פורום אוצר החכמה

מהו אותו הלבנון? במדרשים ורש"י מסבירים שהכוונה לבית המקדש. אך כמובן שזה פירוש דרשני, והלבנון פירושו הר הלבנון שהוא גם משטחה של ארץ ישראל שיועד ושנכבש על ידי יהושע. אלא מה שקשה לי מה ראה תרגום אונקלוס לחרוג מהפשט ולומר שזה בית המקדש.
אגב, בזמן זה טרם נקבע היכן יהיה בית המקדש.
(יעויין ברלב"ג שחשב שהר הלבנון ממנו הביאו ארזים היה באזור ירושלים)

מלבי"ם דברים פרק ג פסוק כה
...וגם שאם היה משה נכנס לארץ היה נודע לו תיכף מקום הר המוריה שהיה נעלם עד ימי דוד, והיה המקדש נבנה תיכף ע"י משה וז"ש ההר הטוב הזה והלבנון.

.

על הר המוריה מפרש רש"י שנקרא כן על שם מור ובשמים.

וא"כ הלבנון נקרא כן על שם הלבונה שתפסה מקום חשוב בעבודת ביהמ"ק, הן בקטורת והן בלחם הפנים ושאר מנחות.

בפשוטו הר המוריה ע"ש הכתוב 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה'.

הלבנון נקרא לבנון על שם השלג שבראש ההרים שלו (השם לבנון אינו שם של עיר או ארץ אלא של שטח מסויים והוא רכס ההרים ששם גדלים הארזים. כמו: הכרמל, הערבה, השפלה, הנגב, וכו'. בית המקדש בשום פנים ואופן אינו נקרא לבנון, זהו שם מאוחר שניתן לו וגם לא בצורה רשמית ע"ש הארזים שהובאו מלבנון שמהם היה עשוי.)

מהצד המחקרי ראו בהרחבה אצל ש' יפת, דור דור ופרשניו, תשס"ח, עמ' 85-102, בפרק מיוחד ומקיף המוקדש לשם לבנון על פי הפרשנויות השונות

פשוטו של מקרא בכל מקום שנזכר הלבנון היא ארץ הר הלבנון, ע"ש לובן השלג שבו.
כך 'ההר הטוב הזה והלבנון' (וא"כ ההר הטוב הזה הוא הר המלך - כל שדרת ארץ ישראל שהיא הר, והלבנון זה ההר הצפוני להר המלך).
וכך 'פתח לבנון דלתיך ותאכל אש 'בארזיך'.
וכך 'והלבנון באדיר יפול'.

אלא שחז"ל דרשוהו על בית המקדש (שדברי תורה כפטיש יפוצץ סלע) משום שמלבין עונותיהם של ישראל (יומא לט: עה.).
וכך מוצאים הרבה בחז"ל קול צעקה משער הדגים זו עכו שיושבת בפיהם של דגים, ופשוטו של מקרא ניבא צפניה של שער הדגים שבירושלים.
וכך עקרון תיעקר זו קיסרי בת אדום שיושבת בן החולות, ופשוטו של מקרא היא עקרון הפלשתית בין נחלת יהודה לנחלת דן.

ומה שאונקלוס פירש הלבנון ובית מקדשא, פעמים שנוטה מהפשט אל הדרש, וכמו בריש פר' דברים ולבן וחצרות ודי זהב, וכמו בברכת יעקב ובברכת בלעם.

רש"י מעיד על עצמו כמה פעמים שהוא לא בא "אלא לפשוטו של מקרא". ולכן מסתבר שמה שפירש על 'ההר הטוב הזה והלבנון' הוא בגדר פשט, ובפרט שרש"י לא כתב "רבותינו דרשו" וכיו"ב אלא פירש סתם, ומשמע שהוא הפשט ממש.

רש"י איננו דוגמא לפשטן במובן המקובל, אבל במקרה זה גם הפשטנים המקובלים אינם מפרשים שהכוונה להרי לבנון. יש לדון למי הסמכות להמציא פירושים חדשים בפשט המקראות.

דרומי כתב:רש"י מעיד על עצמו כמה פעמים שהוא לא בא "אלא לפשוטו של מקרא". ולכן מסתבר שמה שפירש על 'ההר הטוב הזה והלבנון' הוא בגדר פשט, ובפרט שרש"י לא כתב "רבותינו דרשו" וכיו"ב אלא פירש סתם, ומשמע שהוא הפשט ממש.

כשרש"י אומר שבא לפרש פשוטו של מקרא הכוונה על תיבות המקרא לפי פשוטם, ולא לכוונות הרחוקות מהפשט. או המעמיסות דרשות על הפשט.
היכן תמצא במקרא ש'לבנון' הוא בית המקדש, שעליו יתכוון רש"י שזה על דרך הפשט, ומדוע לא יתפרש הלבנון גם כפשוטו, שנוכרח לומר שא"א לפרשו על דרך הפשט ג"כ.

קו ירוק כתב:

דרומי כתב:רש"י מעיד על עצמו כמה פעמים שהוא לא בא "אלא לפשוטו של מקרא". ולכן מסתבר שמה שפירש על 'ההר הטוב הזה והלבנון' הוא בגדר פשט, ובפרט שרש"י לא כתב "רבותינו דרשו" וכיו"ב אלא פירש סתם, ומשמע שהוא הפשט ממש.

כשרש"י אומר שבא לפרש פשוטו של מקרא הכוונה על תיבות המקרא לפי פשוטם, ולא לכוונות הרחוקות מהפשט. או המעמיסות דרשות על הפשט.
היכן תמצא במקרא ש'לבנון' הוא בית המקדש, שעליו יתכוון רש"י שזה על דרך הפשט, ומדוע לא יתפרש הלבנון גם כפשוטו, שנוכרח לומר שא"א לפרשו על דרך הפשט ג"כ.

