פורום אוצר החכמה

הנה שבעת ימי המלואים החל בכ"ג אדר ונמשך עד יום השמיני ר"ח ניסן שהוא שמיני למלואים.

ובמשנה ברורה הלכות חנוכה תר"ע ס"ק ז' כתב וז"ל בכ"ה בכסליו כדאיתא במדרש דמלאכת המשכן נגמר בכ"ה בכסליו אלא שהמתין הקב"ה בהקמה עד ניסן שנולד בו יצחק וכו' ועשו חנוכת הבית בשמונה ימים אלו. ע"כ.

הרי להדיא שכל המשכן וכליו היו מוכנים כבר בכ"ה בכסליו וציווה אותם הקב"ה שלא להקימו עד כ"ג אדר. (וכל הכלים שכבו לדעת הרבה ראשונים באוהל משה אשר מחוץ למחנה כדי שלא יתקלקלו מגשם מטר וחורב וכו')

ולפיז קשיא ביותר דברי רש"י בפרשת פקודי בזה"ל:

ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה: אשר צוה משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואחר כך משכן, אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים בתוכו. אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר לו משה בצל אל היית, כי בוודאי כך צוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים

והדברים מפליאים ביותר: שהרי ויכוח זה בין משה לבצלאל אם מנהג העולם לבנות תחילה את הבית ואחר כך את הכלים שייך רק כאשר עומדים להקים תיכף את הבית.

אך במשכן לא היה כן הדבר אלא הכינו את הקרשים וכו' ולא הקימו כל בית עד כ"ג אדר ובמצב שכזה מה איכפת לי אם קודם בונים את הקרשים לבית או קודם את הכלים.

יש לציין שמקורו של רש"י הוא בירושלמי אך יש כמה פירושים בירושלמי ורש"י פירש את דברי הירושלמי כפי שפירש.

אבקש את עזרת הקוראים אם מישהו יודע על תירוץ נכון ואמיתי בדברי רש"י אלו. ואודה לו מאוד.

אציין שברש"י ברלינר הכניס רש"י זה בסוגריים ויתכן מפני שהוקשה לו קושיא זו. וראה בקובץ המצורף

בספר דרש משה להגר"מ פיינשטיין זצוק"ל (ישנו באוצר) מילי דהספידא, דרוש ג' עמ' שצט (אוצר: 414) והלאה
דן בארוכה בענין זה

אם לא איכפת לך לצלם ולהעלות בקובץ אודה לך מאוד מסיבות שונות לא הצלחתי להגיע לעמוד זה בספרו של רבי משה פיינשטיין ז"ל.

המשך יבא

המעניין הוא שרבי משה זצ"ל כתב שמקורו של רש"י הוא בברכות (וכן הוא ברש"י ברלינר) ואני בזמנו ראיתי שמקורו של רש"י הוא בירושלמי, ולשון הירושלמי דומה יותר לדברי רש"י כאן.

הב. עד כמה שהבנתי גם רבי משה זצ"ל נשאר בקושיא ודרש כל זה משום מילי דהספידא.

המשך:

המשך יבא

תולעת ספרים07 כתב:המעניין הוא שרבי משה זצ"ל כתב שמקורו של רש"י הוא בברכות (וכן הוא ברש"י ברלינר) ואני בזמנו ראיתי שמקורו של רש"י הוא בירושלמי, ולשון הירושלמי דומה יותר לדברי רש"י כאן.

הב. עד כמה שהבנתי גם רבי משה זצ"ל נשאר בקושיא ודרש כל זה משום מילי דהספידא.

עדיין לא נגמר הוא כן מיישב

המשך:


סוף דברי הגרמ"פ

לפי דבריו של רבי משה ז"ל אפשר שנוכל לומר באופן פשוט יותר שמשה רבינו לא רצה לגלות לישראל שההקמה תהא רק בכ"ג אדר כדי שלא יתעצלו במצווה וזה שאמר לבצלאל בצל קל היית וכו' לחינם אמר לו כן אך הוא בלבו ידע שקושיית בצלאל אינו קושיא שהרי ידע משה שהקמת המשכן תתבצע רק בכ"ג אדר.
ואין צריך אם כך לכל האריכות של רבי משה זצוק"ל.
ועדיין אני צריך ישוב בזה.

