פורום אוצר החכמה

אשמח לשמוע ביאור מדוע נשארו התרפים של לבן אצל רחל שבעה ימים, וכי אם לא היה לבן רודף אחריהם היו נשארים אצלה לעולם? למה לא שברתם מיד.

עי' אבן עזרא ובתורה שלמה בשם המהרי"ק.

ויש להוסיף גם על לבן, למה לבן חשב שהם אצלה ולא זרקה אותם לתוך הצפרדע הקרוב ביותר?
וי"ל,
כיון שיש מצוה לאבד עבודה זרה בשריפה או בשחיקה ופיזור לרוח (עי' ע"ז מ"ב:, פסחים כ"ח.), ולא היה שהות בידה לקיים זאת, לכן לקחה אותם עמה כדי שתקיים את זה כשתוכל.
ואפילו לא נימא שהאמהות קיימו כל התורה עד שלא ניתנה, י"ל שחששה לתקלה, כדאי' ברש"י ע"ז מ"ו: שביעור ע"ז הוא מחשש תקלה, וא"כ היא מצווה בלפני עוור על העבירה של עבודה זרה, (עי' תוס' ע"ז ט"ו: אם ב"נ מוזהר על לפנ"ע בז' מצוות שלו).

אחד אמר לי דבר נפלא,

הנה לבן טוען ב' טענות, למה נחבאת לברוח וכו', ולמה גנבת את אלהי. אבל בין ב' הטענות יש פסוק כזה, יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע, וצ"ע, 1. למה אמר את זה באמצע הטענות ולא בהתחלה, או בסוף. 2. מה בכלל רצה לומר בזה, האם שלמעשה הוא לא יכול לעשות כלום?, רק להרגיע את יעקב?.

אלא הכל זה הקדמה לטענה השניה, הנה הקב"ה מגיע אלי, 'לבן הארמי', כדי לומר לי להזהר על יעקב, האם לא יותר פשוט שיבוא אליך יעקב ויגיד לך הנה אנכי עמך ושמרתיך וגו', אל תדאג מלבן מחר?, אלא הפשט, אומר לו לבן, שהגטצ'קע שלי אצלך... אז הוא לא יכול לבוא אליך.., אם כן, תחזיר לי אותם!...

טור תלגא כתב:עי' אבן עזרא

אמנם הוא עצמו בפירושו שבע"פ (שהועלה על הכתב ע"י ר' יוסף בן יעקב ממורויל) פירש אחרת לגמרי.
עיינו בייסוד מורא וסוד התורה, הוצאת בר-אילן, מהדורה שניה, עמ' 225 (באחרית דבר). ושם הם מפנים למקראות גדולות הכתר,ספר בראשית, לה, א-ב, עמ' 80.

והמשכיל בעת ההיא ידום.

הר"י בכור שור כותב שרחל חמדה את התרפים מפני שהם מגלים נסתרות ע"י כשוף, (אך אצל לבן היו ע"ז).

תירוץ נוסף כותב הגו"א:
ואם תאמר היה לשרוף אותם או להשליך אותם בנהר, ואין זה קשיא, דסבורה היתה שמא ירדוף אחריהם ולא יהיה מאמין להם אם תאמר שלא גנבה אותם, ויעכב אותם, לפיכך לא שרפתם כי אז תחזיר את התרפים.

י"ל שרחל עשתה כמו שהשבטים עשו בשכם, וכמש"כ הרמב"ן בוישלח וז"ל, יוטמון אותם יעקב - עבודה זרה ומשמשיה אינן מן הנקברים, אבל צריך שיהא מפרר וזורה לרוח או מטיל לים (ע"ז מג ב). והנראה אלי כי בני יעקב לא לקחו עבודה זרה ומשמשיה משכם עד שנתבטלה והותרה להם, שהעכו"ם מבטל עבודה זרה בעל כרחו (שם מג א), והנה היא מותרת להם. אבל יעקב צוה להסיר אותה לטהרת הקדש שיהיו ראויים לעבוד את השם ולהקריב לפניו קרבן, כאשר צוה להם בטבילה וחלוף הבגדים, והיה די להם בקבורה, ולכן טמן אותם תחת האלה במקום שלא יעבד בו ולא יזרע.

אפשר כתב:י"ל שרחל עשתה כמו שהשבטים עשו בשכם

לא הבנתי, הרי לא עשתה זאת, אלא לקחה אותם איתה?

רמב"ן כתב:אבל יעקב צוה להסיר אותה לטהרת הקדש שיהיו ראויים לעבוד את השם ולהקריב לפניו קרבן, כאשר צוה להם בטבילה וחלוף הבגדים.

משמע מדברי הרמב"ן שביטול ע"ז מועיל רק להדיוט ולא לגבוה, דאכתי מאוס הוא.

שלום רב לאוהבי תורתך.

