פורום אוצר החכמה

אברבנאל בשמות ט"ז [וגם בדברים ח] :הראב"ע כתב בזה דבר קראי אחד אמר שם ירקב שם חוי שאמר כי המן הוא הנקרא בלשון פרס תרנגבי"ן ובלשון ערבי מן ובלשון רומי מאנ"ה ודוחה זאת בנחרצות
מישהו יודע מהי התופעה הטבעית עליה הם מדברים?

גליתי שיש דברים על כך במאמר הרב דנדרוביץ מן בהרי אררט יתד נאמן פסח תשעח. נמצא כאן בפורום

הָגָה מצויה

חלמישצור כתב:הָגָה מצויה

מה הכוונה?

כמדומה שהנצי"ב גם כן מזכיר משהו דומה ואין הכח לחפש כעת

מן הדרום כתב:גליתי שיש דברים על כך במאמר הרב דנדרוביץ מן בהרי אררט יתד נאמן פסח תשעח. נמצא כאן בפורום

היכן?
מישהו יכול להביא את הצילום של המאמר הזה?

חלמישצור כתב:הָגָה מצויה

אתה בטוח שזאת הכונה?
אינני מצליח למצוא את הקשר בינו לבין מה שנזכר בראב"ע בשם הכלב (אם כי אינני מבין למה זה חשוב לדעת על איזה צמח הוא דיבר).

לכאורה מהאי דאיתא בגמ' יומא עה: - א"ר חנן בר רבא ד' מיני סליו הן ואלו הן שיכלי וקיבלי ופסיוני ושליו מעליא דכולהו שיכלי גריעא דכולהו שליו והוי כציפורתא ומותבינן לה בתנורא ותפח והוה מלי תנורא ומסקינן ליה אתליסר ריפי ואחרונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובת רב יהודה משתכח ליה בי דני רב חסדא משתכח ליה בי ציבי רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא יומא חד לא אייתי אמר מאי האי סליק לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר (חבקוק ג, טז) שמעתי ותרגז בטני אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדא ובדיל רבה אכיל תלמידא - משמע קצת, אם כי לא בהכרח, דדווקא שליו ישנו בטבע והנס היה בדרך שהגיע לבנ"י במדבר והיו צדיקים שאירע להם נס זה גם בדורות האמוראים, משא"כ מן כולו נס ואינו בטבע כלל.