אגב תולעת
מה שכתבת שמקור רש"י בירושלמי לא מצאתי שם כלל כל הענין והדיון מה לעשות קודם משכן או ארון, רק שם פאה פ"א ה"א אמרו שהסכימה דעתו למה שנאמר בסיני אפילו דברים שלא שמע מרבו.
והדיון הנ"ל רק בבבלי.

הנך רואה שרש"י מעתיק את קושיית הירושלמי. - וגם נוכחת לראות שהירושלמי אינו טורח להסביר מה עשה בצלאל יותר ממה שציווה אותו משה, ורש"י פירש שזהו כוונת הירושלמי ואפשר שהיה לרש"י גירסה אחרת בירושלמי.

בכל מקרה קושיית רש"י לקוח מהירושלמי ולא מגמ' ברכות ולכן נטיתי לומר שרש"י למד כן מדברי הירושלמי ולא מגמ' ברכות.

תולעת ספרים07 כתב:הנך רואה שרש"י מעתיק את קושיית הירושלמי. - וגם נוכחת לראות שהירושלמי אינו טורח להסביר מה עשה בצלאל יותר ממה שציווה אותו משה, ורש"י פירש שזהו כוונת הירושלמי ואפשר שהיה לרש"י גירסה אחרת בירושלמי.

בכל מקרה קושיית רש"י לקוח מהירושלמי ולא מגמ' ברכות ולכן נטיתי לומר שרש"י למד כן מדברי הירושלמי ולא מגמ' ברכות.

א. על כל פנים הגרמ"פ דיבר רק על החלק ברש"י התואם לבבלי לכן לא הייתה שום סיבה בעולם שיציין לירושלמי.
ב. בשביל מה צריך להכניס דברים לירושלמי כשמקור הדברים מפורש בבבלי? ומה הבעיה בלומר שרש"י צירף שתי מקורות?

וראה עוד באילת השחר להגראי"ל שטינמן שמתרץ קצת דומה לגרמ"פ

וראה עוד בחתם סופר על הש"ס השלם בברכות שם
עוד ראיתי שדן בזה בבאר התורה ליוסף בן דוד בן עמרם
ראה מה שמישב,
וכתב גם שכמה ממפרשי העין יעקב (כנראה בברכות) כבר הקשו כן

לא מקובל עלי שרש"י עשה סלאט ללא שום מקור.
חלילה שלא תחשוב שרבי משה זצ"ל לא ידע מדברי הירושלמי כוונתי רק להוכיח לך שרבי משה ז"ל אמר כן בתור דרוש בעלמא בתור הספר על הבית ישראל. ולא גם לא טרח לציין את הירושלמי.
בבואנו ללמוד ולהבין את רש"י עלינו להתעמק בו כפי שמתעמקים בדברי הראשונים וקשה מאוד לפרש את דברי רש"י על סמך מה שאמר הגאון הקדוש רשבה"ג רבי משה פיינשטיין ז"ל בהספד על הבית ישראל.

תולעת ספרים07 כתב:לא מקובל עלי שרש"י עשה סלאט ללא שום מקור.
חלילה שלא תחשוב שרבי משה זצ"ל לא ידע מדברי הירושלמי כוונתי רק להוכיח לך שרבי משה ז"ל אמר כן בתור דרוש בעלמא בתור הספר על הבית ישראל. ולא גם לא טרח לציין את הירושלמי.
בבואנו ללמוד ולהבין את רש"י עלינו להתעמק בו כפי שמתעמקים בדברי הראשונים וקשה מאוד לפרש את דברי רש"י על סמך מה שאמר הגאון הקדוש רשבה"ג רבי משה פיינשטיין ז"ל בהספד על הבית ישראל.