שמעתי פעם ווארט, לא זוכר כרגע בשם מי, ששואלים למה רק כשעשו שמע שיעקב יצא מביתו של לבן - קם והלך לקראתו? ומתרצים ע"פ המדרש שהתרפים היו ראש של אדם בכור, וזו הסיבה שרבקה בחרה לשלוח את יעקב לשם, מאחר ולבן היה מאד "מחבב" ראשים של בכורים, ועשו לא ירצה להכנס למקום סכנה...

לפי זה אפשר לומר, שרחל לא רצתה להעיף את הראשים בבזיון, אלא רצתה לקבור אותם בכבוד, ועדיין לא היתה ההזדמנות הראויה לכך בניסתם המבוהלת..

מן השורה כתב:

אפשר כתב:י"ל שרחל עשתה כמו שהשבטים עשו בשכם

לא הבנתי, הרי לא עשתה זאת, אלא לקחה אותם איתה?

רמב"ן כתב:אבל יעקב צוה להסיר אותה לטהרת הקדש שיהיו ראויים לעבוד את השם ולהקריב לפניו קרבן, כאשר צוה להם בטבילה וחלוף הבגדים.

משמע מדברי הרמב"ן שביטול ע"ז מועיל רק להדיוט ולא לגבוה, דאכתי מאוס הוא.

איך אתה יודע שהיא לא ביטלה, ודאי ביטלה, עי' שו"ע יו"ד סי' קמו סעיף ז.
אכן הביטול אינו מועיל לגבוה, אף דנסתפקו בזה בירושלמי ריש ביכורים, מכ"מ הבבלי ע"ז מז מסיק דאינו מועיל, ובכן רחל והשבטים היו הדיוט ולא גבוה, ורק בבית אל הוצרכו לזרוק כ"ז, עיי"ש.

בן נח שקיבל ע"ע שלא לעבוד ע"ז לא יכול לבטל, עיין מסקנת הגמ' ע"ז ס"ד:.

איתן כתב:

טור תלגא כתב:עי' אבן עזרא

אמנם הוא עצמו בפירושו שבע"פ (שהועלה על הכתב ע"י ר' יוסף בן יעקב ממורויל) פירש אחרת לגמרי.
עיינו בייסוד מורא וסוד התורה, הוצאת בר-אילן, מהדורה שניה, עמ' 225 (באחרית דבר). ושם הם מפנים למקראות גדולות הכתר,ספר בראשית, לה, א-ב, עמ' 80.

והמשכיל בעת ההיא ידום.

מצו"ב.

[quote="מן השורה"]ויש להוסיף גם על לבן, למה לבן חשב שהם אצלה ולא זרקה אותם לתוך הצפרדע הקרוב ביותר?
וי"ל,
כיון שיש מצוה לאבד עבודה זרה בשריפה או בשחיקה ופיזור לרוח (עי' ע"ז מ"ב:, פסחים כ"ח.), ולא היה שהות בידה לקיים זאת, לכן לקחה אותם עמה כדי שתקיים את זה כשתוכל.

יש לדקדק דלא מהני ביטול ע"ז ע"י ישראל בשרפה או בשחיקה לרוח אלא ע"י הטמנה בקרקע, "כל דלא פלח לה לא מצי מבטל לה".

אם בעניין זה עסקינן אביא את אשר עמי:

לא, יט ולבן הלך לגזוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה

פרש"י להפריש את אביה מע"ז נתכוונה.

וצ"ב איך גנבה את התרפים – ע"ז, הא בשעה שלקחתם מבית אביה זכתה בהם וכתיב "לא ידבק בך מאומה" וקאי על זכייה בע"ז.

וברבנו בחיי הביא דעת רבינו חננאל שכ' שעשתה זאת בשביל שיאמר לבן "אלה גנוב אין בו ממש" ועי"ז תתבטל הע"ז (עי' ע"ז מא: בסוגיא דנשתברה מאליה). ובאב"ע הביא דעת האומרים שגנבתם בשביל לבטלם, והק' א"כ מדוע לא טמנם בקרקע מיד כשלקחתם (ויש לדייק שכ' שהביטול יהיה ע"י הטמנה בקרקע ולא כ' שיהיה ע"י קטיעת ראש אזנה וכדו' (עי' ע"ז נד.) משום שאין ישראל מבטל ע"ז אלא רק יכול לאבדם בהטמנה בקרקע שע"י כך לא ישתמשו בהם (עי' לקמן לה, ד ובמפ' שם).

ובדעת רבנו חננאל יש לדון מה מהני שלקחתם שעי"ז יבטל לבן את אלוהיו כשיחזור מגזיזת צאנו, הא איתא בע"ז מב. שאין ישראל יכול לבטל ע"ז של גוי עי"ז שישברם ויתייאש הגוי מאלוהיו ויבטלו, משום דלמא מגבה ליה, וברש"י שם פירש שברגע שיגביה הישראל את הע"ז הרי היא כע"ז של ישראל ואין לה ביטול עולמית כדכתיב "ושם בסתר", ולפי"ז מה מהני מה שיבטלו לבן כשיחזור הא ברגע שהגביהה רחל את התרפים זכתה בהם והרי הם כע"ז של ישראל שאין לה ביטול עולמית.

