פורום אוצר החכמה

בהמשך למה שדנתי באשכול אחר לגבי אתיופיה, שם טענתי כי זיהוי (המקובל) אתיופיה ככוש המקראית הינו זיהוי תמוה והזוי.
בשעתו הבטחתי (שם באשכול) כי לכשאפנה אפרש את דברי, אשתדל לקיים זאת עתה.

הנה מכל איזכורי 'כוש' במקרא (ובחז"ל), מוכח בודאות כי כוש שוכנת בגבול מצרים.
במבט פשוט במפת האיזור, ניתן לראות כי אתיופיה שוכנת במרחק עצום ממצרים, השכנה הדרומית למצרים כיום הינה 'סודן', ומסתבר כי היא היא ארץ כוש.
ההנחה הפשוטה שלי כי מצרים הקדומה לא כללה את סודן (הגדולה ממצרים כיום), ואדרבה, מסתבר כי מצרים המקראית היתה קטנה בהרבה ממצרים הנוכחית.
אלא אם כן נאמר כי ארץ כוש כוללת את כל סודן ואתיופיה, ואולי ארצות נוספות מסביב. ("תמצית כוש מצרים שותה, נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך שבע שנים ועוד" - ירושלמי ברכות פ"א).

ואגב, אזכיר דבר נוסף.
ביחזקאל כט, י "לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש"
יש המזהים את מגדל סונה עם העיר אסואן בדרום מצרים. וכמובן הזיהוי תמוה, שמהפסוק משמע שמגדל סונה הינו הגבול הצפוני, שהרי גבול כוש הינו בגבול הדרומי. אולם ראיתי מובא בשם מבוא לתרגום השבעים (?), כי מגדל וסונה הינם ב' מקומות זה בצפון וזה בדרום, והשתא א"ש.

יישר כח.

וכלשון הכתוב "מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה וְעַד גְּבוּל כּוּשׁ". סונה היא אסואן. (כך מקובל גם במחקר, ראו בפירוט באנציקלופדיה מקראית ד, ערך כוש).

זיהוי סודן ככוש, הוא זיהוי מקובל.
אעפ"כ, הביטוי 'כושים', למשל, מתייחס לכהי עור גם אם הם מגיעים דרומית (ואפילו מזרחית) לסודן, ולפיכך, בשלב מאוחר זיהוי אתיופיה ככוש, אינו טעות.

רס"ג בפירושו לאסתר מתרגם כוש - אלחבשה'.
בהערות לפירוש רס"ג ("ספר הליווי בגלות", מהדורת האוצר, תשע"ט, עמ' טז) כתבתי:
רס"ג מפרש שהודו היא 'הנד' בלשון ערבי, והיא הנקראת היום 'הודו', ו'כוש' היא חבש. וכן תרגם גם בפירושו למקרא (בראשית ב, יב ושאר מקומות) שכוש היא חבש. אכן ביחזקאל (כט, י) מבואר שכוש גובלת במצרים, וכן במקומות רבים במקרא היא מופיעה בשכנות עם מצרים, והיא נוביה, מכל מקום במקומות רבים מורחב השימוש בשם כוש לכלל הארצות שמדרום למצרים, וביניהם חבש הדרומית לנוביה. השם 'הדו' הוא שמה של הנד גם בפרסית עתיקה ובימי כורש ודריוש מלכי פרס הגיע שלטונם עד אליה. אך להלן יתבאר שכוונת רס"ג כפי הנראה לחבל הודו-סין.

אני רואה כעת שבאשכול המלונקק כאן בראש הורחב גם בעניינה של הודו ובטווח שבין הודו לכוש. אני ממליץ להיוודע גם לדבריו המעניינים של רס"ג בנושא זה, על פי תורת שבע האקלימים שהיתה מקובלת בימיהם (וגם בזמן כתיבת המגילה), ולפיהם הודו וכוש שוכנים בקצוות האקלים הדרומי והרחב יותר. בעיונים שם הורחב בריאליה של המהלך הזה ועוד.