מצד קושייתך צ"ל דהו"ל לרש"י קושיא אחרת, חזקה יותר ע"פ הפשט, שבגינה לא יתכן לפרש כאן "לבנון" כפשוטו.

יהודי ירושלמי כתב:הלבנון נקרא לבנון על שם השלג שבראש ההרים שלו (השם לבנון אינו שם של עיר או ארץ אלא של שטח מסויים והוא רכס ההרים ששם גדלים הארזים. כמו: הכרמל, הערבה, השפלה, הנגב, וכו'. בית המקדש בשום פנים ואופן אינו נקרא לבנון, זהו שם מאוחר שניתן לו וגם לא בצורה רשמית ע"ש הארזים שהובאו מלבנון שמהם היה עשוי.)

איך אתה יודע את זה?

סגי נהור כתב:רש"י איננו דוגמא לפשטן במובן המקובל

(?!) יעויין בזה בס' כללי רש"י.

קו ירוק כתב:ההר הטוב הזה הוא הר המלך - כל שדרת ארץ ישראל שהיא הר

מה המקור ש"הר המלך" פירושו "כל שדרת א"י"?
היש לפרש כך אף בגיטין נז, א?

לבי במערב כתב:

קו ירוק כתב:

דרומי כתב:רש"י מעיד על עצמו כמה פעמים שהוא לא בא "אלא לפשוטו של מקרא". ולכן מסתבר שמה שפירש על 'ההר הטוב הזה והלבנון' הוא בגדר פשט, ובפרט שרש"י לא כתב "רבותינו דרשו" וכיו"ב אלא פירש סתם, ומשמע שהוא הפשט ממש.

כשרש"י אומר שבא לפרש פשוטו של מקרא הכוונה על תיבות המקרא לפי פשוטם, ולא לכוונות הרחוקות מהפשט. או המעמיסות דרשות על הפשט.
היכן תמצא במקרא ש'לבנון' הוא בית המקדש, שעליו יתכוון רש"י שזה על דרך הפשט, ומדוע לא יתפרש הלבנון גם כפשוטו, שנוכרח לומר שא"א לפרשו על דרך הפשט ג"כ.

מצד קושייתך צ"ל דהו"ל לרש"י קושיא אחרת, חזקה יותר ע"פ הפשט, שבגינה לא יתכן לפרש כאן "לבנון" כפשוטו.
ואולי הוא כיון שלא יתכן לומר שמרע"ה השתוקק לארץ גשמית, כ"א לקיים המצוות התלויות בה וכו' (ואפשר שכבר כ' זה רש"י במק"א) - וא"כ השתוקק לירושלים והמצוות התלויות בה, ולביהמ"ק ומצוותיו. ועצ"ע בזה.

במקום שבא רש"י לפרש פשוטו של מקרא בדוקא, הוא מדגיש זאת, אבל במקומות לאין ספור רש"י מביא את המדרש ולא את פשוטו של מקרא. וכך גם כאן.
ואה"נ חז"ל אמרו שנכללה בכוונת התורה שמשה ביקש לראות גם את ביהמ"ק. אבל בודאי רצה להיכנס לארץ הקדושה על כל חלקיה כולל הלבנון.

קו ירוק כתב:במקום שבא רש"י לפרש פשוטו של מקרא בדוקא, הוא מדגיש זאת, אבל במקומות לאין ספור רש"י מביא את המדרש ולא את פשוטו של מקרא.

אחרי מחכתר"ה. כתבתי היום בנושא זה עוד הודעה - ואשמח אם יפתח כ' את המקושר שם ויעיין שם - אפשר ויקבל תשובה על שאלתו. כמו"כ, אשמח אם יוכל כ' לענות על שאלתי בענין המקור לפירושו ב"הר המלך". וברכת יש"כ ות"ח ת"ח נתונים לו מראש עכהנ"ל.

בהקשר להודעה הנוספת שכתבת, שתי הודעותי הקודמות באשכול, יחדיו, עונות על הענין לענ"ד.

במכילתא ובאדר"נ: 'ההר הטוב הזה, זה הר המלך'. (תעשה חיפוש בב"א)
והר המלך היא שדרת א"י כולה (מדרום הר חברון עד עמק דותן. כך מוכרח מהמתבונן במשנת ג' ארצות לביעור, בפ"ט דשביעית).

קו ירוק כתב:במכילתא ובאדר"נ: 'ההר הטוב הזה, זה הר המלך'. (תעשה חיפוש בב"א)
והר המלך היא שדרת א"י כולה (מדרום הר חברון עד עמק דותן. כך מוכרח מהמתבונן במשנת ג' ארצות לביעור, בפ"ט דשביעית).

יש"כ. אי"ה אעיין בזה. ושוב ת"ח ת"ח.

קו ירוק כתב:בפשוטו הר המוריה ע"ש הכתוב 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה'.

זכור לי שרשב"ם מפרש הר המוריה היא כעין הר האמורי ע"ש האמוריים, ומביא דוגמאות על השמטת אות א' מראש תיבה והשוואות משאר מקומות במקרא אאל"ט.

קו ירוק כתב:בהקשר להודעה הנוספת שכתבת, שתי הודעותי הקודמות באשכול, יחדיו, עונות על הענין לענ"ד.

התכוונתי להודעה שבה ציטטתי להרב 'סגי נהור', וכמ"ש "המקושר שם". יעו"ש.