מדוע רחל שמרה את התרפים ולא שברתם ושרפתם?

איתן כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=30707

תודה
כעת ראיתי בס' תולדות יצחק (לדודו של הבית יוסף) שרצתה להסתיר שגנבה את התרפים גם מהשפחות והילדים (אולי כדי שלא יגידו ללבן?), ולא מצאת זמנם להחביאם בלי שיראו.

מענין לענין באותו ענין השייך לפרשתינו

משך חכמה
(לב, כד) ויעבר את אשר לו - פירש רש"י דאשר לו העביר. אבל התרפים אשר גנבה רחל מאביה לבן בזה לא זכי ולא העבירם רק השליכן תוך הנחל וכמו שאמרו (עבודה זרה מב:) יוליכן לים המלח ויעוין מ"ר (פא-ג) על פסוק ויטמון אותם תחת האלה כו'.

יצויין למה שכ' בזה בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' לח ובשו"ת בנין ציון אה"ע ח"א סו"ס טו, ובשו"ת אבני נזר יו"ד סי' קכא, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' עב. וע"ע במשך חכמה פר' מקץ מד, טו.

אשמח לראות התייחסויות להשארות התרפים אצל רחל. בפרט לשיטת רש"י שעשתה כן ע"מ להרחיקו מע"ז.

יש שביארו שנהפכו לקיתוניות,
יש שביארו שאינם ע''ז אלא כלי לשאלות,
( ואולי גם לרש''י מקטרים במקום אחר, ומקבלים את התשובה בתרפים)
יש כעת בפרשת וישלח שלל שכם תחת האלה, ויש שם במפרשים,

ארזי הלבנון כתב:אשמח לראות התייחסויות להשארות הטרפים אצל רחל. בפרט לשיטת רש"י שעשתה כן ע"מ להרחיקו מע"ז.

מן הסתם רמב"ן ואב"ע על אתר ראית.

תרפים.

מרבה_שלום כתב:

ארזי הלבנון כתב:אשמח לראות התייחסויות להשארות התרפים אצל רחל. בפרט לשיטת רש"י שעשתה כן ע"מ להרחיקו מע"ז.

מן הסתם רמב"ן ואב"ע על אתר ראית.

ראיתי. תודה

וכבר הקשו לפי דברי המדרש שלהפרישו מע''ז נתכוונה למה לא עשתה כן עד היום, וצ''ל שלא היה אפשרות עד אז. וצ''ע.

כי אם היו משמידים אותם כשלבן נמצא.
הם היו מרימים קול...

מדוע יעקב הגיב בצורה כל כך קיצונית?!
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה!
הוא לא יכל להגיב בצורה אחרת?!

נ"ל - חילול השם.

זו שאלה של הגור אריה.

הוא מסביר שחששה שמא אביה יתנכל להם אם לא ימצא אותם, לכן שמרתם לבחון איך יפול דבר.

מה שלא הבנתי, למה לא חשב לבן שאולי השמידו אותם במקום אחר וזרקו שם. למה הוא מחפש בכליהם, כאילו זה ודאי שם.

מוטוש כתב:מדוע יעקב הגיב בצורה כל כך קיצונית?!
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה!
הוא לא יכל להגיב בצורה אחרת?!

בן נח נהרג על הגזל.

עזריאל ברגר כתב:

מוטוש כתב:מדוע יעקב הגיב בצורה כל כך קיצונית?!
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה!
הוא לא יכל להגיב בצורה אחרת?!

בן נח נהרג על הגזל.

יותר חמור מעבודה זרה?!

מוטוש כתב:מדוע יעקב הגיב בצורה כל כך קיצונית?!
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה!
הוא לא יכל להגיב בצורה אחרת?!

נלע"ד בפשטות, שהיה בטוח שלא נגנב ע"י אף אחד מהם, ובקללה כזו הוכיח את בטחונו ורצה שלבן יאמין לו.

מוטוש כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מוטוש כתב:מדוע יעקב הגיב בצורה כל כך קיצונית?!
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה!
הוא לא יכל להגיב בצורה אחרת?!

בן נח נהרג על הגזל.

יותר חמור מעבודה זרה?!

האם בן נח לא נהרג אם הוא גזל עבודה זרה?

ראה עוד כאן viewtopic.php?t=42971

עקביה כתב:https://www.herzog.ac.il/vtc/0026403.html

יפה ומעניין מאד.
אלא שגם פירוש זה מעלה תמיהה בצידו - ואם בעל האליל מגלה דעתו ואומר מפורשות שהתרפים נגנבו, ולא נתן אותם כאות להעברת הרכוש, לא די בזה שיעקב לא יקבל כלום מהרכוש (מעין ט.ל.ח.)?
או שמא כוונתו שיש בכך רמז סגולי-שמיימי שעצם הימצאות האליל אצל אחר הוא הוא הסימן לזכאותו, ולבן ניסה להלחם בגורל הזה?...