פורום אוצר החכמה

'וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה'. ובתרגום אונקלוס 'וּמְסָנָךְ לָא יְחֵפוּ'. דברים ח ד.
'רגלך לא בצקה' - 'נעליך לא יחפו'. וקשה למה ומנין שינה ממש"כ בתורה.
והנה רש"י פה כתב "לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות", וכתב על זה בשפת"ח "ואם תאמר והא בפרשת כי תבא (לקמן כ"ט ד') כתיב 'ונעלך לא בלתה מעל רגלך' שמע מיניה שהיו להם מנעלים. ויש לומר דהתם קאי איוצאי מצרים, שהיו להם מנעלים, אותם מנעלים לא בלו מעל רגליהם, ומה שפירש כאן היינו אותן שנולדו במדבר שלא היו להם מנעלים. והרא"ם פירש 'כדרך הולכי יחף' כלומר להודיע באיזה מין נפיחה קמיירי, לא שהיו יחפי רגל וכו', ואין להקשות לפי פירושו מאי בא להשמיענו פשיטא שלא בצקה כיון שלא הלכו יחף, דיש לומר אין הכי נמי דזה בא הכתוב להשמיענו דלא בלתה מעל רגליהם, והכי פירושו 'רגלך לא בצקה' כדרך כל הולכי יחף - לפי שלא באתם לכלל זה משום דנעלך לא בלתה מעל רגליך".
וזהו גם טעמו של אונקלוס.
יש לציין שבתורה עצמה בדברים ח ד כתוב 'שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה'
אך בדברים כט ד כתוב 'וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ' (- 'לָא בְלִיאַת כְּסוּתְכוֹן מִנְכוֹן, וּמְסָנָךְ לָא עַדוֹ מֵעַל רַגְלָךְ').
ולדברי אונקלוס הנ"ל, הפסוקים הללו הם סיבה ותוצאה: מכיון שנעלך לא בלתה מעל רגלך, לכן רגלך לא בצקה.