ציינתי לך ממרן החתם סופר ומהגראי"ל שליט"א, שכתבו בדומה לזה בלא שום הספד.
ומה שלא טרח הגרמ"פ לציין לירושלמי הוא אך ורק בגלל שהקטע עליו מדבר מופיע אך ורק בבבלי,
ואין שום בעיה לומר שרש"י צירף שני מקורות.

אני חוזר ואומר איני מחפש תירוצים לא בדרוש ולא בהספדים אני מבקש פשט אמיתי להבין דברי רש"י הקדוש, וכבר הארכנו בזה במקום אחר שעל כל מלה ותיבה ברש"י יש לנו לשבת שבעה נקיים את כל הפשעטלך ראיתי כבר. - אני מחפש משהו יותר רציני כמו הרא"ם הרמב"ן ושאר מפרש"י התורה.

אחפש בחתם סופר אולי אזכה להבין את דבריו הקדושים של רש"י אם כי שגם הח"ס קדוש יאמר לו היה משלב פשט ודרוש בספרו על התורה.

תולעת ספרים07 כתב:אחפש בחתם סופר אולי אזכה להבין את דבריו הקדושים של רש"י אם כי שגם הח"ס קדוש יאמר לו היה משלב פשט ודרוש בספרו על התורה.

זה בחת"ס השלם עהש"ס בברכות

אתפנה אי"ה לעיין בדברי הח"ס - אך עדיין לא נחה דעתי איך זה שכל מפרשי רש"י החל מהרמב"ן עד הרא"ם והגור אריה (הלוא הוא המהר"ל) לא הרגישו בקושיא נוראה זו.

והוא פלא.

לפי דבריו של רבי משה ז"ל אפשר שנוכל לומר באופן פשוט יותר שמשה רבינו לא רצה לגלות לישראל שההקמה תהא רק בכ"ג אדר כדי שלא יתעצלו במצווה וזה שאמר לבצלאל בצל קל היית וכו' לחינם אמר לו כן אך הוא בלבו ידע שקושיית בצלאל אינו קושיא שהרי ידע משה שהקמת המשכן תתבצע רק בכ"ג אדר.

זה מוזר מאד להגיד שאמר לו כן בחינם ושיקר לו, או לפחות שאע"פ שאכן כך אמר לו הקב"ה אין לזה חשיבות וסתם החשיב דבריו בחינם.

ולעצם הקושיה אולי אפשר לומר בפשיטות
דכיוון שציוה הקב"ה להקים ולסיים מייד היה צריך שיכינו את זה באופן שיהיה ראוי להקמה מצד עצמו מייד ואז טענת בצלאל נכונה.

ידידי מעולם לא ציוום משה להקים את המשכן ההיפוך הוא הנכון נצטוו שלא להקימו.
ואני מצטט את דברי הפסוק כ"ו ל' בתרומה והקמת את המשכן וכו' וברש"י שם לאחר שיגמר הקימהו וכו' שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו. וראה שם גו"א.

וכן הוא להדיא בפרשת פקודי לט,לג ברש"י ד"ה ויביאו את המשכן וז"ל אמר משה לפני הקב"ה איך אפשר הקמתו על ידי אדם הרי להדיא שמשה נצטווה להקים את המשכן ללא עזרה כל שהוא לא מבצלאל ולא משאר נדיבי לב.

לא התכוונתי לומר שנצטווה משה שיקימו בצלאל ושאר החכמים את המשכן
אלא שכיוון שציווהו הקב"ה להכין את המשכן ולא נתפרש בציווי הזה במפורש שיהיה המשכן מונח עד ניסן, א"כ צורת ההכנה צריכה להיות באופן שיהיה ניתן להקימו מייד וא"כ צריך לסדר ההקמה כפי שאמר בצלאל.

