשבת, למה נמלך להזכיר שמם, והוצרך גם כן להוסיף עוד תיבות יתירות בתורה, שאם היה מזכיר שמם למעלה לא היה צריך לומר פעם ב' ושם איש וגו' ושם האשה וגו'.
אכן הנה האדון ברוך הוא אינו חפץ לזלזל אפילו ברשעים לפרסם מי בעלי דברים המתועבים, ומקושש יוכיח, גם במה שלפנינו תראה שלא גילה אותם בשעת מעשה, אלא דוקא אחר שהזכיר שבח פנחס אשר פעל ועשה מהמפעל הטוב שקנא לה' וכפר על בני ישראל, זכר גם כן כי לא קנא באדם פחות אלא באדם גדול נשיא בית אב, עם האשה ראש הקליפות ואביה מלך, כאומרו (פסוק טו) ראש אומות בית אב, ונתעבה במיתה בזויה לעין כל, ובכל כיוצא בזה שמו יתברך מתקדש, לזה יחסה לומר בת מלך היא, והגם שיש זלזול לאיש ישראל לא יגרע מצדיק עיניו (איוב לו ז), כדרך אומרו (משלי י ז) זכר צדיק לברכה, הגם ששם רשעים ירקב (שם) באמצעות כן וכו'.
עוד נראה כי טעם שלא הזכיר ה' שמו למעלה, לפי שעדיין לא עשה מעשה אלא חשב לעשות, וכל עוד שלא עשה לא תבזהו התורה להזכיר שמו, ואחר שכבר עשה מעשה פרסם ה' שמו, כי מצוה לפרסם הרשעים.

נחומצ'ה כתב:יש 'ווארט' יפה של החתם סופר, על מקור הכינוי 'שלומיאל' לחסר מזל.
והוא, שזמרי בן סלוא הוא השלומיאל בן צורי שדי המוזכר בריש ספר במדבר.
ומובא במדרש, שהרבה ניסים נעשו לפינחס באותה שעה.
וא"כ האיש שכנגדו היה ביש מזל, ומכאן הכינוי 'שלומיאל'.

תוכן כתב:

נחומצ'ה כתב:יש 'ווארט' יפה של החתם סופר, על מקור הכינוי 'שלומיאל' לחסר מזל.
והוא, שזמרי בן סלוא הוא השלומיאל בן צורי שדי המוזכר בריש ספר במדבר.
ומובא במדרש, שהרבה ניסים נעשו לפינחס באותה שעה.
וא"כ האיש שכנגדו היה ביש מזל, ומכאן הכינוי 'שלומיאל'.

הכינוי 'שלומיאל' מקורו בשם הספר שבגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte שנדפס בשנת 1814-תקע"ד.

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:

נחומצ'ה כתב:יש 'ווארט' יפה של החתם סופר, על מקור הכינוי 'שלומיאל' לחסר מזל.
והוא, שזמרי בן סלוא הוא השלומיאל בן צורי שדי המוזכר בריש ספר במדבר.
ומובא במדרש, שהרבה ניסים נעשו לפינחס באותה שעה.
וא"כ האיש שכנגדו היה ביש מזל, ומכאן הכינוי 'שלומיאל'.

הכינוי 'שלומיאל' מקורו בשם הספר שבגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte שנדפס בשנת 1814-תקע"ד.

האם ברור שלא השתמשו בכינוי "שלומיאל" לחסר-מזל לפני כתיבת הספר הזה?

תוכן כתב:

נחומצ'ה כתב:יש 'ווארט' יפה של החתם סופר, על מקור הכינוי 'שלומיאל' לחסר מזל.
והוא, שזמרי בן סלוא הוא השלומיאל בן צורי שדי המוזכר בריש ספר במדבר.
ומובא במדרש, שהרבה ניסים נעשו לפינחס באותה שעה.
וא"כ האיש שכנגדו היה ביש מזל, ומכאן הכינוי 'שלומיאל'.

הכינוי 'שלומיאל' מקורו בשם הספר שבגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte שנדפס בשנת 1814-תקע"ד.