לשיטתו דמר עדיין נשאלת השאלה מדוע לא השיבו משה לבצלאל שבניית המשכן יסתיים בכסלו וההקמה יהיה באדר ולשם מה אמר לו בצל קל היית. - ואם אמר להם שתיקף אחר בניית הכלים והמשכן יקימו את המשכן נמצא כביכול שיקר אותם משה שהרי סיימו את מלאכתם בכ"ה כסליו ולא הקימו אותו עד כ"ג ניסן.

ואולי כוונתו דמר לומר שגם משה לא ידע שיסיימו את מלאכת המשכת לפני כ"ג אדר דבר זה תמוה מאוד, בפרט שיום כ"ג אדר נבחר משום יום השמיני חודש ניסן וכו' וכפי שפירש רש"י.

לשון הגמ' בברכות נה.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך, ואמר לו עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו משה רבינו, מנהגו של עולם אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן כלים שאני עושה - להיכן אכניסם שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים. אמר לו שמא בצל אל היית וידעת
לשון הירושלמי מסכת פאה פרק א דף טו טור ב /ה"א
רבי תנחומא בשם רב הונא ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא אשר צוה ה' את משה אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני
לשון המדרש רבה בראשית פרשה א
רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אותו משה לא נאמר אלא את כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני
לשון הילקוט שמעוני יהושע רמז כב
רבי תנחומא בשם רבי הונא ובצלאל בן אורי בן חור עשה את כל אשר צוה משה, אין כתיב כאן, אלא את אשר צוה ה', אפילו דברים שלא שמע מרבי הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה
ילקוט שמעוני פקודי רמז תטו
ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה', אשר צוה משה אין כתיב כאן אלא אשר צוה ה' אפילו דברים שלא שמע מרבו הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה בסיני

יעו'י אור החיים שמות פרק כה פסוק ט
siודרך זה נעלה להבין דבריהם ז"ל (ברכות נ"ה א) שאמרו בפסוק (לקמן ל"ח כ"ב) ובצלאל וגו' עשה את כל אשר צוה אפילו דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו וכו' משה צוה לבצלאל לעשות כלים תחילה ואחר כך משכן אמר לו בצלאל מנהג העולם לעשות תחילה בית וכו' אמר לו כך שמעתי מפי הקדוש ברוך הוא בצל אל היית כי בודאי כך צוה לי הקדוש ברוך הוא וכו' עד כאן. וקשה איך ישכח משה מצות ה' חס ושלום שיאמן עליו דבר כזה. ולהבין הענין יש להעיר עוד כי כפי סדר הכתוב רואני כי ה' הקדים מצות הכלים תחילה את הארון וכפורת וכרוביו ואחר כך השולחן ואחר כך המנורה ואחר כך המשכן ומשה אמת ודבריו אמת ולמה חזר מדבריו הראשונים. אכן לפי מה שפירשנו כי כשאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן אז באותו מצב הראהו המשכן בתחלה וכשפרט לו פרטי המעשה הקדים הכלים, ויש בזה ב' דרכים בדברי ה'. האחד שיקדים המשכן כמובן מפסוק א' דכתיב את תבנית המשכן ומה שהקדים ה' בסדר המעשה את הכלים לא להתחיל בהם אלא שהתחיל ממה שגמר שהוא תבנית הכלים, והב' שכוונת ה' הוא להקדים הכלים כסדר שאמר ה' בפרטי המעשה, וטעם שהקדים ה' בפסוק א' לומר את המשכן קודם הכלים הוא לצד שהתמיהה שהיתה למשה שמים ושמי שמים וגו' כמו שכתבתי למעלה לא היתה אלא על המשכן לזה באה התשובה בהוראת המשכן כי קטן הוא ובאגב הודיע הכתוב כי גם הראהו עם תבנית המשכן תבנית הכלים שהיו בו. ואולי כי נתכוין גם כן לומר כי אין צורך שיהיו גדולים בהפלגה, וכשבא לסדר סדר פרטי המעשה הקדים הכלים, ומשה עליו השלום מתחילה הכריע בפירוש דברי ה' כדרך ב' וכשדן לפניו בצלאל הכריע בסברא כדרך הראשון, ולזה תמצא שאמר המדרש שאמר משה ודאי כך אמר לי הקדוש ברוך וצריך לדעת למה אמר ודאי אלא לצד שהיו לפניו ב' דרכים הנזכרים ומתחלה ברר אחד מהם ועתה חזר בו ואמר בודאי כי האמת הוא כדבר בצלאל

ולפי דבריו י"ל שאמר בצלאל שמסתבר שהקב"ה הראה למשה את המשכן כדרך שאדם בונה בית שאף כשאדם מראה לאדם אחר היאך לבנות בית הרי הוא מראה לו תחילה את הבית ואח"כ לכלים אך עי' תוס' ברכות נה.

עיינתי במפרשי הירושלמי וברי לי שמישהו חיבר את שתי התלמודים ברש"י שהרי הירושלמי כותב אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כלומר, מעצמו חשב עליה וכן מבואר במקום אחר בירושלמי שכל העושה לשם שמים אינו נכשל וזוכה לכליות יועצות.
משא"כ הבבלי פירש שאמר לו משה בצל קל היית, כלומר, שהיית שם כשדיבר עמי השם, ולא מבחינת הסכימה דעתו וכליות יועצות. - ולפי"ז אין כל קשיא על רש"י, שרש"י פסק כהירושלמי שהסכימה דעתו לכל מיני מלאכות שלא שמע מפי משה והבבלי פירש שבצלאל היה לו ויכוח עם משה אם לעשות קודם את הכלים או קודם את המשכן וכנראה שהבבלי סבר שלא סיימו את מלאכת המשכן לפני כ"ג אדר ולא כפי שהביא המ"ב.

הור ההר כתב:וראה עוד בחתם סופר על הש"ס השלם בברכות שם
עוד ראיתי שדן בזה בבאר התורה ליוסף בן דוד בן עמרם
ראה מה שמישב,
וכתב גם שכמה ממפרשי העין יעקב (כנראה בברכות) כבר הקשו כן

מה כתוב בחתם סופר???
האם הוא הולך בדרך אחרת מדרש משה??

תולעת ספרים07 כתב:עיינתי במפרשי הירושלמי וברי לי שמישהו חיבר את שתי התלמודים ברש"י שהרי הירושלמי כותב אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כלומר, מעצמו חשב עליה וכן מבואר במקום אחר בירושלמי שכל העושה לשם שמים אינו נכשל וזוכה לכליות יועצות.
משא"כ הבבלי פירש שאמר לו משה בצל קל היית, כלומר, שהיית שם כשדיבר עמי השם, ולא מבחינת הסכימה דעתו וכליות יועצות. - ולפי"ז אין כל קשיא על רש"י, שרש"י פסק כהירושלמי שהסכימה דעתו לכל מיני מלאכות שלא שמע מפי משה והבבלי פירש שבצלאל היה לו ויכוח עם משה אם לעשות קודם את הכלים או קודם את המשכן וכנראה שהבבלי סבר שלא סיימו את מלאכת המשכן לפני כ"ג אדר ולא כפי שהביא המ"ב.

כל הקטע 'כי משה צוה וכו'' אכן אינו ברש"י דפוס ראשון.

עי' טעמא דקרא ויקהל.

אולי אפשר כבר לתקן את הכותרת שאין לה משמעות

תולעת ספרים07 כתב: אציין שברש"י ברלינר הכניס רש"י זה בסוגריים ויתכן מפני שהוקשה לו קושיא זו. וראה בקובץ המצורף

מתוך רשי ברלינר.png

הכניסו בסוגריים לא מפני שהוקשה לו איזה קושיא אלא מפני שנראים הדברים שרש"י לא כתבו וכן הוא בדפו"ר ובכת"י, ועי' בחזקוני פ' ויקהל לו לח
'וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב - הוא שפרש"י בפרשת פקודי אפילו דברים שלא אמר לו רבו'.